קבורה יהודית בכל מחיר • מרתק

יוסי סולומון, מגזין בית משיח

כשלוחי הרבי מלך המשיח במקום שליחותם, הם דואגים לכל צרכי היהודים בקהילתם, או כלשון הסלוגן הישן של פעם: "הכתובת לכל עניין יהודי": תפילות ומניינים מסודרים, מזון כשר לקהילה היהודית, חינוך יהודי. הם גם משמשים כאוזן קשבת בעת מצוקה. הם חיים את החיים על כל המורכבות שבהם.

מסתבר שהשלוחים תפקידם לא מסתיים בחיי היהודים, אלא גם בשעת פטירתם, או אז הם נרתמים באותה דאגה לכך שהנפטר ייקבר בקבורה יהודית כמסורת ישראל. לעתים מדובר בפרשיות מורכבות ומסועפות הנמשכות על פני ימים ארוכים, פעילות חוצת–יבשות.

ז' באדר הוא יום פטירתו של משה רבינו – מצויין אצל אנשי ה'חברא קדישא' בקהילות רבות, כיום מיוחד, יום בו מחזקים את המודעות לחסד של אמת, חסד שלא על מנת לקבל פרס.

'בית משיח' פנה אפוא לארבעה משלוחי הרבי מלך המשיח ברחבי העולם, וביקש לשמוע מהם על האתגרים, על הפתרונות ועל סיפורים שעימם התמודדו במאמץ להביא עוד יהודי לקבר ישראל, למנוע מעוד גוף קדוש של יהודי להישרף שלא כדת ישראל, ולסייע לבני המשפחות ברוח של ההלכה הצרופה.

האתגר: קבורה כהלכה

האתגרים הם לא פשוטים כלל ועיקר. "בוא ונפתח בכך שיהודי שמגיע לגור ביפן, ככל הנראה לא כל כך מעניינת אותו קבורה יהודית", פותח הרב בנימין אדרעי, שליח הרבי לטוקיו שביפן. "לצערי, חלקם אפילו מבקשים לשרוף את גופתם. ככל שיהודי יודע פחות על חשיבות הנושא, הנושא הופך להיות מסובך יותר. זו הסיבה שאחד הדברים שאני משתדל לדבר עם יהודי שנכנס בפתח בית חב"ד, זה על העניין הזה דווקא…

"עיקר האתגר מבחינתם הוא העלות הכספית, מכיוון ששריפה זה יותר זול מאשר קבורה. לא פעם אני אומר להם כי אני מוכן לשאת את העול הכספי של הקבורה, העיקר שתהיה קבורה…

"בנוסף, יש יהודים שצריך לעשות איתם עבודת הכנה והסבר על חשיבות קבורה כיהודי. הם פשוט לא מבינים את חשיבות העניין. לכן אני טורח על כך מראש, למרות שזה מוזר. כיום חתומים אצלי עשרות יהודים שבמידה וחס וחלילה קורה להם משהו, אני מביא אותם לקבר ישראל".

הרב יונתן מרקוביץ, שליח הרבי ורבה של קייב סבור גם הוא, כי עיקר האתגר הוא הריחוק וממילא חוסר הידע וההבנה עד כמה חשוב להיקבר בקבורה יהודית. זה דבר שאני בהחלט מקדיש לו זמן – ההסברה".

הרב אליהו חביב, שליח הרבי לאדיס אבבה, אתיופיה, מספר על חוסר הידיעה שלו עצמו בעניין: "האתגר הראשוני אצלי היה חוסר הידיעה שלי בנושא: איך בכלל עושים קבורה יהודית? בכמה הלוויות כבר הייתי בחיי? בהיותי בחור ב'בית חיינו' הייתי יוצא החוצה להלוויה שחלפה במקום – וזהו. מעולם לא חשבתי שאצטרך לדעת איך קוברים ושאר הנושאים הנלווים. בהתחלה לא ידעתי אפילו עד כמה תכריכים זה דבר נדרש. אולם הזמן עושה את שלו, והמציאות מכריחה אותך ללמוד את הפרקטיקה של הנושא".

הרב מנחם מענדל זלמנוב, שליח הרבי לקוסטנאי שבקזחסטן, מחלק את הנושא לכמה חלקים: "בקבורה יהודית, כל שלב מתחלק למצווה בפני עצמה, כך שזה מאוד תלוי מי הנפטר. יש משפחות שרוצות קבורה יהודית לכל דבר. יש משפחות שלא רוצות שום דבר, ויש משפחות שרק רוצות שהרב יגיע ללוויה, וזהו… אין להם עניין ביותר מכך.

"יש גם משפחות שבן–המשפחה היה נשוי לגויה, ומטבע הדברים המשפחה פחות תרצה שיקבר בקבורה יהודית. אני מדבר אפילו על יהודים שגדלו בבית הכנסת וניהלו אורח חיים יהודי, אבל האישה הגויה שלהם רוצה שהם ייקברו באותו מקום, ודורשת להיקבר בבית קברות של גויים".

איך מטפלים במקרים בהם אין בית קברות יהודי מסודר, או תשתיות מתאימות?

הרב בנימין אדרעי: הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות, זה לשלוח למקומות בהם ישנם אנשי 'חברא קדישא' שלנו. בדרך כלל זה מה שאני עושה. אם יש אפשרות, אני משתדל להטיס אותם לקבורה בארץ ישראל.

במהלך שלוש–ארבע השנים האחרונות, הוצאתי לפחות מאה וחמישים אלף דולר רק עבור עניין הקבורה היהודית.
הרב יונתן מרקוביץ: במדינות ברית המועצות לשעבר, מאוד נדיר שיש בית קברות יהודי. יש אמנם חלקות יהודיות בתוך בתי קברות כלליים, אך גם הן כבר מעורבות. עם הזמן נקברו שם הרבה גוים לצד יהודים.
לכן, מדובר בנושא לא פשוט. אז כמובן שאנחנו מוצאים פתרונות הלכתיים, או שמוצאים גדר לקבר, ואז ניתן לקבור.

הרב אליהו חביב: לא כל דבר יש אצלנו, אבל ברוך ה', יש לנו כאן בית קברות יהודי, שכן בעבר הייתה כאן קהילה עדנית תימנית שהיה להם בית קברות כדת וכדין.

הרב מנחם מענדל זלמנוב: במקרה בו אין בית קברות מסודר – וזה אכן מה שבדרך כלל קורה אצלנו – אנחנו משכנעים את המשפחה להציב גדר סביב הקבר כדי שהיא תהיה בפני עצמה, וכך זה ייחשב לקבר ישראל מבודד.

אולם גם זה לא תמיד פשוט, שכן בעקבות ההתבוללות הרבה שישנה לצערנו, ישנם בני זוג רבים שרוצים להיקבר ביחד. במצב כזה מסובך לעשות מחיצה לקבר של היהודי.

היה לנו מקרה כזה שבו הצלחנו להסביר למשפחה את חשיבותה של קבורה יהודית, ובסיפור הזה הם הסכימו שנשים "קישוט" של ברזלים סביב הקבר שלא יתפוס תשומת לב מיוחדת – אבל זה היה הפתרון שיצר את המחיצה ביניהם.

אלו הלכות אתם מקפידים לשמור במצבים של פטירה?

הרב בנימין אדרעי: לדאוג שהקבורה תהיה יהודית בדיוק כמו שההלכה דורשת, לצד מנהגי ישראל. יש לנו כאן כל מה שצריך על מנת שיהודי יגיע לקבר ישראל בטהרה, למרות שזה לא פשוט לביצוע במקום של גוים.

הרב אדרעי מוסיף ומשתף בסיפור שאירע: "היה לנו מקרה של פטירת יהודי. כיוון שכך, כתבתי בקבוצה של ישראלים שהתארחו בשבת אצלנו, אם יש ביניהם מי שהתעסק בעבר בעניין קבורה ויכול לעזור.

היה שם יהודי אנגלי בגיל מבוגר המתגורר בארץ ישראל בשנים האחרונות, והוא השיב לי: 'הרב בנימין, אני מתנדב בחברא קדישא של אנגליה מזה עשרות שנים. אשמח לבוא לעזור לך'… זו הייתה השגחה פרטית גלויה.

"אפשר לומר, שבסופו של דבר תמיד מוצאים את הדרך הנכונה ליישם את הקבורה באופן הראוי".

הרב יונתן מרקוביץ: אנחנו מקפידים לשמור על כל ההלכות הנוגעות לענייני קבורה. במקרה בו אין איש בקהילה שיכול לעסוק בחסד של אמת, אנחנו מבקשים מקהילות אחרות שיעזרו לנו.

הרב מנחם מענדל זלמנוב: "ישנם פרטים רבים חשובים שצריך להקפיד עליהם. אחד מהם הוא: שהכנסת הארון לבור הקבורה תיעשה על ידי יהודי. יש מקומות מסוימים שבהם קשה מאוד למצוא יהודים שיורידו את הנפטר לקבר. זה הרגע בו נדרשים מהשליח הרבה מאמץ ויצירתיות, כאשר בפועל, האתנחתא הסופית לפני שמשחררים את הארון, יתבצע על ידי יהודי.
גם בסתימת הגולל – לא תמיד יש מספיק יהודים שיכסו את הנפטר, אך בוודאי שזה חשוב שיתבצע דווקא על יהודים שומרי שבת.

סיפורים מרגשים מהשטח

כללי ההלכה ברורים, גם מנהגי ישראל השונים, ידועים. אך מעל הכול מרחפים סיפורי נשמות לא–רגילים, אשר לפעמים מפתיעים גם את השלוחים עצמם.
"יש כאן בטוקיו יהודי אחד שגר פה מזה ארבעים שנה והיה נשוי לאישה לא–יהודיה", מספר הרב בנימין אדרעי. "שבת אחת שארגנו לבני קהילה בהרים, הוא הצטרף. יצא שהוא היה עשירי למניין.

"באותה שבת סיפר לי כי הוא חולה במחלה האיומה ל"ע, וכי לא נותר לו זמן רב לחיות.

"בחצי היובל שאנחנו נמצאים כאן בשליחות, פגשתי את היהודי הזה רק פעם אחת בלבד, בחנות קוסקו.

"ניצלתי את המצב כדי להסביר לו עד כמה חשוב להיקבר כיהודי. ככל שהארכנו בשיחה, התברר לי שהאיש הזה הוא 'תמים', שלמד בעבר ב'תומכי תמימים'…
בסופו של דבר הצלחתי הצלחנו להשפיע עליו, והוא אמר לאשתו הגויה, כי אם הוא יגיע למצב בו תבין שנותרו לו רק כמה שעות לחיות, עליה להתקשר לרב בנימין.
היא באמת עשתה כבקשתו, וכאשר הרופאים אמרו לה שנותרו לו מספר שעות חיים, היא התקשרה וקראה לי להגיע. הגעתי לשם ילדיי, אמרנו איתו מספר פרקי תהילים, ווידוי והכרזת 'יחי' עד שפרחה נשמתו מגופו.

לאחר פטירתו הבנתי מאשתו, כי הוא ביקש או להישרף או להיקבר, אבל בכל מקרה שזה יהיה ביפן. למרבה הצער, היינו צריכים להחזיק אותו בקירור במשך חודשיים ארוכים עד שהסכימו שנקבור אותו בבית קברות יהודי ב–yokohama. את ההלוויה עשינו עם מניין יהודים".

הרב אדרעי משתף בסיפור נוסף שאירע עמו ממש לאחרונה: "ישנה אישה יהודיה מבוגרת מצרפת שבתה גרה איתה כאן. יש לה בת נוספת שגרה בצרפת.
יום אחד, הבת שגרה בצרפת התקשרה אלינו וסיפרה שאמה נמצאת בבית רפואה במצב קשה ומורכב, וכי נותרו לה רק מספר ימים לחיות. היא ביקשה אם נוכל לדאוג שהיא תקבר בקבורה יהודית.

למרות שהבת שהתגוררה עם האמא ביפן ביקשה לקבור אותה דווקא ביפן, הצלחנו לשכנע אותה שהאם תקבר בקבורה יהודית בצרפת.

הרב יונתן מרקוביץ: "המקומיים לרוב לא מבינים את חשיבות הקבורה לפי היהדות, כך שהם יעדיפו לבחור בדרך הקלה יותר לקבורה, וזו שריפה. מדובר בהליך פשוט וזול יותר. יש כאלה שרוצים צורת קבורה כפי שהיה נהוג במדינות הקומוניסטיות", אומר הרב מרקוביץ ומשתף בסיפור:

"היה מקרה של פרופסור יהודי חשוב שנפטר, ובנו החליט לשרוף את הגופה. ניסיתי להסביר לו את חשיבות הקבורה היהודית, אך הבן אמר לי כי יסכים לכך רק בתנאי שאביו ייקבר בבית קברות יהודי במרכז קייב שכבר נסגר לקבורה. הבנתי שמדובר בסיכויים קלושים שיאפשרו לקבור במקום בו כבר לא קוברים עוד, אבל בכל זאת ניסיתי את מזלי. התקשרתי לראש העיר והוא הסכים שנקבור את הפרופסור שם, למרות שהמקום כבר סגור. אבל, אם כבר פותחים במיוחד, זה רק תמורת סכום עתק…

למרות ההסכמה העקרונית שניתנה בעמל, הבן שינה פתאום את דעתו והחליט כי הוא לא מסכים לקבור את אביו בקבורה יהודית. הוא אף הודיע לי על מועד ההלוויה.
עשיתי מעשה שלא ייעשה: הגעתי אל הבן באמצע מסע הלוויה (!) והבהרתי לו שהוא חייב לקבור את אביו בקבורה יהודית כפי שהתחייב לי, שכן אני כבר סיכמתי עם ראש העירייה על העניין, וזה יירא מאוד מוזר מצידי שאחרי שאני מתחנן בפני ראש העיר, הבן מסרב לקבור את אביו בקבורה יהודית.

מלבד זאת, אמרתי לו, כי אם ישרוף את אביו עכשיו, לא תהיה לו דרך חזרה מזה. כדאי לקבור כעת ולתת לו כבוד יהודי אחרון כראוי. ואם בעוד שנה ירצה עדיין לשרוף, תהיה לו את האופציה הזו.

זה עזר, ובסופו של דבר הבאנו את הפרופסור לקבורה יהודית.

הרב אליהו חביב: "בכינוס השלוחים שהתקיים השנה, לא נסעתי עקב לידת בני שי'. לפתע קיבלתי טלפון מהרב לוי נוטיק, שליח הרבי לקניה. הרב נוטיק סיפר לי שהוא נמצא אצל הרבי בכינוס, ושאל אם אוכל להגיע למומבסה (במדינת קניה), שכן יש שם יהודי שנפטר וחייבים להביאו לקבורה יהודית. 'אם אתה לא תעשה זאת, אין מי שיעשה את זה', אמר לי.

השבתי לרב נוטיק שאסע ואטפל בזה.

כשבדקתי אם יש כרטיסי טיסה מאדיס אבבה למומבסה, גיליתי שכל הכרטיסים אזלו. נאלצתי להאריך את הדרך ולנסוע דרך ניירובי. נחתי בניירובי בשעה שלוש בבוקר. כאשר הלכתי לקנות בטרמינל את כרטיסי ההמשך לטיסה פנימית למומבסה, גיליתי שגם שם אזלו כרטיסים. הסתכלתי בשעון וראיתי כי בעוד שעתיים–שלוש אמורה להתקיים הלוויה במומבסה, ואני חייב להגיע אליה בזמן…

במאה הדולרים האחרונים שנותרו לי במזומן (כי בנוסף לכל, האשראי שלי נתקע) ובכסף נוסף שהעביר יהודי מקניה לפקיד, רכשתי כרטיס 'סטנד ביי' לטיסה. בהשגחה פרטית התפנה מקום רגע לפני המראת המטוס והצלחתי לעלות עליו ולהגיע להלוויה ולקבורה בזמן.

כעבור שעתיים כבר הייתי צריך לשוב לאדיס", מגולל הרב חביב את סיפור שליחותו המיוחד, "ובזמן הזה הצלחתי לסדר שהקבורה תהיה כמו שצריך".
הרב מנחם מענדל זלמנוב מקזחסאן מוסיף: "היה מקרה שמשפחת הנפטר לא הזמינה אותי, אבל כיוון שנודע לי שיש הלוויה של יהודי, הלכתי.
התברר שבתו גויה. הנפטר היה פרופסור שבנה ותכנן את כל הרכבות בעיר; לכן, מארגני הלוויה היו האחראים על הרכבות. כשהם ראו אותי, איש דת, הם היו בטוחים שהזמינו אותי, ונתנו לי לנהל את ההלוויה…

עשיתי ככל שביכולתי כדי שההלוויה תהיה יהודית ככל האפשר. אמרתי פרקי תהילים ואמירת 'א–ל מלא רחמים'. היהודים היחידים שהיו שם כבר היו קשישים, ולא יכלו לסייע בהטמנת הנפטר או בכיסוי החול – אמרתי לפועלים שהם יסחבו את החול עד לפתח הקבר ואילו אני אשפוך את החול לתוך הבור. כך הפעולה האחרונה לפני סתימת הגולל התבצעה על ידי יהודי.

זו הייתה החלטה בשטח של שבריר שניה, במטרה לעשות קבורה יהודית עד כמה שניתן", מגולל הרב זלמנוב את הסיפור וממשיך.

"בנוסף, היו כמה פעולות טובות שיצאו מאותה ההלוויה. לאחר שהסתיימה, לקחתי איתי יהודי טרמפ. הלה הסכים לבוא איתי לבית הכנסת, ולאורך כל הדרך דיברנו על חשיבותה של הנחת תפילין.

כשהגענו לבית הכנסת, אמרתי לו 'בוא תניח תפילין'. נראה שעדיין נותרו לו צלקות אימה מתקופת משטר הק.ג.ב, והוא הסתכל לכל הצדדים. רק אחרי שווידא שאין איש שמסתכל עליו, הסכים להניח תפילין בזריזות. כך יצא עוד יהודי מגדר 'קרקפתא'.

כפי שהבנתי, יש לא פעם חילוקי דעות בתוך המשפחה בנוגע לקבורה. איך אתם כשלוחים מתנהלים, כאשר לנגד עיניכם עומדת השליחות של הבאה לקבורה יהודית?
הרב בנימין אדרעי: זהו נושא באמת קשה שכמעט בלתי ניתן לגשר עליו בשעות שלאחר הפטירה. במקומות רבים, אנשים מחפשים לסיים את העניין כמה שיותר מהר וכמה שיותר בקלות, וזה שריפה.

משום כך, הכנת הנפטר והמשפחה לפני הפטירה, זהו הפרט הכי חשוב וזה סוד ההצלחה בעניין.

היה לי מקרה לפני כשנה של יהודי שנפטר בקוריאה. הלה הוא אחד מיהודי הקהילה שלנו בטוקיו. כמעט גם הוא הלך לשריפה ח"ו, אבל ברגע שהצלחתי לתפוס את בני המשפחה שלו שישבו בניו–יורק, הסברתי להם שהוא ביקש ממני להיקבר כיהודי. רק אז הצלחנו לעצור את זה ולהביא אותו לקבורה יהודית בניו–יורק. אבל זה מקרה נדיר, שכן, כאמור, עיקר העבודה היא ההכנה מראש, אחרת קשה מאוד להצליח להביא את הנפטר לקבורה יהודית בהסכמה מלאה של המשפחה.

היה לי עוד מקרה של יהודי שחי עם גויה ונפטר. משפחתו בארץ ישראל ביקשה שנשרוף אותו ולא נביא אותו לקבורה בארץ ישראל, שכן אין להם שום עניין בזה. הצד שני של המשפחה פחות היה אכפתי, ולא היה להם משנה מה יקרה איתו, העיקר שהם לא יצטרכו להוציא עליו כסף.

התעקשתי להביא אותו לקבורה יהודית בארץ ישראל, והצלחנו. כיום, בן משפחתו מודה לי על כך בכל פעם שהוא פוגש אותי, ואומר כי הוא טעה בהתנהלותו.
הרב יונתן מרקוביץ: בדרך כלל המחלוקות הם סביב עניין הכסף, כיוון שהשריפה עולה מעט מאוד כסף. לרוב אנחנו נותנים את הכסף במקום המשפחה שלא רוצה לשלם, העיקר שהקבורה תהיה יהודית על פי הלכה.

הרב אליהו חביב: היה מקרה של נפטר שהיה נשוי לכמה נשים, אחת מהן הייתה יהודיה והשאר גויות. כולן התחילו להתווכח ביניהן היכן קוברים אותו… האחת רצתה לקבור אותו בארץ ישראל, השניה בבית קברות של נוצרים, ושלישית הציעה הצעה אחרת.

נאלצנו להושיב את כל המשפחה ולאחד את כולם סביב החלטה אחת. בגלל שבנו הבכור של הנפטר היה יהודי, הסברתי את חשיבות הדבר שדווקא הבן הבכור יקבל את ההחלטה מה יעשו עם אביו. הוא אכן קיבל את ההחלטה להביא אותו לקבר ישראל, כפי שאכן אירע…

מעטפת תמיכה לשלוחים

למותר לציין כי השליח אמנם יכול ללחוץ, לשדל, להפעיל קשרים ולארגן. אבל בסופו של דבר, הוא צריך גיבוי ומעטפת חיזוק סביבו.
שאלנו אפוא את השלוחים: האם יש תמיכה כלשהי שאתם מקבלים מהקהילה או מגופים אחרים?

הרב בנימין אדרעי מחייך: "אנחנו זה הקהילה" הוא אומר.

אבל, תמיד כשיש מקרה של קבורה יהודית, אני משתף את כל מי שגר כאן בפרטי המקרה, מזמין אותם להיות חלק מזה, מה שגורם לאחרים לחשוב על קבורה יהודית.

קרה לי מקרה לפני מספר שנים, שיהודי נפטר. נסעתי יחד עם עוד כמה ישראלים מקומיים לבית שלו כדי לדבר עם הגויה שלא תשרוף אותו. לצערנו זה לא צלח, והלכתי לבית משפט, אבל גם זה לא הצליח.

בדרך חזור – מרחק 400 קילומטר מטוקיו – אחד הישראלים שהיה איתי ביקש ממני, "הרב בנימין, אם יקרה לי משהו, בבקשה אל תשכח אותי, אני רוצה להגיע לקבר ישראל איפה שהמשפחה שלי"…

וכך היה! לפני שנתיים, בז' באלול הוא נפטר, והלכתי יחד עם שני בניי הגדולים למשרד המשטרה. הסדר כאן הוא, שהמשטרה תמיד לוקחת – גם במקרה של מוות טבעי – את הגופה לבדיקה כדי לוודא שלא היה כאן אירוע פלילי.

בניסי ניסים, תוך מספר שעות הגיע פתולוג ששאל אותנו מה אנחנו רוצים שיהיה כתוב בנסיבות הפטירה? אמרנו שאנחנו לא רוצים שיהיה כתוב שם דבר… הוא אפילו לא נגע בנפטר, רק כתב שלא יודעים את סיבת המוות וזה כנראה טבעי.

בגלל שזה היה בתקופת קורונה, הטסנו אותו בבהילות לארץ ישראל. באותו זמן ראינו במוחש כיצד "צדק לפניו יהלך" מתקיים בו, שכן לאיש הייתה הוראת קבע לבית חב"ד שפעילה עד היום…

אני הייתי צריך להשיג מסמכים שמאפשרים להטיס אותו לארץ ישראל, אבל כל המשרדים האחראים להנפיק את האישורים, היו סגורים.
התקשרתי לסגן שר החוץ היפני אותו הכרתי באותה תקופה, והוא פעל להשיג לנו את המסמכים עוד באותו יום…

הרב אליהו חביב: בעניין הקבורה, זה אחד הדברים שהקהילה הכי נרתמת לעזור. כל אחד מביא מעצמו את מה שהוא יכול כדי שנוכל להביא יהודים לקבורה יהודית כמו שצריך.

בנוסף, יש את ארגון זק"א שעושה עבודת קודש אמיתית. כשאני מעלה על מקרה פטירה, יש מי שדואג להפעיל את ארגון זק"א בדרום אפריקה ובארץ הקודש שעוזרים במה שצריך.

הרב מנחם מענדל זלמנוב: הקהילה מאוד תומכת בי. מבחינת האנשים, מה שהרב אומר זה בסדר. לעומת זאת, אין שום תמיכה גשמית. עלי לגייס את המשאבים על מנת שתהיה קבורה יהודית. וזו ההזדמנות לומר תודה לאנ"ש שתומכים מרחוק בשלוחים.

מהם הפתרונות שאתם מוצאים למצבים שבהם יש צורך בהעברת הנפטר למקום אחר?

הרב בנימין אדרעי: עיקר העבודה היא למצוא חברה שמתמחה בנושא ויש לה את כל הרישיונות להעברת נפטרים, וביחד עימם לדאוג שהכל יתבצע. כמובן שצריך להתכונן מראש ולבדוק מה מותר ואסור שיהיה בהעברת הארון לארץ ישראל בחברת התעופה, כי הכל צריך להיות לפי גדר ההלכה. לא פעם, כללי ההלכה נוגדים את הנחיות חברת התעופה, ואז אולי צריך להבטיח קצת יותר כסף לחברה, וזה עוזר…

הרב אליהו חביב: באדיס, הייתה קהילה תימנית שנקברה כאן. היה שלב שבו המשפחות שלהם כבר רצו לעלות את קברי קרוביהם לארץ ישראל, אבל הדבר לא פשוט. הממשלה עצמה עצרה ואסרה את זה לפני כשנתיים בגלל שהייתה כאן מלחמה, וחששו שיעבירו גם גופות של מפקדים וכדומה.
נאלצנו ללכת למשרדי הממשלה ולהסביר להם את העניין פעם אחר פעם, עד שלבסוף הצלחנו למצוא פתרון.
•
בהבאת יהודי לקבר ישראל, שלוחי הרבי מלך המשיח מבטאים את האמונה העמוקה בקדושת הנשמה היהודית. גם במקומות הרחוקים ביותר, האמונה היא המצפן המוביל אותם לגבור על כל מכשול.

כל קבורה יהודית כהלכה היא ניצחון של "חסד של אמת" וצעד נוסף לקראת הגאולה השלימה, עת יתקיים "הקיצו ורננו שוכני עפר" תיכף ומיד ממש.