לתפוס את נקודת ה'עקשן האמיתי' • דעה

נמצאים בעיצומו של יום כ"ח ניסן, עם מלאות כ"ח (יחי!) שנים לשיחה המרעישה שנשא כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח לאחר תפלת ערבית.

את השיחה פותח אד"ש בדבר מעלת היום, מצד השנה וראשי התיבות שלה, מצד החודש והתאריך, ומצד היום בשבוע ופרשת השבוע. אחרי שמרומם את כלל החסידים טפח וטפחיים מעל פני הקרקע לקלוט את יחודיותו וזכואתו של יום, מנחית אותם באחת אל המציאות העגומה, הפורצת מעומק ליבו הטהור "הייתכן שמבלי הבט על כל העניינים עדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו, דבר שאינו מובן כלל וכלל".

עומדים כאן מאות אנשים – זועק המלך – שכבר שנים על גבי שנים שומעים מידי שבת וחג השכם והערב על דבר הצורך להרעיש ולהפוך עולמות, לפעול את הגאולה בפועל ובפשטות ממש, אבל ת'כלס היא עדיין לא כאן בשלימות.

וגם כשמבקשים אותה זה לא באמת, רואים הוכחה: עובדה, אנחנו עדיין בגלות. "ועוד ועיקר בגלות פנימי בענייני עבודת ה'". הכל נובע בראש. הגלות הכללית עוד תקפה, כי כל אחד שרוי בגלות העצמית שלו – מבאר אד"ש באותיות שיובנו גם בשכל גשמי וחומרי של בר – נש כמונו – אנחנו מתקשים להתנתק, להתעלות באמת, להתעקש באמת!

* * *

שבוע שעבר סיפר א' התמימים על צעיר ישראלי מצוי שלע"ע אינו שומר תומ"צ בשלימות, עימו נפגש הוא באחד מימי השישי הלוהטים אי שם בצפון הארץ.

היהודי סיפר לו שבגיל צעיר בחר לזנוח את מכשיר הפלאפון החכם בו השתמש 'זה מזיק לחיים התקינים, והופך אותי לרובוט ומנותק מהמציאות' – הודה הצעיר, 'עברתי לפלאפון נוקיה פשוט ורגיל, אך לאחר שנתיים הבנתי כי צריך להפוך את העולם (במונחים שלו כמובן), לכן החזרתי את המכשיר החכם לרשותי והחילותי להשתמש בו שוב, נו, נראה לך אני יכול להפוך את העולם עם נוקיה?'

הצעיר הזה לא קלט לרגע שחלק בלתי נפרד מלהפוך את העולם זה להתנתק מהחומריות הקורצת אותו מציע העולם. ובאותיות פשוטות הוא בחר לרמות את עצמו.
באחת משיחות ק' מצוטט אד"ש בשם הרבי הריי"צ את פתגמו של אדמו"ר המהר"ש: "את הקב"ה – בודאי אי אפשר לרמות, ואפילו את העולם – גם לא יכולים לרמות, אלא את מי – את עצמו ("זיך אליין"), וכי זהו קונץ לרמות טיפש?!".

* * *

כשאד"ש מדבר על להתעקש להביא גאולה, באותיות פשוטות זה לקחת את הדברים ברצינות, להיות אנשי אמת, למרות ש"נולדנו בגלות ואנו אנשי גלות", להתנתק לרגע, להפסיק לחפש איך לרמות, כי בינינו מרמים רק את עצמנו ולהבין שהכוונה היא אלינו, כן, אני, את, אתה, וכל אחד ואחד מהנמצאים כאן הכוונה אליו, כפי שאמר אד"ש בחלוקת דולרים יומיים לאחר השיחה, לאשה שבכתה 'הרי עליך סמכנו כל השנים'.

'עשו כל אשר ביכולתכם'. א' המשפיעים בישיבה התוועד על מהותה של המילה 'כל', כן, פשוט הכל, כל רגע, כל דיבור, כל מחשבה, לראות איך הוא בעצם ביכורים המוגשים אל "הכהן אשר יהיה בימים ההם", ולחשוב איך ברגע זה נכנס כ"ק אד"ש ולוקח את כולנו לארה"ק ולבית המקדש השלישי.

בהמשך השיחה מבקש אד"ש שימצאו לפחות עשרה עקשנים, ובסיומה שואל שימצא לפחות אחד, שנים, שלשה שיטכסו עצה.

לתת רעיונות מספיק חכמים בודדים. אך אנשי שטח, אנשי מעש, אנשי משה, זה צריך, והרבה.

* * *

בימים אלו מציינים שנה ל'אירוע הבריאות' של הרב זמרוני זעליג ע"ה ציק, שליח ומנהל בית חב"ד בת – ים. מאז ומעולם ראו בו רבים סמל ודוגמא לאחד מאותם עשרה עקשנים. חסיד מסור שיכל לחיות חיי שליחות מתוך כבוד, מנהל בית חב"ד הראשון בארה"ק, לא כלום הוא. "שליח ראשי מהסיפורים".

אבל הוא זנח את משחקי הכבוד מאחור ובחר להתמסר בכל מאודו להתעקש על הגאולה, גם כשספג בזיונות, גם כשלא כולם הסכימו עם דרכי פעולתו, הוא לא הרפה.

וזה לא נבע מרצון הפכי ח"ו, לכולם היה נהיר וברור שכל צעד שלו נעשה מתוך מטרה אחת: לראות איך לא לתת לנושא הגאולה ומציאותו של מלך המשיח לרדת מסדר היום, עקשן אמיתי, אבל הרבי דורש 'עשרה הרב זמרוני'.

* * *

השבוע עלה לכותרות שליח אשר עד לשבוע הקודם סביר להניח שרבים מאיתנו לא שמעו עליו. הרב ישראל גולדשטיין מפאווי שבקליפורניה. לאחר שבשבת שעברה, בעיצומו של חג, פרץ בן בליעל, לבית חב"ד שבניהולו במטרה לפגוע ביהודים היל"ת.

הוא הספיק כבר לנאום בבית הלבן, להתראיין לניו יורק טיימס, והפך לאחד השלוחים המפורסמים, בכל פעם שעלה לדבר התפעלו רבים ממסר מרכזי שנשזר בדבריו – "אני בשליחות של הרבי מליובאוויטש, נשלחתי במטרה להפיץ אור ולהכין את העולם לבוא המשיח". השליח החסיד תפס את הנקודה, וניצל את הבמה לפרסם קדושה, ובעצם להתעקש.

* * *

במאמר 'תפלה למשה' שי"ל לרגל י"א ניסן ה'תנש"א מבאר אד"ש את עשירותו של משה, בחינת הדעת, ומבשר לנו אשר מצד בחינת משה שבכל אחד "ניתן הכח לכאו"א מישראל לגלות בחינת העשירות שבו", מסביר אד"ש: עשירותו של משה היתה כי אצלו לא היה חסרון, אצלו "מציאותו ית' היא אמיתת מציאותם של הנבראים", מה שאין כן אצל אדם רגיל שייתכן אשר אפילו סוס לרכב עליו ועבד שרץ לפניו זה חסרון.

הרבי מרומם אותנו דרגה למעלה ומראה לנו אשר עשירות ועניות, חסר או מלא, הכל בראש. מי שחי בראש ש'מה שהוא צריך יש לו', הוא חי בעשירות, כי יש לו עשירות בדעת. וזוהי עשירות אמיתית.

כשהרבי מבקש להתעקש, לחיות בראש של גאולה, הוא מבקש שנבין שאנחנו עשירים – שיש לנו יבול ענק ומבורך של תורתו של משיח, שזכינו להיות קשורים ומחוברים למלך המשיח וכעת צריך לקשר ולחבר כאלה שלע"ע אינם עשירים, את אותם אלה שעוד לא זכו לטעום מאילנא דחיי, תורת החסידות ובפרט בתורתו של משיח.

וכשנבין ונחיה בראש של גאולה שום דבר לא יראה לנו גלותי ועני, כי להיות עקשן אמיתי זה בראש, רק כך יוצאים מגלות פנימי.

עשו כל אשר ביכולתכם, כי גם כך אתם עם קשה עורף..

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!