לראשונה: התנ"ך מתורגם לשפת הסימנים

לקראת חג שבועות, הושק פרויקט חדש שיאפשר גם לחרשים לקבל את התורה, ופורסם ספר ראשון מהתנ"ך – מגילת רות – בתרגום לשפת הסימנים הישראלית.

הרב יהושע סודקוף הוא מנכ"ל עמותת "חושים בן דן" ושליח חב"ד לאוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה. בשנתיים האחרונות, מאז שנכנס לתפקיד, הוא מהווה כתובת לענייני יהדות לאוכלוסייה זו, ובין היתר מוסר שיעורי תורה, עורך טקסי חופה וקידושין ומסייע לנזקקים. כעת לקח על עצמו את מה שנראה כמשימת חייו – לתרגם עבורם את "ספר הספרים" כולו. ככל הידוע, מדובר בפרויקט ראשון מסוגו בעולם.

את ה"פיילוט" עשה הרב סודקובף על מגילת רות, המונה בסך הכול ארבעה פרקים, ולאחר שהוכתר כהצלחה מופץ כעת התרגום לציבור. במקביל החלה העבודה על שאר ספרי התנ"ך, לפי הסדר, ובימים אלה מתורגם ספר בראשית. סודקוף מעריך שהיא תימשך שנים רבות, אולי אפילו 20 – ויש לו סבלנות.

עד עכשיו לא בוצע תרגום לשפת הסימנים הישראלית ברמה מקצועית ומבוסס על לשון הפסוק", מסביר השליח החב"דניק, חרש בעצמו, על החידוש הגדול. "יש שיעורי תורה, יש הסברים, אבל בלי גישה לטקסט זה לא אותו דבר. זה כמו להעביר שיעורי תורה לאמריקאים בלי לתת להם גישה לחומש או לספר התנ"ך באנגלית".

אבל מה הבעיה פשוט לקרוא מהספר?

"רוב החירשים הישראלים אכן יודעים לקרוא עברית", מסביר סודקוף, "אבל זה ברוב המקרים זה ברמה של שפה שנייה (כי תינוקות לומדים לסמן לפני שהם יכולים לדבר), או אפילו שפה שלישית (או רביעית לעולים שנולדו במדינה זרה). מה שחירשים מקבלים הוא מאוד מדולל ולא תואם לתפיסתו של החירש".

"בנוסף, היהדות נותנת דגש על הקשבה למילים של התנ"ך בקול, ולא רק על קריאה שלהם בכתב. לכן אנחנו קוראים מהתורה בכל ימי שני וחמישי וכמובן בשבת, ובשנת הקהל (לאחר השמיטה) המלך קורא מתוך ספר תורה לעיניי כל העדה. ברור שיש ערך וחשיבות לשמוע את דבר ה׳ בקול, ובכלל, אין כמו לקבל את המסר מבן אדם אחר, ולא מתוך ספר, ואת זה אנו עושים גם בשפת הסימנים, דרך הסרטונים שלנו".

איך מתרגמים "לחם"?

הרב מספר כי תרגום התנ"ך הוא "ממש הפקה שלמה", וממחיש את העבודה המורכבת: "יש מושגים שאומרים בצורה אחת בשפה מדוברת, וזה מקבל צורה אחרת בשפת הסימנים. לדוגמה: בפסוק מספר בראשית 'וַיְהִי-רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם, וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט', יש למקם את שתי הקבוצות (רועי מקנה אברהם ורועי מקנה לוט) ורק בסוף אומרים שהם רבו".

"אנו לא חושבים באופן ליניארי אלא ויזואלי – קודם מכינים את הבמה, ואז השחקנים פועלים בה. כך היא דקדוקה של שפת הסימנים. גם אין צורך לסמן את המילה 'בין', כי זה מובן מאליו כשאומרים שהם רבו (עם שתי ידיים – כשכל אחת מייצגת קבוצה אחת בריב)".

דוגמה נוספת היא הפסוק "וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל, גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן-הַלֶּחֶם" שמופיע במגילת רות. הרב סודקוף מסביר את האתגר: "איך לסמן לחם? יש לפחות חמישה סימנים ללחם, וכל אחד תלוי בצורת הלחם. יש סימן לפרוסת לחם, לפיתה, לבאגט, ללאפה, לכיכר לחם ועוד. כשאנו מתרגמים, אנו צריכים לקחת בחשבון את הקשר הסיפור, ומה היו מגישים אז".

"אילו היינו מתרגמים את זה לאנגלית, היינו אומרים Bread וזהו, אבל לא כן בשפת הסימנים שבה אי אפשר להיות ניטרלי לגבי מראה האובייקט, כי באופן טבעי יש להתייחס למראה שלו. מהסיבה הזאת, אגב, קשה מאוד לעבוד עם פסוקים שנכתבים בלשון נפעל, כי בשפת הסימנים יש להתייחס תמיד לפועל הפעולה".

"בקרוב – במערכת החינוך המיוחד"

"יש לנו יועצים בלשנים שנותנים הערות על התרגום, ואנו עושים בדיקות עם אנשים בקהילה כדי לבדוק את התרגום", מתאר הרב את העבודה היסודית – ומספר שהמאמץ כבר נושא פירות: "הראינו את הסרטון לאחראית במשרד החינוך בתחום חינוך מיוחד, והיא ממש התלהבה. הם רוצים להשתמש בזה בכל הכיתות שלהם עם ילדים חירשים וכבדי שמיעה ככלי עזר בלימוד התנ"ך".