מדור חדש: 'חיים שליחות' – עם השליח הרב יהודה ליפש

י. מרדכי, חב"ד אינפו

הרב יהודה ליפש, תספר לנו איך בעצם הגעת לשליחות ברמת אביב, מה הביא אותך לצאת לשליחות?

עוד בתור ילד, בבית הורי בצפת, היתה בבית אווירה של שליחות כל הזמן. אבי הרב יצחק ליפש, הוא מנהל צא"ח בצפת, כך שכבר אז הי' ברור לי ש"כשאגדל אצא לשליחות בעצמי".

כשסיימתי את הלימודים במסגרת שנת הקבוצה, קיבלתי כמה הצעות לצאת לשליחות – אוסטרליה, מילאנו, קייב וכו'. אחת ההצעות היתה גם לצאת לשליחות ברמת אביב.

המשפיע שלי אמר לי שלפני הכל עלי למצוא חברותא ללימודי ה'סמיכה' לרבנות במהלך שנת השליחות, ואכן זמן קצר לאחר מכן סגרתי חברותא עם ר' אברהם אבא מרזל.

כתבנו אז לרבי מלך המשיח דרך ה'אגרות קודש' בשאלה להיכן לצאת לשליחות, כי אני העדפתי מקום בחו"ל כמו אוסטרליה או קייב, ור' אברהם אבא מרזל רצה יותר ללכת לרמת אביב. כתבנו אז מכתב לרבי, ולא ראינו תשובה ברורה.

בדיוק באותה תקופה הגיע ל-770 הרה"ח יוסף יצחק שי' וילישאנסקי, וניצלנו את ההזדמנות לשאול אותו מה עושים בקשר לשליחות היות וכתבנו ולא ראינו תשובה.

כשהוא שמע את הפרטים המלאים הוא, חייך ואמר שהרבה פעמים כששני אנשים כתבו לרבי וכל אחד רצה משהו אחר, הרבי לא הי' מתערב ומכריע וכד'.

לכן הוא הציע שנכתוב שוב לרבי, והפעם לא נכתוב שכל אחד רוצה משהו אחר, אלא שיש כמה הצעות ואנו מוכנים לצאת להיכן שהרבי יחליט. הוא הדגיש שכמובן הדבר צריך להגיע ממקום פנימי, שאנו באמת מוכנים ורוצים לצאת לשליחות לאן שהרבי יכתוב.

אז כתבנו שוב, ובעמוד שפתחנו היו שני מכתבים – אחד לצעירי אגודת חב"ד בתל אביב, והשני למשפחה שעשתה עליה לארץ הקודש. הבנו מיד שהרבי מתכוון להצעה של רמת אביב, ואכן נסענו שנינו באותה שנה לשליחות ברמת אביב.

לאחר שנת השליחות בתור בחור, הציעו לי באופן טבעי להמשיך ולפעול במקום, כשגם אז קיבלנו ברכות נוספות מהרבי דרך האגרות קודש.

אומרים תמיד ש"כל ההתחלות קשות". תן לנו טעימה קטנה מימי הבראשית שלך בשליחות.

בתחילת הפעילות לא הי' כלל בית כנסת בשכונה, ולימים מיוחדים כמו יום כיפור היינו מקימים אוהל תפילה גדול לתושבים שבאו להתפלל.

שנה אחת לפני יום כיפור, הגיעו קבוצה של אנשים מתושבי השכונה וחסמו בגופם את המשאית שהביאה את הציוד של האוהל, ולא אפשרו לפועלים להקים את האוהל תפילה. במקום קמה מהומה והגיעה משטרה וכו'. זה מאד כאב לנו ולא הצלחנו להבין מה כ"כ מפריע ליהודים שיש אוהל תפילה ביום כיפור, שלא עושה רעש ולא מפריע לאף אחד.

בל"ג בעומר האחרון ראיתי אדם מסוים יושב בין האנשים בכינוס שערכנו, כשילדו יושב על ברכיו וצועק את הפסוקים בחיות רבה אחרי המנחה. משום מה פניו של אותו אדם היו מוכרות לי.

פתאום קלטתי שהוא הי' אחד מאותם אנשים שהפריעו להקמת אוהל התפילה ביום כיפור, והנה היום הוא נמצא בתהלוכת ל"ג בעומר יחד עם בנו שמכריז את הפסוקים בהתלהבות.

אז נכון אמנם ש"כל ההתחלות קשות", ואי אפשר להתעלם מכך שבהתחלה היו כל מיני דברים שהפריעו לפעילות, אבל בסופו של דבר רואים שהרבי מסדר את הענינים, וגם אלו שהפריעו בהתחלה – בסוף מצטרפים ולוקחים חלק בפעילות.

מהם התחומים העיקריים בהם אתה מתעסק היום בשליחות?

היום אנחנו עסוקים בעיקר בניהול הקהילה שהולכת ומתפתחת ב"ה, וכמו כן בניהול המוסדות החינוכיים – מעון וגנים. כמובן שאני גם לא מוותר על מבצע תפילין מידי יום שישי ברחבי השכונה.

כמובן שהכל חדור בשליחות היחידה שנותרה – להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו ופרסום בשורת הגאולה והגואל.

בנוסף לכך יש את השיעור השבועי שאני מפיץ ברשת, שהוא בעצם שיעור תורה קצר לפרשת השבוע שמותאם לקהל המקורבים ומתקבל באהדה רבה.

האם יש לכם תוכניות מיוחדות לעתיד?

תמיד יש תוכניות, אבל כמובן שהמטרה העיקרית שלנו היא שלא יהי' יהודי בשכונה שלא ישמע על הרבי מלך המשיח ויחכה ויפעל לבוא הגאולה האמיתית והשלימה.

לסיום: מה יש לך למסור לאחיך השלוחים ולאנ"ש בכלל, בעמדנו כעת בפתיחתה של שנת הקהל?

כמובן שעל כל אחד להתחיל כבר עכשיו בהכנות לשנת הקהל, ולפעול בכל הענינים שקשורים להקהל בשיא המרץ.

שנת הקהל היא שנה שמקבלים המון כוחות מהמלך להקהיל את כל העם ליראה את ה'.

והעיקר שנזכה כבר לחזות בהתגלותו המלאה של הרבי מלך המשיח, ושנקבל כוחות 'להקהיל' ולחבר כמה שיותר יהודים לרבי. וודאי שלכל אחד מאיתנו יש כוחות מיוחדים לפעול את כל מה שצריך, ובמיוחד כשאנו נמצאים בחודש אלול בו המלך נמצא בשדה, זו עת רצון לפעול את כל הענינים.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!