הגיע הזמן להפסיק להיות עבדים!

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מה"מ שכונת הכרמל הצרפתי, חיפה

בהלת התפילין החליפה בשבוע האחרון את בעיית הקורונה. החשש שמא אחד הנערים יניח תפילין בטעות ויחשף למסורת מסוכנת בת אלפי שנים הצליחה להרים את גבותיהם של ראשי ערים, פוליטיקאים וכתבים.

אבל לא אלמן ישראל. התבשרנו שגם לקורונה מפתחים תרופה שכנראה תגיע לשוק תוך שנה וחצי, וגם לבעיית התפילין יש תרופות מסוג אחר.

ראשי ערים שביקשו להציב דוכני תפילין בפתח בנייני העירייה, אנשים שהפשילו את השרוול לקיים את המצווה היקרה הזו – חלקם לראשונה בחייהם, וגם בעירנו חיפה הציבו נערים יקרים דוכן להנחת התפילין בקרבת הכניסה לבניין העירייה כדי לזכות יהודים להתחבר לאבינו שבשמים.

המשותף לכולם – ההחלטה ש"אף אחד לא יכפה עלינו איך להתנהג ומה לעשות" ושלעם ישראל בפרט בארץ ישראל יש את החובה והזכות להתגאות בעצמו, במצוותיו ובמסורת ישראל בת אלפי השנים.

• • •

לפני כחמישים שנה, נפגשה פעם עם הרבי מליובאוויטש מלך המשיח נערה מתבגרת שלא הצליחה למצוא את זיווגה ואף חששה מכך שלא תינשא לעולם.

בפגישתם חשפה בפני הרבי כי היא קפדנית וגם רגזנית – לעיתים יתר על המידה, מה שמשפיע על כל מי שנפגש איתה ומוריד את סיכוייה לחיות כבת זוג.

להפתעתה, הרבי לא שלל את דבריה וגם לא ניסה להציע לה כדורי הרגעה. הרבי הציע לה לחפש עבודה בגן לילדים מיוחדים, הסובלים מבעיות אוטיזם וכדומה.

כשתגדלי את הילדים האלו ותצטרכי להאכיל אותם, לא תוכלי להתעצבן או לצעוק עליהם, כי אינם אשמים. כך תתרגלי שאפשר לחיות עם כאלו שאינם חושבים כמוך ואף להסתדר איתם מצויין.

זו תהיה הדרך לזוגיות מאושרת ביותר, סיכם הרבי – מה שהתברר בהמשך כהצעה מוצלחת ביותר. היא התקבלה לעבודה במוסד לילדים עם קשיי התפתחות ולמידה וכעבור זמן קצר נישאה במזל טוב.

• • •

בשבוע שעבר קראנו ושמענו את עשרת הדברות שניתנו בקולות וברקים – במעמד היסטורי שלא יחזור לעולם – מתן תורה.

והנה אנו פותחים את הפרשה הראשונה של חוקי התורה, הפרשה הראשונה שאינה סיפורים ואירועים אלא חוקים מצוות ודרכי-חיים. ומהי המצווה הראשונה עליה מדובר?

עבד עברי. דיני עבד יהודי – שאסור להעבידו אותו בפרך וחובה לשחררו לקראת שנת השמיטה.

באמת? ארבעים שנה במדבר, מי צריך עבדים? מה עם מצוות חשובות באמת כמו יום כיפור ואיסור אכילת חזיר? ואהבת לרעך כמוך או וכתבתם על מזוזות ביתך?

• • •

כן. המצווה הראשונה שאחרי מתן תורה היא לא להיות עבדים. הדרך היחידה בה נוכל לקיים את מצוות התורה היא שחרור מדעות קדומות. שחרור מ"עבדות" לכל מישהו ומשהו.

כשנדע כי יהודי אינו עבד, וגם אחד שחלילה נמכר לעבד אחרי שנתפס בגניבה או הגיע לפת לחם – חובה על אדונו לדאוג לו בכבוד, נבין כי אנו עבדים רק ליוצרנו ובוראנו, לאדון הכל. כי כשנשתחרר ונפסיק להיות עבדים, נמצא את הזמן לעצמנו. להניח את התפילין ולהתחבר אל הנשמה, למצוא יום בשבוע למשפחה ולטלפון כבוי, לשעת איכות עם בן או בת הזוג בה אנו מקדישים את כולנו.

ואם נדע לשים בצד את הסטיגמות – נוכל גם למצוא את הזיווג המתאים, גם להסתדר עם מי שלא חושב ומתבטא כמונו, וגם ללכת ברחוב או לנסוע לחו"ל. והעיקר – לא לפחד כלל!

נוכל לחייך גם למי שלבוש אחרת, נוכל לשוחח גם עם זו שנראית מאיימת במבט ראשון, וגם לדעת כי כל עם ישראל ערבים זה לזה, וכולנו עם אחד.