מה אקח איתי לסגר?

הרב יהודה גינזבורג – שליח הרבי מה"מ בכרמל הצרפתי, חיפה

בתור אבא למשפחה ברוכת ילדים, מה שמפחיד אותי בקורונה זה לא הזריקה של החיסון ואפילו לא המחלה בעצמה, זה בעיקר הקטע של הסגר השלישי או מי יודע כמה.

להיות עם הילדים בבית במשך לפחות שבועיים ולהתמודד.

גם אתם מתמודדים? יש לכם פתרונות קסם?

*

האמת היא שלפני 3,500 שנה אבותינו היו בסגר קצת יותר מסובך והרבה יותר זמן.

210 שנים הם היו במצרים בלי לחשוב אפילו על היציאה מהסגר.

גלות מצרים היתה הגלות הראשונה והקשה ביותר עד ש"כל הגלויות נקראות על שם מצרים – על שם שהם מצירות לישראל" כדברי המדרש.

בפרשת השבוע "שמות" מסופר כי גם שם הם היו עם ילדים בבית ("פרו וישרצו וירבו ויעצמו"), והקושי היה גם מהגזירות הכלכליות (פרעה החליט לשעבד את כולם ולא לתת להם חופשיות, ובהמשך אף לקח להם את מכסת התבן היומית), וגם מקושי השיעבוד והלא נודע "ויאנחו בני ישראל מן העבודה".

*

בפרשת לך לך הקדוש-ברוך-הוא מבטיח לאברהם ב"ברית בין הבתרים" כי יבוא יום והעם שלו ירד למצרים, יעבדו לאומה אחרת "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".

נשאלת השאלה הפשוטה: אם הקדוש ברוך הוא כל כך אוהב אותנו, שיתן את הרכוש הגדול מבלי להיות בגלות קשה מאות שנים, למה צריך את הקושי הזה?

הרבה תשובות לדבר.

אפשר להסביר את זה בצורה פשוטה: כמו חייל שמשרת מספר שנים בצבא. הוא עובר קשיים לא פשוטים. טירונות, ניתוק מהבית, פקודות, ועוד – אבל בסוף הוא יוצא מחוזק הרבה יותר.

עם ישראל נהיה לעם רק אחרי היציאה ממצרים, שלכן רק אז הוא קיבל את התורה – כי דווקא אחרי ותוך כדי הקשיים הפכנו מקומץ יחידים לעם.

בחסידות מוסבר שהקדוש-ברוך-הוא הוריד אותנו למצרים כדי לברר את ניצוצות הקדושה שהיו שם מבריאת העולם.

בהתנהגות נכונה שלנו ממצרים ביררנו ותיקנו את מה שהיה צריך תיקון וכך יצאנו "ברכוש גדול" גם ברמה הרוחנית.

כך או כך, הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מסביר – כי הגלות היא חלק מתהליך של גאולה, גם אם היא לא נראית כך בתחילה.

עם ישראל במצרים שמר על עצמו "שלא שינו את שמם, את שפתם ואת לבושם" ובזכות זה הצליחו להחזיק מעמד ואף לצאת ברכוש גדול.

*

אין ספק כי הקורונה הביאה איתה המון דברים טובים.

לדעת מה צריך באמת ועל מה אפשר לוותר, מי באמת דואג לנו בזמנים קשים ומה האיחולים שלנו לעצמנו.

ומהסגר אפשר לצאת חזקים הרבה יותר.

להכיר יותר את המשפחה, את הילדים ואת עצמנו, למצוא זמן איכות למה שלא הספקנו עד היום, להבין שהחיים עצמם חשובים יותר מכל ה'מסביב'.

כך נצא אחרי הסגר ו"אחרי הקורונה" חזקים ומאוחדים, משפחה של ממש.

*

ובסוף בסוף צריך לזכור שהתקווה היא לא רק לצאת מהסגר של הקורונה אלא גם מהסגר הכללי.

ישעיהו הנביא אומר "לִפְקֹ֖חַ עֵינַ֣יִם עִוְר֑וֹת לְהוֹצִ֤יא מִמַּסְגֵּר֙ אַסִּ֔יר מִבֵּ֥ית כֶּ֖לֶא יֹ֥שְׁבֵי חֹֽשֶׁךְ" (מב, ז)

והתקווה, התפילה והבקשה שלנו – שהקדוש ברוך הוא יסיר מעלינו את הקשיים ויביא לנו את הגאולה השלימה על ידי הרבי משיח צדקנו, אז נצא מכל הסגרים ומכל ההגבלות, ונזכה לקיום הייעוד "עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל ועתידה ארץ ישראל שתתפשט לכל הארצות", כך נטייל בחו"ל ונישאר כאן בארץ הקודש, בקרוב ממש.