ישראל היום: שליח בשפת הסימנים

יהודה שלזינגר, ישראל היום

כמעט שהתרגלנו כבר לשמוע את סיפוריהם המיוחדים של שליחי חב"ד בעולם, על השליח בנקודה הדרומית ביותר על כדור הארץ או זה שבצפונית ביותר. הצעיר ביותר או המבוגר ביותר. ומתברר שגם עכשיו, אחרי עשרות שנים של "מפעל השלוחים", נמצא שליח בעל תפקיד חדש ומקורי – שליח חב"ד לקהילת החירשים.

הרב יהושע סודקוף (26) חירש מלידה, ויש לו סיפור חיים מעניין: "ההורים שלי חירשים. כשנולדתי, הם דווקא ציפו שאהיה שומע, כי הם היו החירשים היחידים במשפחתם. אחרי כמה חודשים, במשפחה שלי שמו לב שלא הגבתי לרעש והבינו שאני לא שומע, התברר שמדובר בעניין גנטי.

"בגיל 4 התחלתי לקבל טיפולים בדיבור שנמשכו עד גיל 18. כל החיים אני מתקשר באמצעות שפת הסימנים האמריקנית. זו שפת האם שלי. למדתי בבית ספר ציבורי. בכיתה היו בערך 10 חירשים ו־20 שומעים, המורים דיברו בקול ובשפת הסימנים כך שהרגשתי כמו כולם. כשאתה חירש ואתה עם חירשים ומדבר בשפת הסימנים, אתה לא מרגיש חירש".

הוא נולד בלוס אנג'לס, אח בכור לשני אחים ואחות – כולם חירשים. בתקופת ילדותו כלל לא היה קרוב לחב"ד: "היינו משפחה ישראלית, מסורתית, שמרנו כשרות ועשינו קידוש בליל שישי". בגיל 13 החל להתקרב לחסידות: "בערך בזמן בר המצווה התחלתי את התהליך של חזרה בתשובה. התפללתי בבית חב"ד, שזה היה בית הכנסת הקרוב ביותר לביתנו. היתה לי דודה חב"דניקית וזה היה ברקע. נמשכתי לזה. הצלחתי ללמוד עברית ויהדות ומאוד נהניתי. אני מתחבר מאוד לשפות, קראתי ספר אחרי ספר. אחרי בר המצווה, שברוב המקרים כל נער יהודי־אמריקני מפסיק ללמוד על יהדות ועובר הלאה, אני רק רציתי להתקדם ולדעת יותר".

את בר המצווה חגג בישראל, בכותל המערבי, ולא נתן למגבלה שלו להפריע: "שנתיים לפני האירוע ישבתי עם מטפלת דיבור והיא לימדה אותי לקרוא בתורה. עבדנו על זה הרבה זמן ובזכות זה יכולתי לקרוא. בר המצווה היה הפעם הראשונה שטסתי לארץ. מאוד התפעלתי מהכל, שכולם יהודים, שכולם מדברים עברית, ילד שחי בגולה לא רגיל להיות במקום שבו כולם יהודים. הרגשתי בבית".

בגיל 15 החל סודקוף ללמוד בישיבה של בחורים חירשים בטורונטו, עם עוד כמה בחורים חב"דניקים, ולפני חמש שנים עלה לארץ. בשנה שעברה התחתן עם חפציבה (20), גם היא חירשת, והשניים מתגוררים בראשל"צ. "היא עובדת בשירות לאומי בגן של חירשים בחיפה. הוריה של אחת הילדות מכירים אותי והם שידכו בינינו. אחרי שבע פגישות החלטנו להתחתן", הוא מספר.

שליחות קצת אחרת

סודקוף לקח על עצמו להיות שליח חב"ד בקהילת החירשים. הוא יוזם פרויקטים לטובת הקהילה, למשל מחנות קיץ לילדים חירשים שהתקיימו בניו יורק ובשנה הקרובה באיטליה. "יש הרבה פרויקטים נחוצים לקהילה שלנו, פעילויות הקיץ שלנו הן דוגמה לזה שאם לא היינו עושים את זה, לחירשים לא היה לאן ללכת בתקופה הזאת".

הקהל שלו מורכב. "יש כמה ילדים שמגיעים ממשפחות של דתיים, אבל הרוב חילונים", הוא מספר, "בהקשר הזה, לא תאמין כמה חירשים, במיוחד מבוגרים, אמרו לי שאמרו להם שהם פטורים מיהדות וכתוצאה מזה הם לא שומרים על הקשר עם המסורת שלהם. הם חשבו זאת בגלל שכתוב בגמרא 'חירש שוטה וקטן פטורים ממצוות', אלא שלא מדובר בחירשים של היום. פעם חירשים לא ידעו לתקשר ונותרו בודדים ובלי שפה. היום המצב שונה לגמרי.

"יש התקדמויות בטכנולוגיה שמגשרות על הפער הקיים בין שומעים וחירשים. יש התפתחויות רבות בשיטת החינוך של חירשים. לפני ששפת הסימנים היתה קיימת, חירשים דיברו זה עם זה בדרכים פרימיטיביות. לעומת זאת, שפת הסימנים היום עשירה ויש לה דקדוק משלה".

המשימה של סודקוף לא פשוטה כי קהל היעד שלו בארץ נע בין 10 ל־15 אלף חירשים, ומספר גדול עוד יותר של כבדי שמיעה. בארה"ב יש מספר דומה של יהודים חירשים וכמובן מספר גדול בשאר העולם.

לדבריו של סודקוף, "יש בערך 50 אלף יהודים חירשים ברחבי תבל, ויש רק ארבעה רבנים חירשים שעובדים בקהילה הזו – שלושה בצפון אמריקה, ואחד (סודקוף עצמו; י"ש) בארץ…"

סודקוף מסביר: "השליחות שלי שונה מרוב השלוחים – לכל שליח יש שטח שבו הוא עובד. לי יש את כל הארץ. אני מרצה במועדונים של חירשים שמבקשים להיפגש איתי, כי הם רוצים לקבל עזרה והדרכה בעניינים רוחניים. לפני שבוע היה מישהו שאמו נפטרה והוא לא ידע מה לעשות, איך להתאבל כהלכה, אז עזרתי לו והסברתי לו מה לעשות. היה זוג חירשים שרצו שאחתן אותם והלכתי איתם לרבנות וסידרנו את הכל, אפילו חיתנתי אותם בשעה טובה ומוצלחת השנה. וכמובן יש שני מחנות קיץ לבנים ולבנות, שם נטייל ונלמד על יהדות. הילדים מגיעים מכל העולם – ארה"ב, ישראל, צרפת, רוסיה, אוקראינה ועוד. כשהצוות, כמו שלנו, כולו מורכב מחירשים זה מאוד משפיע על הילדים, לטובה, המדריכים מהווים מודל לחיקוי".

רק השפות מבדילות

כמו כל אחד משליחי חב"ד, גם הרב סודקוף נאחז בדברים של הרבי מלובביץ', שהקים את מפעל השליחות: "הרבי היה מאוד מבסוט מזה שמפיצים את האור של היהדות בכל שפה ושפה. הוא מאוד עודד את ההדפסה של הספר המרכזי של חב"ד, ספר התניא, בשפות שונות, וכשהדפיסו את זה בכתב ברייל עבור עיוורים, הרבי אמר שזה מהווה שלב חדש בהפצת החסידות החוצה אל העולם. אני בטוח שהוא יגיד אותו דבר בקשר להפצת היהדות בשפת הסימנים, שזה עוד שלב בהבאת משיח צדקנו".

סודקוף מבקש להוסיף גם מסר משלו: "כל אחד שונה מהאחר. אבל בסוף היום אנחנו כולנו בני אדם. אנחנו כחירשים נראים שונים מאוד מכולם, ואתם אפילו לא מרגישים בנוח להתקרב אלינו ולתקשר איתנו. אבל כשהמחסומים נופלים, אתם תגלו שאנחנו בדיוק כמוכם. רק השפות מבדילות בינינו".

על בית חב"ד החדש של הרב יהושע סודקוף הוכרז בכנס הארצי האחרון של שליחי חב"ד בישראל. הרב יוסף אהרונוב אמר: "עד היום ידעו כולם ששליחי חב"ד בישראל יודעים איך לגעת בכל סוגי האנשים. הרב סודקוף סלל לנו את הדרך גם לאוכלוסיית כבדי השמיעה, ואנחנו פשוט גאים בו ובעשייתו".