זכרון להולכים: הרב מרדכי דובקין ע"ה

היום חל יום היארצייט של החסיד הרב מרדכי דובקין ע"ה, שנפטר בי"ז אלול בשנת תשנ"ז.

תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה

נולד בכ"ה אלול תרע"ט לאביו ר' יוסף ראובן דובקין, מבחירי התלמידים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ולאמו מרת רבקה לבית גולדשמידט, במשפחה שנמנתה על גזע החסידים עוד מתקופת אדמו"ר הצמח צדק.

אביו שימש כשוחט ובודק ביקטרינוסלב ונודע כאדם שמח ובעל מרץ, וזכה לקירובים מאת רב העיר הגאון רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.

בשנות נערותו החלו המהפכות ברוסיה, נשללה מאביו האפשרות לעבוד בשל היותו 'כלי קודש', ובשל כך נשלח מרדכי ללמוד רפואה במטרה שיוכל לפרנס את בני המשפחה, אך זמן קצר קודם שסיים את לימודיו פרצה מלחמת רוסיה-גרמניה והוא גויס כרופא צבאי בשירות הצבא האדום.

לאורך שנות המלחמה קיבל עיטורים רבים על גבורתו ומסירותו, הגיע לדרגת סרן, ושירת בפולין, בחזית הגרמנית, ובחזית היפנית.

כאשר נכנעה יפן והמלחמה הסתיימה, שב לרוסיה והתחתן עם מרת חיה בת החסיד ר' יואל איטקין בן דודו של הרבי, ולאחר החתונה קבע את מגוריו בכפר גלובוקה הסמוכה לצ'רנוביץ' ושימש כרופא.

בשנת תשכ"ג התמנה באזור מזכיר מפלגה חדש שרצה לאלץ אותו לשאת בפני כל הקהילה נאום הכולל דברי כפירה, ובשל סירובו הנחרץ פוטר מעבודתו, איבד את פרנסתו, ונאלץ לעבור עם משפחתו לצ'רנוביץ' שם התגוררו במרתף המסתור בבית הסבתא מרת איטקין כאשר ר' הילל רבינוביץ דואג לצרכיהם.

כעבור חצי שנה הצליח למצוא עבודה כרופא במכרות הפחם בקרפטים על אף שנכלל ברשימה השחורה, בשל הסכנה הגדולה שהיתה בעבודה במקום והשכר הנמוך דבר שגרם למחסור ברופאים.

לאורך זמן זה ניסו בני המשפחה להגיש אשרות יציאה ונדחו פעם אחר פעם, עד שלבסוף באופן חריג נקראו לבוא למשרד הפנים, וקיבלו מסמך של היתר יציאה שהיה עליהם לנצל תוך שבוע ימים, ובי"ג שבט תשל"ב עזבו את רוסיה עם רכבת לכיוון צ'כיה.

כשהגיעו לארץ התיישבו בכפר חב"ד, ועל פי הוראת הרבי החל לעבוד במרפאה המקומית ובמקביל מסר שיעורים בשולחן ערוך.

לקראת חודש החגים תשל"ג נסעו לרבי וראו אותו בפעם הראשונה, זכו לקירובים שונים, ואף ליחידות ארוכה, ואף במשך השנים שאחרי זה המשיך הרבי להרעיף קירובים, התעניין בו, ואף שלח לו מידי שנה מצה שלימה לכבוד חג הפסח.

רבים קיבלו הוראה מהרבי להתייעץ עמו כרופא וכ'רופא ידיד'.

בערוב ימיו עבר בהוראת הרבי להתגורר בסמיכות לבנו בעיר צפת שם נפטר לאחר מחלה בי"ז אלול תשנ"ז.