חג הגאולה והשבע ברכות של הרבי

הרב שניאור זלמן הרצל

אחד ממשתתפי התוועדות חג הגאולה י"ט כסלו תרפ"ט בריגה, שכידוע הייתה גם אחת מסעודות השבע ברכות של הרבי, העלה כעבור כמה חודשים את רשמיו על הכתב ממאורע זה, שהיה המשך ישיר לימי השמחה הנשגבים בוורשה שבפולין. לפנינו קטע קצר מהמכתב ששלח לידידו הרה"ח הרב עזריאל זעליג סלונים (פרסום ראשון מתוך הספר נישואי הנשיאים חלק שני, שנמצא בדפוס):

"בטח כבר שמעת איזה ידיעות מפורטות ממה שנתהוה בבית האדמו"ר שליט"א במשך החורף. זאת אומרת חתונת בתו תחי', שהיתה בורשא, ואחר כך משתה שבע ברכות שהיתה בריגא וי"ט כסלו. שני ימים רצופים אשר נשמע בבית כ"ק האדמו"ר שליט"א, רנה וצהלה שמחה עצומה אחזתה כל הכרוכים והעומדים להתקרב להוד כ"ק שליט"א.

בדבריו אשר דיבר לפני הנאספים והיושבים על שלחנו, היו מועדים כלפי ענין ברור המדות. נרגש היה בדבריו שעיקר עבודת האדם הוא בברור מדותיו. מאמרו היה זה: ואהבת לרעך כמוך איז א פירוש אף ואהבת את ה'. זאת אומרת שזה תלוי בזה. הוא דרש אהבה אחוה".

מעניין לציין למכתב שכתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ ביום ג' טבת תרפ"ט אל הרה"ג הר"ר מנחם מענדל יהודה ליב לאקשין, בו מתאר בין היתר את שמחת השבע ברכות בי"ט כסלו בריגה במילים הבאות (המכתב נכתב בכתב ידו של אחד המזכירים):

"לאט לאט הנני בא אל המנוחה אחרי הטרחה הגדולה בחתונת בתי תחי' אשר הוחג בכותלי הישיבה, ששהינו שמה [=בורשה] כשלשה ימים . . ביום ה' . . נסענו . . ובאנו צלחה ביום ועש"ק בקר ונתקבלנו באהבה ובחבה מקהל עדת ישראל ואנ"ש והתמימים שי' בפה, והתעלסנו באהבת רעים ביום השבת קודש ואחריו ביום הראשון, אשר מועד במועד נפגשו, שמחה בשמחה נשקו חג נשיא האלקי' י"ט כסלו, והודו לד' כי טוב, ויתן האלקים ותהי' שמחה זו כלי טהרה להמשיך שמחה בכלל ישראל בכל המדינות בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר".

ובמאמר המוסגר יש לציין שהפתגם הנפוץ: "הקדשתי את יום י"ט כסלו כמו יום כיפור, שכל מה שיהודי יבקש תתקבל בקשתו" – מקורו בשיחת י"ט כסלו תרפ"ט, השבע ברכות של הרבי!