"משיח בפרשה": בצוותא • הדרשה לפרשת תצווה

להורדת הדרשה בעברית

להורדת הדרשה באנגלית

***

מדוע נקראת הפרשה בשם תצוה? ומהו המכנה המשותף לכל עניני הפרשה?

בעת מגפת הקורונה, תקופת הבידוד והבדידות, פיתח משרד הבריאות נהלים חדשים לפניה לפסיכיאטר לפיהן "אין לדאוג או ליצור קשר עם הרופא אם אתם מתחילים לדבר לשולחנות, פרחים, עצים או עצמים אחרים. נא ליצור קשר דחוף עם רופא רק אם הם מתחילים לענות לכם…"

פרשת השבוע, פרשת תצוה, פותחת בצמד המילים הכה־מפורסם: "ואתה תצוה". הרבי מלך המשיח מביא רבות את דברי הבעש"ט, ששמו של כל דבר מורה על תוכנו. בעיקר בכל הקשור בענינים תורניים, כמו שמות הפרשות לדוגמא, ניתן למצוא קשר הדוק בין שם הפרשה לתוכנה. כי שם על פי תורה הוא לא רק שם אקראי מהשורה הראשונה של הפרשה, כי אם ענין פנימי ונצחי המלמד אותנו את הרובד העמוק יותר של התורה.

בפרשה שלנו ענין זה קורץ לעין, כביכול לא  היינו יכולים למצוא שם מתאים יותר לפרשה, מאשר השם שניתן – 'תצוה'. מכל זווית שנביט בפרשה, נראה 'תצוה'. בכל קטע בפרשה, ה'תצוה' קופץ ובולט לעין.

המילה 'תצוה' במובן הפשוט שלה מורה על ציווי, ה' מורה למשה לצוות על בני ישראל, שיביאו אליו, אל משה,

שמן זית עבור הדלקת המנורה.

שאלת השאלות על שם הפרשה היא מדוע משתמש הקב"ה במילה "תצוה"? בכל התורה אנו מוצאים הוראות וציווים בלשונות שונים: "דבר אל בני ישראל", "אמור אל בני ישראל", "צו את בני ישראל", מדוע דווקא כאן ועכשיו משתמש הקב"ה בלשון כל כך לא מקובלת, כל כך לא רגילה, כמו המילה "תצוה"?! מה מסתתר כאן מתחת לפני השטח?

תורת החסידות מלמדת כי במילה "תצוה" נעוץ סוד גדול, והוא 'סוד הצוותא' – סוד הביחד!

הכוונה הפנימית המסתתרת כאן היא, שהרצון של ה' הוא שמשה יחבר בינינו – עם ישראל, עד שנהיה בצוותא חדא עימו – עם ה' ית'. המשמעות הפנימית של המילה 'תצוה', היא: תעשה צוותא, תעשה אותנו ביחד, תחבר בינינו, כצוות מאוחד. כשנסתכל בעיניים בוחנות ונקרא בקפידה את פסוקי ועניני הפרשה, נוכל לראות שכל הפרשה כולה היא תהליך אחד של התחברות פנימית בין נפשות עם ישראל לבין ה' יתברך.

א. המנורה: הפרשה פותחת כאמור בציווי על הבאת שמן זית, לצורך הדלקת המנורה בידי אהרן הכהן. חז"ל מלמדים אותנו (שבת כב,ב) שאור המנורה לא שימש להאיר את המשכן, שהרי ה' אינו זקוק לאור שאנו נדליק עבורו במנורה. אלא זו עדות על כך שהשכינה שורה בישראל. ובלשון חידושי הריטב"א (שם):"נר מערבי היה דולק כל הלילה וכל היום עד בין הערביים בדרך נס, בשעה שהיו ישראל עושים רצונו של מקום, וזה עדות לכל באי עולם שהשכינה בישראל."

מהות המנורה היה להעיד על הקשר ועל החיבור של השכינה עם ישראל. על כך שה' רוצה ובוחר להשרות

שכינתו בישראל, על כך שרצונו להיות בצוותא עם בני ישראל.

ב. הכהונה: הפרשה ממשיכה בציווי אודות עשיית בגדי הכוהנים. כשלומדים את הדברים לעומק (בצירוף דברי רז"ל בתלמוד) מגלים שאין כאן ציווי על עשיית בגדי הכהונה, אלא יש כאן ציווי על "עשיית כוהנים". הדרך "לעשות" כוהנים היא באמצעות בגדי הכהונה. בדרך זו ה' מצווה את משה לקדש ולקרב את הכוהנים למלאכת הקודש של עבודת המשכן. התורה מצוה מספר פעמים בפרשה ל"קדש את הכהנים" – "קדש אותם לכהן לי" – על ידי לבישת בגדים מיוחדים, משיחה בשמן המשיחה והקרבת קורבנות המילואים. התוכן של כל מעשי התקדשות אלו, הוא להביא את משרתי ה' – הכוהנים – למצב כזה, שעבודתם במשכן ה' לא תהיה כפקידים בעבודה, או כבעלי מלאכה, שבבוקר באים לעבודה, ובערב חוזרים הביתה. רצון ה' הוא להפוך את הכהנים ל"אנשי קודש", שהם עצמם מקודשים, הם עצמם חלק מהמשכן. הם הופכים להיות מקודשים, אנשים אחרים, אנשים שלא רק עובדים את ה' ומשרתים לו, אלא שהם חלק ממנו, מקודשים – מפורשים ומובדלים אליו יתברך. וזהו סוד הצוותא הגדול: ה' לא מעוניין (רק) באנשים שעובדים אותו, ה' חפץ באנשים שהם שלו, בצוותא חדא עם ה'.

ג. התמיד: לאחר מכן מגיע הציווי על הקרבת קרבן התמיד, הטומן בתוכו יסוד חשוב ומרכזי ב"סוד הצוותא הגדול". עם הקב"ה אי אפשר להתנהג "יום עסל יום בסל" [יום דבש, יום בצל]. אם אתה רוצה להיות באמת מאוחד עם ה', להיות באמת איתו – אי אפשר שיום אחד תעבוד, תתמסר ותשקיע, ולמחרת תקח יום חופש. אם הקשר עם ה' נתון למצבי רוח, לנוחות ולרווחים אישיים, אפשר להיות אוהד, תומך, ואפילו אוהב, אבל לא כוהן, לא חלק ממשכן ה'. כדי להיות כוהן, משרת ה', צריך לתת את הכל ולתמיד! רק ככה נהיים ביחד, בצוותא חדא לנצח!

ד. הקטורת: פרשתנו מסתיימת בציווי על עשיית 'מזבח הקטורת', שנקרא גם 'מזבח הפנימי'. בחסידות מבואר ששמו 'מזבח הפנימי' וזה שמקומו היה בתוך ההיכל, מורים על כך שהעבודה שנעבדה בו, היא עבודה פנימית. הרבי מלך המשיח מבאר את החילוק בין עבודת הקורבנות לבין הקטרת הקטורת, על ידי התמקדות במשמעות הפנימית וההבדל בין המילים. קרבן הוא מלשון קירוב, ואילו קטרת (על משקל המילה הארמית 'קטירא') משמעותה קשר! קורבן מורה על קירוב לה', קטורת מורה על קשר לה'. לא רק קרוב כי אם קשור, מחובר ומאוחד – בצוותא חדא! וכדברי רשב"י לפני פטירתו: "בחד קטירא אתקטרנא". בקשר אחד אני קשור בה'.מאוחד לחלוטין – בצוותא!

ובנוגע אלינו, לכל יהודי ישנן שעות, או לפחות דקות, בהן הוא יכול להיות קודש. כהן המשמש במשכן. לא כפועל או שכיר שעות חלילה. עליו לגשת אל הקודש כאל משכנו האמיתי, לגלות את מהותו האמיתית, שזה הוא, וזה רצונו וחפצו האמיתי. ההחלטה לעזוב את עניני החולין ולהיכנס לשיעור תורה, או לענין אחר של קדושה, היא הממד הפנימי של הכניסה לענייני הקודש. 

הרמב"ם (בסיום ספר זרעים) מלמד אותנו ש"לא שבט לוי בלבד" אלא כל יהודי אם הוא רק יקדש את עצמו ויבדיל את עצמו מן החולין, הרי הוא קודש קודשים, בדיוק כמו הכוהנים והלווים. שעה של תורה, שעה של תפילה ,שעה של התעסקות בעניני הרבי מלך המשיח חשובה ככניסה למשכן ולעבודה בו.

עכשיו, אנחנו "גונבים" רגעים ושעות של קדושה, ואילו בעידן הגאולה אנחנו נגיע לאמת המוחלטת והפנימית ש"אין עוד מלבדו", וכל חלקיק שניה בחיי היום יום שלנו יראה כמו פרשת תצוה – כמו הצוותא! 

עכשיו, ברגעי ההכנה לגאולה, עלינו ללמוד מוסר השכל חשוב ולקח אמיתי מהפרשה ומהשם שלה. עלינו להתקדש ולהטהר, בדוגמת הכהנים. אנו צריכים להתאחד ולהתחבר עם הבורא ע"י התורה והתפילה, ולהביא את עצמינו ל'רגעי גאולה', לרגעים אמיתיים של שחרור מהוויות העולם ועניני הגשם. עלינו להקריב את קרבן התמיד  ולהקטיר את הקטורת בנפשינו פנימה, וזאת על-ידי התעסקות בלימוד החסידות ובעבודת התפילה, ככה נביא את עצמינו ואת הסביבה שלנו להאמין באמונה שלימה בבשורת הגאולה, ולחוש ולהרגיש באמת את דברי הרבי שאנחנו הדור האחרון של הגלות והדור הראשון של הגאולה.

נסיים בסיפור, המבליט כיצד ניתן לקדש את הגשם, ולהבליט את הרוח. כיצד ניתן להתרומם מעל לצורכי השעה והזמן ולראות את החיים באור של גאולה: מספרים על החסיד ר‘ שלמה מיידנצ‘יק שהיה יו‘‘ר ועד כפר חב‘‘ד, ולפרנסתו הוא היה נהג קטר ברכבת ישראל. לאחר שנים רבות בעבודתו ברכבת, הוצע לו קידום, לעבודה במשרד נוח, ובתנאים נוחים יותר. אך ר‘ שלמה סירב לקבל את הקידום, הוא טען ואמר שהוא לא מוכן לעזוב פיזית את הרכבת ולהפסיד את ההזדמנות לזכות את הנוסעים ברכבת, בהנחת תפילין… זו שליחות, זו לא פרנסה!

שבת שלום!

מבוסס על שיעור משיח בפרשה מהמחזור החמישי, לחץ כאן

*

מעוניין לקבל כל שבוע את הדרשה לתיבת המייל שלך? לחץ כאן להרשמה