חודש אלול ו"אהבה קשוחה"

״אהבה קשוחה״ היא גישה הגיונית ומעשית שנהוגה בעולם הטיפול בהתמכרויות, כמו גם בעולם הטיפול הזוגי ובתחום החינוך. לפי הגישה הזו, מצד זה שאנו אוהבים את בן המשפחה המכור (או את בן הזוג שלנו, או את הילד שלנו) נעמיד לו כללים מאד ברורים ונבהיר לו שאם יפר את הכללים הוא יצטרך לשלם מחיר כזה שיגרום לו לשפר את התנהגותו.

אהבה קשוחה מבוססת על העיקרון שכל מי שהוא חלק מקבוצה מסוימת, כגון משפחה, צריך לקבל על עצמו את הכללים של הקבוצה, אחרת לא יהיה לו מקום בקבוצה. אנו לא מעמידים את הכללים האלו בגלל שאנו שונאים את המכור. להיפך, אנו לא מעמידים את הגבולות האלו דווקא בגלל שאנו אוהבים את בן המשפחה המכור (או בן המשפחה בעל כל התנהגות בעייתית אחרת), וכפי שכתוב בספר משלי ״חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ״ (משלי, יג, כד). שהרי כך מסבירה התורה שאדניה מרד באביו דוד המלך: ״וַאֲדֹנִיָּ֧ה בֶן־חַגִּ֛ית מִתְנַשֵּׂ֥א לֵאמֹ֖ר אֲנִ֣י אֶמְלֹ֑ךְ וַיַּ֣עַשׂ ל֗וֹ רֶ֚כֶב וּפָ֣רָשִׁ֔ים וַחֲמִשִּׁ֥ים אִ֖ישׁ רָצִ֥ים לְפָנָֽיו״… ״וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו״ (מלכים א א ה-ו). לאור זאת אפשר להבין כמה חשוב להעמיד גבולות ברורים לבן משפחה מכור (או בן משפחה בעל כל התנהגות בעייתית אחרת), ושהוא ישלם מחיר על התנהגותו הבעייתית, שהרי אם הוא לא ישלם מחיר על התנהגותו הבעייתית לא תהיה לו סיבה לשפר את התנהגותו.

הגישה של ״אהבה קשוחה״ הוצגה לראשונה בספר שפרסם ביל מיליקין (Bill Milliken) בשנת 1968 בשם ״אהבה קשוחה״ (Tough Love). ביל מיליקין עסק בטיפול בנוער נושר, והוא חיפש דרך למנוע מהנוער הזה לעזוב את בית הספר. בספרו הציג הסופר את גישתו הנ״ל, שהדרך לגרום לבן משפחה לשפר את התנהגותו היא להעמיד לו גבולות ברורים ולא לוותר לו, אלא שהוא ישלם מחיר על התנהגותו הבעייתית. לפי הספר העמדת גבולות נוקשים היא ביטוי של האהבה שלנו כלפי בן משפחתנו, כי רק כך הוא ילמד שלהתנהגותו יהיה מחיר ורק כך שהוא ישפר את התנהגותו. הגישה המרכזית של המחבר היא: ״לא אכפת לי איך תרגיש כלפי. לא אכפת לי אפילו את תשנא אותי. אני אוהב אותך ולכן אני מעמיד לך גבולות ברורים – דווקא כי אני אוהב אותך״. הגישה הזו מקובלת עד היום אצל חלק גדול מהמטפלים בתחום ההתמכרויות, כמו גם בתחום הזוגיות (דהיינו, בהתנהלות בין בני זוג), וכמן גם בתחום החינוך (דהיינו באופן בו אנשים מחנכים את הילדים שלהם).

אלא, שיש רק בעיה קטנה עם הגישה הפשוטה וההגיונית הזו – שמחקרים מצאו שהגישה הזו פשוט לא עובדת… ולא זו בלבד שהיא לא עובדת, אלא שפעמים רבות ״העמדת גבולות נוקשים״ ו־״תשלום מחיר״ על התנהגות לא ראויה, לא רק שלא גורמים לאנשים לשפר את התנהגותם, אלא רק מחמירים את ההתנהגות הבעייתית.

למה ״אהבה קשוחה״ לא עובדת? איך קורה שהגבולות הנוקשים שאנו מעמידים לבן משפחה עם ההתנהגות הבעייתית לא גורמים לו לשפר את התנהגותו? למה המחיר שהוא משלם על התנהגותו לא גורם לו להבין שעליו לשפר את התנהגותו? החוקרים טוענים שהגישה הזו לא משיגה את התוצאות הרצויות בגלל שאנו אמנם מסבירים לבן המשפחה שאנו מעמידים לו גבולות נוקשים דווקא בגלל שאנו אוהבים אותו, אלא שבאופן לא מפליא, זה לא מה שהוא מרגיש… בן המשפחה בעל ההתנהגות הבעייתית לא מרגיש שאוהבים אותו ולא תופס את העמדת הגבולות הנוקשים כפעולה שנעשית מאהבה. הוא מרגיש – ובצדק – שאנו פועלים רק מתוך האגו שלנו ולא מתוך זה שאכפת לנו ממנו. ״העמדת גבולות נוקשים״ ו־״אהבה קשוחה״ פוגעת בבן המשפחה המכור (או בבן הזוג, או בילד), ומעוררת אצלו כעס, עוינות ושנאה כלפי השני. היא גורמת להתרחקות ולניתוק בין הצדדים.

ואמנם העמדת ״גבולות נוקשים״ כנראה לא נעשית מאהבה, שהרי באותו הספר שבו כתוב ״חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ״ (משלי, יג, כד), גם כתוב: ״וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה״ (משלי, י, יב). זה אומר, שכל זמן שאנו עדיין רואים את ההתנהגות של בן משפחתנו המכור (או בת הזוג שלנו, או הילד שלנו) כ־״פְּשָׁעִים״ כנראה שאנו עדיין לא באמת פועלים מאהבה, והוא מרגיש זאת.

העמדת גבולות נוקשים עלולה להיות מאד בעייתית כי היא עלולה לגרום לבן המשפחה המכור רק להתנתק יותר ממשפחתו. ככל שבן המשפחה ירגיש יותר מנותק ממשפחתו כך גדלה הסכנה שהוא רק יתרחק יותר ושמצבו רק ימשיך להתדרדר. וגם אם מדובר בבת הזוג שלנו, או בילד שלנו, שכרגע לא יכולים לעזוב פיזית את הבית, הרי ״אהבה קשוחה״ עלולה לגרום להם להתנתק רגשית מאיתנו. ״העמדת גבולות ברורים״ עלולה לעורר אצל בן המשפחה המכור (או בן הזוג שלנו, או הילד שלנו) טינה ועוינות כלפי משפחתו, ואלו עלולים להתפתח במשך השנים עד שהוא רק ירצה לנתק כל קשר עם משפחתו.

מאחר ש״אהבה קשוחה״ ו״העמדת גבולות ברורים״ לא ממש יעילים, מה בכל אופן כדאי לעשות? מה שכדאי לעשות כדי לעודד בן משפחה או ילד לשפר את התנהגותו הבעייתית זה דווקא להרעיף עליו אהבה, חמלה, עידוד וקבלה. זה מה שהמכור (או בת הזוג, או הילד) כל כך משוועים לו, ודווקא זה עשוי לעודד אותו לשפר את התנהגותו.

ואולי כל זה דומה להבדל שבין בין ״המגידים״ שנהגו לעבור בעיירות היהודים באירופה בחודש אלול ולהוכיח את הציבור על העבירות שלהם בתיאורים קשים של אש הגהינום הנוראה שמחכה רח״ל למי שעובר על מצוות התורה, לבין תלמידי מורנו הבעל שם טוב הקדוש שהדגישו דווקא את האהבה שהקב״ה אוהב כל יהודי, ושבחודש אלול הקב״ה ״מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם״ (כפי הלשון בספר ׳תורה אור׳ לאדמו״ר הזקן, דרוש ׳אני לדודי׳, א), שדווקא ״סבר פנים יפות״ ו־״פנים שוחקות לכולם״ יכול לעורר אצלנו רצון לשפר את התנהגותנו.
___
ד״ר זאב קרומבי הינו מטפל זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות. להערות ושאלות: 0547-822686