יש לנו אוצר! למה להתבייש בו?

הרב מענדי ליפש, שליח הרבי מלך המשיח ב'לב העיר', בית שמש

מתקרב יום ההתעוררות ג' תמוז. יום שכל חסיד מתעורר בגעגועים לראות את הרבי בעיני בשר. זה הזמן להתבונן מה עלינו לעשות להבאת הגאולה, והיכן אנו עומדים בזה.

בכינוס השלוחים תשנ"ב הרבי שליט"א מה"מ הסביר לנו שאנו כבר אוחזים בשלב בו הסתיימה כל עבודת הגלות, נשיא הדור קיבל מהקב"ה את השליחות להביא את הגאולה, וכעת "הדבר היחיד שנשאר בעבודת השליחות, הוא: לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל!".

כהמשך ישיר, הנחה הרבי בהמשך השיחה שמעתה זהו תפקידם של השלוחים – להכין את עצמם ואת אנשי מקומם לקבלת פני משיח, על ידי הסברה ולימוד ענינו של משיח.

זהו אפוא היעד של כל שליח וכל חסיד, שהציבור סביבו יהיה כלי לקבל באופן פנימי את נשיא הדור בתור מלך המשיח, ובזה תלויה התממשות הגאולה.

בעבודה זו חשוב להבין ולהתבונן: א) למה כל כך להדגיש לאנשים שהרבי הוא המלך המשיח? ב) איך מתגברים על החששות והפחדים לומר את זה לעולם?

ובהקדים: ישנו ביטוי מופלא של הרבי, בה הוא אומר שיש עניין גדול שיתגלה בעולם שמו של מלך המשיח: "שמו של הצמח צדק הוא שמו של משיח צדקנו .. מזה מובן, שביום ההולדת של הצמח צדק (בערב ראש השנה), שאז "מזלו גובר", אזי גובר הענין דשמו של משיח, שבעל יום ההולדת עושה כל התלוי בו – ובמילא בוודאי שזה פועל פעולתו – שיהיה הגילוי דשמו של משיח" (ההדגשות אינן במקור – משיחת ער"ה תשנ"ב. מוגה).

הרבי ה'צמח צדק' פועל בכל כוחו שיתגלה שמו של משיח! למה באמת חשוב שאנשים ידעו את השם של מלך המשיח?

אפשר להסביר זאת בפשטות: גילוי שמו של משיח הוא חלק משמעותי בתיקון העולם בדרך לגאולה השלימה. עצם זה שאנשים יודעים מיהו המשיח, זה אומר להם בפשטות שהוא השליח של בורא העולם, וצריך להתנהג לפי הדרך שהוא מתווה.

זה מביא תיקון גדול מהרבה דעות כוזבות, החל מדעות כוזבות בגסות – דתות הנצרות והאסלאם; וכלה בדעות כוזבות בדקות – דעות של יהודים שומרי מצוות שחושבים שלא צריך ללמוד חסידות. עצם האמירה מיהו המלך, מעבירה מסר לציבור שצריך להתנהג בדרך אותה מתווה המלך.

גם לאחר שמבינים את החשיבות בעניין, עדיין לפעמים קשה לנו לומר זאת לאנשים בצורה ברורה. קשה לנו לדרוש בבית כנסת או לדבר בפשטות עם אנשים שאינם חב"דניקים, שהרבי הוא מלך המשיח. חוששים שניתפס כמשוגעים או מוזרים…

מה הפתרון? קודם כל צריך להיות יהודים חסידיים, שאצלם "נשמתם עיקר וגופם טפל", ואז ממילא קל יותר להעביר לזולת את האמת האלוקית, כי אנחנו בעצמנו חיים את האמת האלוקית הזאת.

הסתכלו נא על הרבי. בכל פעם שהוא מגיע בשיחות לדבר על נושא זהותו של משיח, הוא מדבר על כך בפשטות רבה, בלי גמגומים ובלי להתנצל. הרבי חי את האמת האלוקית, ואין לו שום קושי לומר אותה בבירור. כשגם אנחנו נחיה אלוקות, גם אנחנו נאמר את זה בקלות ובפשטות.

שנית: עלינו להיות משוכנעים במוצר. לדעת שאנחנו מביאים לאנשים את הדבר הכי טוב שיש! ממילא אין מה לחשוש מכך שיש אנשים שעדיין לא משוכנעים בכך.

אנחנו אומרים בתפילת הבוקר: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'. כי כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו, ואנחנו נלך בשם ה' אלוקינו". אפשר לפרש זאת כך: בית יעקב, לכו בבטחון בדרך ה'. כי אם אפילו הגויים, שאלוהיהם הם שקר וכזב מכריזים בגאון שהם הולכים אחרי האלילים שלהם, כל שכן אתם, עַם ישראל, שיש לכם את הדבר האמיתי – תורה ומצוות – עליכם ללכת בגאון באמונה באלוקים האמיתי!

כך גם בענין פרסום זהותו של משיח:

העולם סביבנו מלא באינספור פרסומים על רבנים ו'צדיקים' שהינם כביכול 'גדולי הדור', מחוללי ישועות וניסים, וכו'. כשהאמת היא שכולם יודעים שאלו לשונות גוזמא… אבל עדיין ממשיכים בכך כי יודעים שאנשים רוצים להתחבר למישהו גדול, לאדם שהוא מורם מעם ואפשר יהיה ללכת אחריו בעיניים עצומות.

האמת היא שהאיש הכי מורם מעם – זהו הרבי מה"מ!

מכל כיוון שנסתכל על זה, נראה ש'לשווק' את הרבי, זהו 'המוצר' (בלשון המושאלת) הכי טוב שיכול להיות בעולם.

כשנהיה משוכנעים בזה, לא תהיה לנו בעיה לומר זאת בבטחון מוחלט שי'ידביק' את כל האנשים סביבנו. אם נפגוש מישהו שמפקפק בכך –  אדרבה, נפתח איתו את הנושא מבלי להסס, ונכיר לו מיהו הרבי עד שגם הוא יבין.

* * *

בשיחת כינוס השלוחים בה פתחנו, אומר הרבי, שהדרך להכין את הציבור לגאולה היא "על ידי שהוא מסביר את ענינו של משיח .. כולל ע"י לימוד ענייני משיח וגאולה".

יש מדרגה 'מתקדמת' של הכנת הציבור לגאולה, על יד'י שלומדים איתם את הנושא באופן יסודי. יש גם מדרגה 'בסיסית' שאיתה קל לפעול על אנשים, והיא: לדבר ולהסביר לאנשים בפשטות (עוד לפני הלימודים העמוקים) שהרבי הוא המשיח.

עצם זה שאנשים מבינים ומקבלים את העובדה הזאת, בזה הם כבר מוכנים, באופן מסוים, לקבלת פני משיח. ממילא, כשהציבור 'כלי' לקבל את הרבי כמלך המשיח, זה מוביל ישירות לכך שהמשיח "יוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!"

והמעשה הוא העיקר, ובמיוחד בענין שהזמן גרמא: לארגן בכל מקום התוועדות ג' תמוז, ולדבר שם בגאון על כך שהרבי הוא המלך המשיח, ועל הזכות הגדולה של כל אחד מאיתנו לקבל את מלכותו ובכך להביא את הגאולה.