עוסק במצוות: גאולה זה (לא) משחק ילדים

העסק: 'הסדנא היהודית', סדנאות לחגי ישראל והפעלות בלגו. אחת הפעילויות החזקות ביותר, הן 'חוג לגו', שאנחנו מעבירים בגנים לא דתיים. מדובר בזמן יהדות שבועי, שמשלב סיפור ויצירה בלגו. גולת הכותרת שלנו – זו הפעילות של בית המקדש בלגו, בו הילדים בעצמם בונים דגם ענק של המקדש – מאלפי קוביות לגו. קהל היעד הוא כל אשר בשם ילד או ילדה יכונה, מכל גווני האוכלוסייה.

איך הגעת לעסק? (צוחק), אחת הסיבות להצלחה שלי בעניין הלגו, נובעת מהעובדה, כשהייתי ילד קטן אהבתי מאד לשחק בלגו, והייתי משחק בו המון. אמא שלי, תמיד הייתה משבחת אותי, 'וואו, חמדי, איזה יופי אתה בונה!'. גם כשהחברות שלה היו מגיעות לבקר ואני הייתי באיזור, היא היתה מנצלת את ההזדמנות להחמיא ואומרת "תראו, אילו יצירות מופת חמדי שלי בונה!". כן, בהחלט, אין להורים מושג איזה כח יש למחמאות שלהם…

עסק או שליחות? כשפתחנו את העסק, אמרתי לרבנית שלי, שאני מעוניין לפתוח עסק – שיהווה שליחות בעצמו. כלומר, לא רציתי להיות נניח נהג מונית ולנסות למצוא את הדרכים להעביר אידישקייט, חסידות ומשיח ללקוחות, אלא שאל העסק עצמו יגיעו אנשים שרוצים לקבל יהדות וגאולה. היום ברוך ה', כמעט ולא יוצא לי לעשות פעילויות 'פרווה'. אין מצב שאני בא אל הילדים, שופך להם ערימות של לגו ואומר, 'הנה, תתחילו לבנות', מבחינתי, החוויה וחדוות היצירה, היא דרך להעביר מסרים בצורה חווייתית.

תגובה מרגשת: פעם קיבלתי הזמנה לערוך סדנת לגו, בקיבוץ באזור השפלה. הצעתי להם את הפעילות של בית המקדש, אבל הם הסתייגו והעדיפו שאבנה עם הילדים טירה. כמובן, סיפרתי להם לפני כן סיפור חסידי, ולאחר מכן בנינו את הטירה. השנה הם הזמינו אותי שוב, והפעם ביקשו במפורש – שזו תהיה הפעילות של בית המקדש…

משיח וגאולה: כאמור, הפעילות המרכזית שלנו היא בניית בית המקדש בלגו. לפני שאנחנו מתחילים בבניה, אני מסביר לילדים על הבניין המיוחד אותו אנחנו בונים – על פי דגם בנוי. אני מחדד להם, שלמעשה, במעשים הטובים שלהם, הם ימשיכו לבנות את בית המקדש, גם אחרי הסדנא, לגו, אחרי לגו…

וכשדגם מוכן, אנחנו עושים 'סיור' בבית המקדש. "בעזרת ה', היום יבוא משיח. ואז, צביקה מיבנה (ואני פונה לאחד הילדים בקהל), יביא קרבן לבית המקדש, ואז שימי הכהן יגיד לו, 'צביקה, אתה צריך להביא עם הקרבן – גם נסכים, זאת אומרת יין'. אז צביקה שואל, 'מה? אחזור עכשיו ליבנה כדי להביא יין?', והכהן עונה לו, 'לא, לך פשוט ללשכת החותמות, תשלם על הקרבן, ותתן את החותמת הזו בלשכת השמנים'.

ואז, יחד עם הילדים, אנחנו מחפשים את הלשכה, ו'הולכים' אליה. הילדים מפנימים, שכמו שהיום הם מכירים את המרכול השכונתי, והם יודעים איפה נמצא הלחם ואיפה החלב, ואיפה הממתקים.. כך הם צריכים להיות מוכנים, להתמצא בשטח של המקדש – שתיכף ומיד יהיה חלק מהחיים שלהם. החוויה, היא הדרך הטובה ביותר ללמד, אפילו הלכות 'קשות'.

הרבי בעסק: כל פרסום או רכישה משמעותית, אני מבצע – רק אחרי תשובה מהרבי ב'אגרות קודש'.

הקהילה בה אתה מתגורר: אנחנו לא גרים בקהילת חב"ד, אלא בשכונה 'כפר אברהם' בפתח תקווה, בה אנחנו פועלים בשליחות שכוללת שיעורי תורה והתוועדויות לנשים וגברים, בכל ערב שבת, אנחנו מחלקים בבתי הכנסת את העלון 'שיחת הגאולה' והרבה אנשים מגיעים לכתוב לרבי. ברוך ה', ישנה הצלחה גדולה בקרב ילדי השכונה, ולדוגמא, בתהלוכת לג בעומר היו כ-700 משתתפים ובקריאת עשרת הדברות כ-500 משתתפים.

צדקה: הפעילות שלנו היא בעיקר מסביב למעגל חגי השנה. השנה, בחנוכה, כמעט ולא הגיעו הזמנות. במקביל לקושי הכספי האישי, החלטנו לערוך התוועדות גדולה לי"ט כסלו. שכרנו אולם גדול, הזמנו את הרב אלעזר קעניג ואת המופע החסידי, החלטנו ללכת 'לכתחילה אריבער', ולהשקיע באוכל טוב, בשולחות יפים וערוכים בצורה מכובדת. כמובן שהיה מדובר בסכום לא קטן, אבל ממש, כשהחלטנו ללכת 'לכתחילה אריבער' – ההזמנות התחילו ברוך ה' לזרום…

מוטו: כשפתחנו את העסק כתבנו לרבי, ובמכתב שקיבלנו הרבי דיבר על העניין של 'דירה בתחתונים'. זהו המוטו שלנו – לקחת משחק חולי – ולהפוך אותו לקודש, או בעצם, לגלות בו – שהוא כלי לקדושה, אלוקות וגאולה.