מה מביא חסיד חב"ד שעסוק עד למעלה מהראש בעבודה, מבצעים וגידול משפחה. שבדרך כלל אין לו זמן לכלום, לדחוף פתאום לסדר יומו עז כזו של לימודי סמיכה רציניים. זה לא הרצאה פעם ב.. או קורס של ארבעה מפגשים. זו כמות עצומה של חומר שצריך להבין ולזכור ולחזור ולשנן. איך מגיעים לסוף המסע הזה? איך לא נשברים באמצע ומרימים ידיים? האם זו רק ההוראה של הרבי? הרצון לדעת?
מה שהביא אותי להיכנס לעניין, זו קודם כל ההוראה של הרבי, שנית, זו המסגרת. למי שגדל והתחנך במסגרות חב"דיות, זה כמובן קל יותר, משום שהמערכת מובילה לשם את הבחורים ומעודדת את זה, אבל מי שלא גדל בחב"ד, כמוני, או שמסיבה כזו או אחרת פספס את הגיל המתאים לקיים את ההוראה הזו, אז עד היום לא הייתה לו את המסגרת המתאימה לקיים את ההוראה הזו, ולכן גם בפועל, מעטים ניגשו לזה לבד.
אבל כשראיתי תכנית לימודים שמתאימה לאנשים שעובדים ובעלי משפחות, ומוגשת גם למי שלא מונח כרגע בלימוד באופן מסודר. אמרתי לעצמי שאני חייב לקיים את ההוראה של הרבי שעד היום לא הייתה לי שום הזדמנות לבצע אותה.
חוץ מקיום ההוראה של הרבי מה זה נותן לך?
קודם כל, זה נותן לך המון ידע הלכתי רלוונטי בחיי היום יום בבית. גם בהלכות בשר וחלב ותערובות וגם בהלכות שבת. אתה לומד המון דברים. פתאום אתה מגלה שלא בדיוק נהגת נכון, שהחמרת היכן שלא צריך והקלת במקום שאין להקל. כשאתה מעביר את זה הלאה בבית, זה משנה את כל האווירה בבית. בני הבית יודעים שיש על מי לסמוך. כמה שכולנו בעלי זקנים וכיפות, אבל לא מיד אנחנו בקיאים כמו שצריך. אבל כשאתה לומד ומשקיע, ורואים את התוצאות, שאתה יודע את החומר, ויש כמובן גם את התעודה בסוף, אז ממילא כל היחס והאווירה בבית שונה.
משהו הפתיע אותך בתהליך? משהו שגילית על עצמך?
הופתעתי פעמיים, קודם כל הופתעתי מההשקעה העצומה של מנהלי התוכנית בהכנת המצגות ומהמשאבים שהוקצו להכנת התוכנית, וזה מורגש מהרגע הראשון של הלימוד. זה לא שאתה עומד מול רב שמקריא לך מתוך הספר ומסביר, יש כאן המון חשיבה דידקטית שעוזרת לחומר להיכנס יותר בקלות.
הופתעתי פעם שניה מאנ"ש והחסידים שבאו בהמוניהם. הכיתה שלנו בירושלים הייתה כיתה מפוצצת. היו שם גם שלוחים וגם אנשים שאני מכיר, אנשים עובדים, והם הגיעו כל שבוע, ועמדו במבחנים ועמדו במשימות, ולמדו במיוחד והתמידו.
אחרי הכל, זה משהו שלוקח זמן ודורש אורך רוח, זה לא קורס נהיגה מונעת שאתה בא פעמיים שלוש לכמה שעות וגומר. זה פרק ועוד פרק, דבר בנוי על השני. וזה מבחנים ומבחני פתע, אומנם גם הם מונגשים בצורה כיפית ומיוחדת, אבל עדיין זה מחייב שעות של לימוד, וכולם עמדו בזה.
לסיום, תן לנו תובנה אחת מהמסע המופלא לסמיכה.
ברוך ה' השיטה של 'למען ילמדו' הולכת ומתפשטת לכל חלקי הארץ. באירוע חילקו תעודות לפי מקומות לימוד ויכולת לראות שהגיעו ממש מכל הארץ. אם בעבר היה קורס רק ברמת אביב בכיתה קטנה, היום יש בכל מקום ומאוד קל לכל אחד להצטרף לאחד הקורסים שנפתחו באזור שלו. התובנה שלי היא שאין עבודה, עול או תפקיד שמונעים מי שרוצה להצטרף ללימודים ולקיים את הוראת הרבי. ומי שיעשה זאת יראה במוחש איך החיים שלו משתנים.