אז מה עושים ולא עושים בליל ניטל?

בשיחת ש״פ וישב תש״נ (סה״ש תש״נ) נזכר, שניתל חל בכמה שנים בתוך ימי חנוכה, או בסמיכות להם.

הלשון ניטל רמז להעדר. וי״א ״ניתל״ – מלשון (נתלה) תלוי. והוא זמן לידת (פי׳ ניטל, נאטאל – ברומית) אותו האיש.

מנהג ישראל אשר תורה היא – וכן הוא גם מנהגנו – שבליל [משקיעת החמה ואילך] אין לומדים עד חצות הלילה. והטעם ״כדי שלא להוסיף חיות״. [ועוד טעמים בשם גדולי ישראל הובאו בספרי טעמי המנהגים, ונז׳ באג״ק חי״ד ע׳ שנא. וראה גם לקו״ש חט״ו ע׳ 554]. ובמק״א נתבאר ״שהכוונה ב״לא להוסיף חיות״ – הוא בו ובההולכים בשיטתו עתה״. [הביאור בזה, איך יתכן שלימוד התורה יגרום לתצאות בלתי רצויות – עיי״ש באג״ק].

קביעותו לא ע״פ מנין בני ישראל אלא ע״פ מנין אומות העולם. וא״כ יש להתחשב עם מנין אומות העולם הנוהג במקום דוקא. ובכל מדינה צריך להיות בליל אידם דמדינה זו בזמן הזה, ע״פ לוח האינם יהודים שבמדינה (ביום כ״ה דעצעמבער בארצות הברית, ע״פ מנין המדינה כאן). [ואם יש ביניהם מנהגים שונים בזה, לנהוג בהנ״ל בלילה שאז חוגגים רוב האינם יהודים, ז.א. באותה הלילה שנתקבלה על רוב האינם יהודים. וראה ספר השיחות תש״נ ח״א ע׳ 192 בהערה].

כיון שענין ביטול לימוד תורה חידוש גדול הוא, אין לך בו אלא חידושו, ולכן אין לבטל אלא לילה אחד.

ע״ד הנהגת כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע בליל ניטל וההוראה מזה – ראה שיחת ש״פ וישב תש״נ (סה״ש שם). ושם: ״דערפון האט מען אויך א הוראה (ונתינת כח) בנוגע לפועל ווי אויסצונצן דעם זמן פון ״ניתל״ – ניט זיין כבטל ח״ו (כדי לא להוסיף חיות), נאר לתועלת – ובפרט דורך צוגעבען אין עניני חכמה . . אדער אויך מוסיף זיין אין צדקה וחסד, אדער אין הנהגת הבית וכיו״ב.״ ועיי״ש בהמשך.

לימוד חסידות בליל ניטל – ברשימה מחורף תרצ״ה (בווין) שגם דא״ח לא הי׳ כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע לומד בליל ניטל. וגם לא למיגרס. [וכשחל בליל ש״ק, אמר המאמר למחרת בבוקר. וראה גם היכל מנחם ע׳ רסח. אבל ראה ברשימה מכ׳ כסלו תרצ״ג. ולהעיר משיחה קצרה שנאמרה בליל ג׳ דחנוכה תש״נ].

לענין מצות עונה בליל ניטל – ראה אג״ק חי״ב ע׳ תכד.