זכרון להולכים: הרב משה וחיה מושקא הורנשטיין ע"ה

היום חל יום היארצייט של הרב משה הורנשטיין ע"ה, שנפטר בכ"ח אדר תש"א, בעיר אטווצק.

תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה

ביום ח' בתמוז שנת תרנ"א נערכו קישורי התנאים וביום י' באלול שנת תרנ"ב נשא לאשה את מרת חיה מושקא, בתו של אדמו"ר המהר"ש.

תחילה התגורר הזוג ברוסיה ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים. בשנים מאוחרות יותר עברו לפולין, שם התגוררו בעיר ורשה וכעבור זמן עברו לאטווצק.

כשהחלה מלחמת העולם השניה היה ר' משה מאוד חולה ולא יכל לקום ממיטתו וביום כ"ח אדר תש"א נפטר ומנוחתו כבוד באוטווצק.

רעייתו מרת חיה מושקא הייתה בתם הצעירה של אדמו"ר המהר"ש ומרת רבקה שניאורסון. כשאדמו"ר המהר"ש הסתלק, היא הייתה נערה צעירה ולכן את שידוכם עשה הרבי הרש"ב מפני שהרבי המהר"ש נפטר שמונה שנים קודם לכן, וכפי שכותב הרבי הרש"ב:

"עבור אחותי תחיה, גמרנו השידוך עם מחותנו הר"ז הארנשטיין… ראינו את החתן אחי הרז"א שי' ואני ובחנו אותו בלימוד ומצאנו אותו טוב וישר והוא ירא אלקים, ותקוותנו שיהיה כלי לקבל דא"ח גם כן".

הם התחתנו בי' באלול תרנ"ב, את חתונתם מתאר באריכות אדמו"ר הריי"צ שהיה אז נער צעיר. (בשבת שבע הברכות של חתונתם, פרשת תבא ח"י אלול תרנ"ב, התגלו שבע התורות של הבעש"ט שאמר בגן עדן לאדמו"ר הרש"ב). לאחר חתונתם גרו ברוסיא בצל הגיס והאח הרבי הרש"ב, לר' משה היה מפעל לחיתוך עצים בתחנת יעלנא שבפלך סמולנסק, ובסמוך עליה הייתה אחוזה שם התגוררה המשפחה.

באותה תקופה התעסק ר' משה הרבה בלימוד החסידות וכפי שכותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו:

"שנת תרנ"ד היא שנה מבורכת בחסידות.. באותו זמן היו כבוד דודיי הרמ"מ שי' ומותני הרב משה שי' (הארנשטין) עסוקים מאוד בלימוד החסידות, דבר שהשפיע הרבה על כמה אברכים, בעלי כשרונות גדולים, שהיו משכילים במדעי עולם, ורחוקים מחסידות, ועל ידי הקביעות בלימוד החסידות התקרבו. מזמן לזמן הם היו נכנסים אל אבי, לשאול ולהתדבר בענינים שונים ממה שלמדו אז. לעיתים קרובות הייתה פגישה כזו אורכת כמה שעות".

הרבי הריי"צ מספר גם בשיחותיו על ביקורים שעשה אצל המשפחה באחוזתה, ובקטע יומן אחר מספר על מאסרו של ר' משה הורנשטיין:

"בעת ההיא קרה שבית החורשת לגיזור קורות ואוצר הנסרים של דודי רבי משה הורנשטיין שהיו בתחנת יעלניא, פלך סמולנסק, עלו על המוקד. בית החורשת והאוצר לא היו מובטחים מפני אש בחברות הביטוח ואם כן אפוא לא היה מקום כלל לחשוד את הבעלים שהבעירו את הבערה. אבל אחד האדונים שגם לו היה אוצר סחורה באותה תחנה, והוא היה מידידיו של העורך דין צורר היהודים שמאקאוו ימ"ש, אף כי לא סבל כל נזק מהשריפה, מצא מקום להעליל עלילה כי מר הורנשטיין העברי הצית אש באוצרו כדי שישרף אוצרו של אינו יהודי".

"הצורר שמאקאוו מצא בקעה לבנות בנין של אשמה על מר הורנשטיין בייחוד ועל כל היהודים הגרים מחוץ לתחום המושב בכלל. ועל ידי פקודת הקטיגור מעיר סמולנסק, אוהבו של שמאקאוו, נאסר דודי בכלא, וכל עירבון לא הועיל".

בפולין

לאחר זמן מה עברו לגור באנופול, ווהלין, ובשנת תרפ"ב עברו לורשה, פולין, בשנת תרפ"ט נערכה בורשה חתונת הרבי והרבנית חי' מושקא ומכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה זכו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין להיות השושבינים מצד הרבי. שנים מאוחר יותר עברו לאטווצק. בשנת תרצ"ה הפכה העיר אטווצק לבירתה של ממלכת חב"ד, בעת שאדמו"ר הריי"צ קבע בה את מקום מושבו.

כשהחלה מלחמת העולם הוא היה חולה, והיה מרותק למיטתו, וכך עברו עליו ימי המלחמה עד לפטירתו ביום כ"ח באדר תש"א בעיר אטווצק.(ומשום כך לא עזב בנו ר' מנחם מענדל – חתנו של אדמו"ר הריי"צ – את פולין למרות שהייתה לו אפשרות לצאת ממנה בתחלת המלחמה, כי לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד).

נטמן בבית העלמין באטווצק שבפולין.

אשתו, הרבנית חי' מושקא נלקחה יחד עם בנה וכלתה למחנה ההשמדה טרבלינקה. שם, ביום י"ד באלול תש"ב, הובלה לכבשנים.