היום חל היארצייט של הרב אלעזר ליפש ע"ה, שנפטר בכ"ו תשרי תש"פ.
תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה
נולד בעיר סווערש בפולין בכ"ג שבט תרפ"ט לר' יוסף יהודה ועטיל ליפש, שהיו חסידים של האדמו"ר מראדזין, ר' יוסף מרדכי אלעזר, 'בעל התכלת'.
בתקופת המלחמה ברחו מהנאצים ועברו לצידה הרוסי של הגבול (לקזאן), ובקיץ תש"א שלח אותם סטלין עם כל היהודים הפולנים לאוראל שבסיביר, שם נפטרה אימו ושם חגג את הבר מצוה שלו.
בתש"ו יצאו מרוסיה, והגיעו לפוקינג – שם נכנס הוא וכל אחיו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שם למד אצל ר' ישראל נעוולער, והפך לחסיד חב"ד.
בשנת תש"ח עברו עם הרבה מחסידי חב"ד לפריז, שם למד אצל ר' ניסן נמנוב בישיבת תומכי תמימים ברינוא ובשנת תש"ט בהוראתו של הרבי הריי"צ עברו לארץ ישראל, אליה הגיע עם משפחתו בתאריך ד' ניסן.
בהגיעם לארץ, והוא כבר כבן 20, נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים בתל אביב אצל המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ור' חיים שאול ברוק. כאשר ר' חיים שאול פתח את ישיבת אחי תמימים הוא לקח אותו להיות הר"מ הראשון בישיבה, בעודו בחור.
בשנת תשי"ז נשא את רעייתו רבקה, בתו של החסיד ר' יהודה שמוטקין, וקבע את מגוריו בבני ברק. בעקבות הוראה מהרבי, עבר בתשכ"א להתגורר בכפר חב"ד, שם התגורר עד לפטירתו.
עוד בבחרותו בשנת תשי"ד הקים את סניף צעירי חב"ד בבני ברק וניהלו במשך כמה שנים.
בשנות הלמ"דים עבר לעבוד יחד עם חמיו בחנות תשמישי הקדושה שבבעלותו ברחוב אלנבי בתל אביב. בד בבד, החל למסור שיעורים קבועים בהלכה, גמרא וחסידות בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד.
הוא היה ה'זוכה בגורל' מתושבי כפר חב"ד לנסוע לרבי לתשרי תש"כ ותשכ"ה.
נפטר בבוקר יום שישי כ"ו תשרי תש"פ, והובא למנוחות עוד באותו יום בבית החיים באחיעזר, הסמוך לכפר חב"ד.