כיצד החלו הסדרים הציבוריים? • סקירה מקיפה

המושג של "כל דכפין ייתי ויכול", קיבל משמעות חדשה לאחר שהרבי מה"מ ביקש להכין סדרים ציבורים על ידי רבני ישראל, שלוחים ופעילים, שיפתחו שולחן עבור כל יהודי בכל מקום שהוא, כדי שיהיה לו היכן להיות בליל הסדר  מתי בעצם החלו ה'סדרים הציבוריים'? • מי היו השלוחים הראשונים שהרימו את הכפפה והפיקו את הפרוייקט המורכב הזה? ומה אירע בליל הסדר של המטיילים שבמקום לצאת ממצריים חזרו לשם לפסח • לרגל חג הפסח ובקשר עם בקשת הרבי לערוך סדרים ציבוריים, מגיש חב"ד אינפו סקירה על התפתחות הסדרים הציבוריים החב"דיים, ומביא את הוראות הרבי בנושא:

מאת הסופר ר' שניאור זלמן ברגר

הרבי חושב על רווחים

בשנים האחרונות, הפכו סדרי פסח הציבוריים לדבר שבשגרה בקרב שלוחי הרבי בעולם כולו. נדמה כי פסח לא יכול להיות מושלם ללא אותם סדרים ציבוריים בהם משתתפים עשרות ואפילו מאות יהודים שאין להם היכן לחגוג את ליל הסדר, או שאינם יודעים לערוך את ה'סדר' כדת וכדין.

עשרים שנה חלפו מאז ביקש הרבי לערוך סדרים פומביים, ואף הסביר כיצד לערוך את הסדרים, כך שאלו המשתתפים בהם לא ייבושו.

היה זה בעת ביקור הרבנים הראשיים לישראל, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, אצל הרבי בכ"ז באדר שני תשמ"ו. לאחר שיחה ארוכה בה נידונו שורה של נושאים תורניים עמוקים, אמר הרבי כי ברצונו לעורר על עניין שנוגע לפועל בקשר לחג הפסח:

… יש להשתדל שבליל הסדר ישבו כל ארבעת הבנים לשולחן הסדר, כלומר, גם אלו אשר בכל השנה רחוקים הם מעניני יהדות תורה ומצוותיה, ישתתפו גם הם ב'סדר'.

והעצה לזה לכאורה – שהרבנים די בכל אתר ואתר, רבני ערים, רבני מושבים ורבני שכונות, יארגנו 'סדרים פומביים' בכל מקום ומקום, ויזמינו את כל תושבי המקום, ובמיוחד – הילדים, לבוא ולהשתתף ב'סדרים'.

הרב שפירא הגיב ואמר: "עד כמה שידוע לי המצב בארץ הקודש – גם אלו שקורים לעצמם 'לא-דתיים', עורכים 'סדר' בליל הפסח".

הרבי לא הסכים עם קביעתו של הרב שפירא ואמר:

הלוואי שיהיה כך עד חג הפסח הבא עלינו לטובה, אבל, יודע הנני מהנעשה בניו יורק, למשל, שישנם עשרות אלפים מילדי ישראל שאינם משתתפים ב'סדר', ולא עוד, אלא שאינם יודעים כלל אודות קיומו של 'סדר'. ועל פי הידיעות מהמצב הנעשה בארץ הקודש – הרי בליל הפסח דאשתקד היו ילדים רבים בכמה ישובים או קיבוצים, וגם בשכונות ועיירות גדולות, אשר מאיזו סיבה שתהיה לא השתתפו ב'סדר'.

הרב אליהו הרים את הכפפה מיד ואמר כי יפרסמו הוראה לרבנים לדאוג לאלו שאין להם מקום להשתתף ב'סדר'. הרב שפירא ציין כי סדרים ציבוריים אכן נערכים בכל מקום ומקום. אבל הרבי הבהיר כי כוונתו לדאוג שאכן באמת יבואו לסדרים הציבוריים. ברגישותו הרבה, ירד הרבי לדקות רגשותיהם של בני אדם:

לכאורה על ידי זה עדיין לא תקנתם את המצב – מכיון שרבים יתביישו לספר שאין להם מקום לערוך את ה'סדר', וכמו כן ישנם כאלו שיתביישו לבוא ל'סדר ציבורי', שכן, עובדה זו מוכיחה שאין להם 'סדר' בביתם וכיוצא בזה!

העצה היא לכאורה, שרב העיר, רב המושב, או רב השכונה, יערוך את הסדר שלו, ביחד עם בני ביתו ותלמידיו וכו', ברחובה של עיר, ויזמין את כל תושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי', ובמילא, יבואו רבים מתושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי' – 'כל דכפין כו' כל דצריך כו,,,, או אפילו מתוך 'סקרנות'…

הרבי אמר שנוהג זה יעורר קנאה, וגם בקיבוצים השמאלנים ירצו לעשות סדר פסח ציבורי. הרבי אף אמר שיש להודיע, כי כל מי שמבקש להשתתף ב'סדר', יכול להשתתף ללא כל תנאי או תמורה כספית. הרבי הודיע שהוא ישתתף בהוצאות, והסביר כי הוא חושב על הרווחים שיצאו מכך:

כתוצאה מעריכת 'סדר פומבי' שבו יבואו פנים חדשות, ותהיה היכרות עם הילדים והוריהם כו', אזי יוכלו להמשיך בזה גם לאחרי הפסח בנוגע לכמה וכמה עניני יהדות תורה ומצוותיה.

"אוכל שיספיק לכולם"

ואכן, מאז הוראת הרבי, נערכו בתי ומרכזי חב"ד לערוך סדרי פסח ציבוריים, אם כי בהיקף מצומצם. התנופה הגדולה של סדרים ציבוריים בארגון השלוחים, החלה בשנת תשמ"ט, בעידוד וברכת הרבי. בשנה זו השתתפו אלפים רבים בסדרים ציבוריים המוניים שנערכו באיטליה ובמזרח הרחוק.

הסדרים הציבוריים שהתקיימו במזרח הרחוק, היו פרי יוזמתו של עורך הדין ר' שאול שפיגלר ממלבורן, שהתקרב לחב"ד. הוא היה בקשרי ידידות עם התמימים-השלוחים במלבורן, והוא שעודד אותם בקיץ תשמ"ח לצאת ולפעול בקרב יהודי המדינות הסובבות את אוסטרליה: ניו זילנד, טייוואן, סינגפור, קוריאה, יפן ועוד.

ואכן, התמימים יצאו בחודשי הקיץ לפעילות במדינות הללו. פעילות זו היוותה יסוד ותשתית לעריכת סדר פסח ציבורי בפסח הבא. קודם פסח סוכם על עריכת סדר פסח מרכזי בטוקיו, ועוד סדרי פסח בכמה מהקהילות הללו. גם הפעם נטל על עצמו ר' שאול את הגב הכלכלי, ונרתם במלוא כוחותיו להצלחת העניין. לעתים, בעיצומם של עסקאות חשובות, היה מרים לפתע טלפון כדי להתעדכן מה מתקדם בקשר לליל הסדר…

ימים מספר לאחר פורים, בעת יחידות ל'ידידי ליובאוויטש', ניגש ר' שאול לרבי וסיפר כי נטל חסות על ליל הסדר בטוקיו ובמזרח הרחוק. בו במקום נתן הרבי כמה הוראות חשובות (תוכן הדברים):

(1) שיהיה הרבה אוכל שיספיק לכולם, (2) שיעשו פרסומת גדולה על הנושא, (3) שלא יגיעו מאוחר מדי. הרבי איחל לר' שאול הצלחה בסדרי פסח הללו, והמבצע הגדול יצא לדרך.

יפן – ליל הסדר במפתן הבית

על הסדר שנערך בטוקיו שביפן, הופקדו התמימים דוד ביסק חיים ברוך אלבסקי. שניהם מהתמימים שהיו שלוחים באוסטרליה וכבר הספיקו לבקר כמה פעמים בטוקיו במסגרת שליחויות קצרות מועד.

על ההפתעה בעת ההכנות לסדר, סיפר הרה"ח ר' דוד ביסק:

"ברור שהמודעות לא פורסמו בשפה היפנית. היו מודעות בעברית בכל המקומות בהם ידענו שיש ישראלים. נפגשנו עם כל מי שהכיר אותנו מביקורים קודמים, וכן השתמשנו בכלי התקשורת הטבעיים – הפה והאוזן – המקשרים דרך קבע בין כל הישראלים שם. ברור שזו היתה שיחת היום אצל כולם.

"יום אחד הלכנו בתחנת הרכבת המרכזית בטוקיו. אלפי אנשים גדשו את התחנה. זו היתה בדיוק שעת עומס, כשהמוני יפנים נחפזו לרוץ בכדי לתפוס רכבת. באחת הפינות ראינו המון מצטופף סביב צעיר שמכר ספרים ביפנית. לפי תווי פניו, היה נראה לנו כישראלי. בעוד אנו מהרהרים אם לגשת אליו, הוא הבחין בנו, לא התמהמה, עזב את הדוכן שלו ורץ אלינו: 'מה אתם עושים פה?' שאל בתדהמה. הבהרנו לו שבאנו לחפש ישראלים שישתתפו בסדר פסח. הוא הבטיח שיבוא ויגייס את כל הישראלים שהוא עומד עמם בקשר.

"בליל הסדר התברר לנו שיש לו קשר עם הרבה ישראלים…

"מלבד המודעות שפרסמנו, היתה דרך פרסומית נוספת: ערכנו מסע לאורך בתי המלון הקטנים שבצידי הדרכים, בהם פזורים מאות ישראלים. היית מעוניין לראות את התגובות שלהם כשראו אותנו, הייתי מגדיר את זה משהו כמו 'שפשוף עיניים המוני'. הם לא הבינו מאיפה יהודים חרדים צנחו לשם. הזמנו אותם לליל הסדר, ורבים נענו".

"הסדר נערך בביתו של משה ארמוני, ישראלי שהחל להתקרב ליהדות בעקבות ביקור התמימים בקיץ הקודם. בשעות אחר הצהרים המאוחרות של ערב פסח, החלו עשרות ישראלים להתאסף בביתו של משה. הבית החל להתמלא וכשנגמר המקום בסלון, עברו להתיישב בחדרים הסמוכים, מאוחר יותר עברו למסדרונות, ואחרוני המצטופפים מצאו את עצמם יושבים במפתן הבית ואפילו על המדרגות.

"הסדר נערך בסגנון יפני, ישיבה על כרים וכסתות שהונחו על הרצפה – "מסובין" במובן האמיתי של המילה. הגישה לאוכל היתה באמצעות מקלות אורז יפניים.

"הסדר החל בשעה שש וחצי בערב ונמשך עד השעות הקטנות של הלילה. המשתתפים מיאנו לעזוב. מה שהתחיל כסדר פסח, התפתח יותר מאוחר לערב מרתק על היהדות בצורת התוועדות לתוך הלילה, כשקהל המשתתפים המגוון מנסה למצוא תשובות שיספקו אותו".

נפאל – חמש מאות איש בליל הסדר

במקביל פנו הבחורים השלוחים באוסטרליה לערוך 'סדר' גם בנפאל שבמזרח הרחוק. הם יצרו קשר עם שגרירות ישראל בנפאל, ודווחו כי השגרירות מארגנת כבר סדר פסח לעשרות יהודים, אך, הוסיף הדובר, יש רבים המבקשים להשתתף ב'סדר', והם נדחו על הסף מפאת חוסר מקום. התמימים-השלוחים מאוסטרליה הבינו כי גם להם יש מקום להתגדר בו, והם נרתמו לעריכת הסדר בנפאל.

כמה מהתמימים נחתו בנפאל לקראת פסח, נחושים בהחלטתם לערוך סדר ציבורי שיהיה בו מקום לכולם. איש לא יוותר בחוץ.

השעות הראשונות בקטמנדו עברו עליהם בהלם. התמימים המתגוררים בארצות הברית ולומדים באוסטרליה, שתי מדינות 'מודרניות', התקשו להסתגל לאורח החיים במזרח הרחוק, שם כל צעד טכני הוא מסובך ומורכב. מכוניות כמעט ולא היו ברחוב; כלי התחבורה המצויים היו האופניים או הריקשה המפורסמת, שלא לדבר על כך שהרחוב מלא בבעלי חיים שונים ומשונים.

עד מהרה גילו התמימים כי הישראלים שוהים בעיקר ברובע טאמעל. הם מיהרו להגיע לשם ונפגשו עם קבוצות ישראלים. עד מהרה התברר כי אף על פי שרובם ביקשו 'להתנתק' מישראל ויהדות, הם מוכנים ואפילו שמחים להשתתף בליל הסדר.

העידוד הבא הגיע מצד שגריר ישראל מר שמואל מויאל, יהודי חם ולבבי שביקר כמה פעמים אצל הרבי. הלה קיבל את השלוחים בשמחה מופגנת ונרתם לעזרתם. בראש ובראשונה העמיד לרשותם מכונית. הנסיעה הראשונה היתה בכדי לשחרר את המטען הגדול שהביאו עמם מאוסטרליה. במטען היו כל צרכי הסדר: יין, מצות, ומיני מטעמים.

השמועה על ה'סדר' עם חב"ד עשתה לה כנפיים בין יהודי נפאל, ובמיוחד בין המטיילים הישראלים. השלוחים הבינו עד מהרה, כי בראש ובראשונה עליהם להעריך את מספר המשתתפים. הם הגו אפוא רעיון פשוט: הם גילו כי המטיילים הישראלים מרבים לפקוד את מסעדת 'פומפרינקל'. לאחר כמה ביקורים במקום, אותם ניצלו למבצע תפילין ושיחות על היהדות, התיידדו עם בעל הבית שהסכים להכשיר את המקום לפסח.

על פתח המסעדה נתלתה מודעה גדולה, בה נאמר כי המעוניין להשתתף צריך רק לרשום את שמו בשולי המודעה. תוך יום אחד נרשמו מאה ישראלים! בימים הבאים הגיעה השמועה גם להודו ולתאילנד, וישראלים השוהים שם ביקשו מחבריהם בנפאל "לשריין להם מקום ב'סדר' של החב"דניקים". לקראת החג, כבר היה ברור שצריך להיערך לקהל של כחמש מאות איש.

קשיים ותלאות רבים עברו בהכנת האוכל, אבל בליל התקדש החג היה הכל מוכן לתפארת. המסעדה היתה צרה מהכיל את הקהל הגדול, ושולחנות נוספים הוצאו גם אל החצר תחת כיפת השמים. באחד המקומות הגבוהים בעולם, הסבו כחמש מאות יהודים לסדר פסח יהודי-אמיתי. ה'סדר' שהחל בתפילת ערבית בציבור, נמשך כשלוש שעות רצופות של תורה וקיום מצוות החג בניצוחם של עורכי הסדר הנמרצים הת' מנחם מענדל ליפסקר והת' מנחם מענדל קסטל.

איטליה – לא רק מעבר

בשנת תשמ"ט החלה העליה הגדולה מברית המועצות. בימים ההם, טרום הטיסות הישירות מוסקבה-תל-אביב, אלפי עולים נאלצו לשהות בימי חג הפסח במחנות המעבר בלדיספולי שבאיטליה. שלוחי המלך באיטליה, הרב יוסף צבי ביסק, השליח בלדיספולי והרב יצחק חזן, השליח ברומא, הם שארגנו את הסדרים בהם השתתפו כעשרת אלפים יהודים!

הרב ביסק והרב חזן לא עצמו עין בשבועות שקדמו לפסח. הם פנו לגורמים המוסמכים בג'וינט, ערכו מסע פרסום בין העולים, חישבו את כמויות המשתתפים, דאגו להשיג כמויות עצומות של מצות, יין ומזון כשר, שכרו אולמות ענק והכשירו מטבחים גדולים, ועוד רבות.

תמימים רבים הגיעו במיוחד מארצות הברית כדי לסייע בעריכת הסדרים, והם מספרים:

"הקבוצה שלנו הגיעה לרומא ביום שלישי י"ג בניסן. מנמל התעופה נסענו לביתו של השליח הרב יצחק חזן, לקבל תדרוך אחרון לפני היציאה לשטח. התפעלתי מהעובדה שמבצע גדול, מסובך ומורכב כל כך היה מוכן וערוך היטב בלי לשכוח אף לא פרט קטן.

"כשהרב חזן חילק אותנו לצוותים והפנה כל צוות למוקד אחר, ראינו איך הכל כבר מוכן . בידו היתה רשימה מפורטת של בתי המלון ואולמות הקולנוע הענקיים שבהם עתידים להיערך הסדרים ברומא, וכן עדכון מפורט של מה שעתיד להתרחש בלדיספולי.

"למרבה הפלא, למרות שהיה צריך לארגן כל כך הרבה דברים בהיקף כזה אדיר, בכל זאת, דווקא בערב פסח היה לנו זמן פנוי. קמנו ויצאנו אפוא לכיוון בית המלון שבו עתיד היה להיערך הסדר. במקום המתינו כבר עשרות יהודים, עומדים בקבוצות ומשוחחים.

"כשהתקרבנו אליהם הם ממש הסתערו עלינו. הם שמחו לראות פנים יהודיות. עד מהרה מצאנו את עצמנו מוקפים בכמאה יהודים שמאזינים להלכות ליל הסדר ומנהגיו, כדי להקנות להם מינימום של ידע לפני ה'סדר' עצמו".

אלפי המשתתפים, התחלקו בין מקומות שונים ברומא ובלדיספולי. בלדיספולי לבדה נערכו עשרה סדרים! בארגונם של השליח הרב ביסק בעזרת אביו הרב אליהו ביסק שהגיע במיוחד מארץ הקודש, ובסיוע הרב שלום דובער פרידמן [ע"ה] מחשובי הפעילים במילנו ועוד קבוצת חסידים ותמימים. שניים מהסדרים יועדו ליהודים שיצאו זמן קצר לפני כן מאירן.

התמימים שהגיעו רק יומיים לפני ה'סדרים', עשו בכל כוחם כדי להכין את הילדים והמבוגרים ל'סדר'. עבודה מיוחדת זו הוכיחה את עצמה, כאשר עשרות ילדים שאלו מה נשתנה?

פירות 'ליל הסדר' באיטליה, היו רבים. מספר גדול של משתתפים ביקשו לתת חינוך יהודי לילדיהם, וקבוצה גדולה של יהודים, כתבה מכתבים לרבי.

לשנה הבאה – תש"נ – השתתפו 0058 יהודים ב-‏31 סדרי פסח ציבוריים ברחבי איטליה. הסדר המרכזי נערך בלדיספולי בהשתתפות 0052 איש, ועוד 21 סדרים נערכו ביישובים הסמוכים לרומא: בנטינע, באוסטייה, באססקווירה, בטורוויניקע, בסאנטא-סאווערע ובסאנטא-מרינלו.

התרגשות ניכרה אצל היהודים יוצאי ברית המועצות, שאך לא מכבר יצאו את מסך הברזל, ולראשונה בחייהם זכו לחגוג ליל הסדר כהלכתו.

בשנים הבאות הלכו ופחתו סדרי הפסח באיטליה עבור היהודים יוצאי ברית המועצות, וזאת בגין הטיסות הישירות שנפתחו לישראל.

חבר-העמים – 21 קונטיינרים מלאים כל טוב

סדרי פסח ציבוריים קיבלו תנופה החל משנת תש"נ, כאשר מסך הברזל קרס, ורבבות יהודים ברחבי ברית המועצות החלו להתוודע ליהדותם המתחדשת. הסדרים במדינות אלו התפתחו במשך השנים לממדים עצומים על ידי שלוחי הרבי מלך המשיח למדינות חבר העמים.

באותה שנה, תש"נ, מי שארגן את הסדרים היו אנשי "עזרת אחים" בניו יורק, לצד ה"מרכז הלוגיסטי" שהקים הרב לוי יצחק שמרלינג בציריך. כשנים-עשר קונטיינרים מלאים בכל טוב, עשו דרכם משוויץ לערי רוסיה ואוקראינה שהיו חפות מסממנים יהודים כמות מצות, יין כשר, אוכל מהודר לפסח, ועוד.

נהירת הקהל לסדרים העידה על צימאון העצום של יהודי ברית המועצות. במקומות רבים הגיע קהל גדול מן המצופה, ונציגי "עזרת אחים" הצליחו רק בקושי להשתלט על המצב. מאות יהודים שלא הצליחו להיכנס אל אולמות הסדרים, צבאו על החלונות, מקווים לפחות להאזין לקריאת ההגדה. הלב היהודי צמא ליהדות, לאווירה יהודית ולדברי תורה.

את המבצע הגדול בשנת תש"נ, ניתן לסכם במספרים:

בקייב –700 איש בלילה הראשון, ומספר דומה בלילה השני.

באברויסק –200 מבוגרים, ו-‏120 בסדר מיוחד לילדים.

במינסק, מוסקבה וחרקוב – בכל אחת מהערים האלו לערך 003 איש.

בלנינגרד –600

ובעוד למעלה מחמישים ערים נערכו סדרים בהם השתתפו אלפים!

סדרי פסח אלו, גרמו לתהודה רבה, ובמקומות מסוימים היוו התחלת פעילות קבועה עם יהודים מקומיים.

מאז תש"נ, זרמו מים רבים בוולגה ובדנייפר, ובשנים האחרונות נערכים שלוחי הרבי לארגון מאות סדרים ציבוריים במאות ערים ברחבי חבר העמים. הנה סיפורם של שני ערים בחבר העמים בהם נערכו סדרים בשנת תשס"ב – מוסקבה הגדולה ועיירה נידחת באזרביג'ן.

ליל הסדר תשס"ב. מוסקבה.

הקהל הגדול שהחל לזרום לאולם המרכזי של בית כנסת חב"ד 'מרינה רושצ'א', עם רדת החשיכה, השתתף בתפילת החג. קודם לכן הקריא הרב ברוך גורין, דובר 'איגוד הקהילות' ברוסיה, מברקי-ברכה לרגל החג שהתקבלו מראש-עיריית מוסקבה, ומאישים נוספים מרחבי רוסיה. אחריו נשא דברים הרב הראשי לרוסיה הרב בערל לאזאר על משמעות ומצוות החג.

אחד עשר סדרים נערכו ברחבי העיר, כאשר הרב הראשי לרוסיה הרב בערל לאזאר ערך יחד עם הרב אלכסנדר ברדה, 'סדר' ציבורי לכ-‏003 איש ממקורבי וידידי "מרינה רושצ'ה". סדר נוסף נערך לכמאה יהודים דוברי השפה האנגלית ששהו במוסקבה לרגל עסקיהם. עוד 'סדר' נערך לכ-‏003 סטודנטים יהודים, המשתתפים באופן קבוע בשיעורים ובפעילות במשך כל השנה. הרב מרדכי ויסברג, מנכ"ל "מרינה רושצ'ה", ערך 'סדר' ציבורי לכ-‏08 ישראלים בשפה העברית; סדר ציבורי נוסף נערך עבור יותר מ-‏001 תלמידים והורים מבית-הספר "אחי תמימים – אור אבנר"; הרב שלמה לדיוב ערך 'סדר' לכ-‏051 יהודים בוכרים; והרב שייע דייטש ערך יחד עם הרב אברהם-משה ליבשיץ את ה'סדר' של 'כל דיכפין' ל-‏054 יהודים.

בד-בבד הסבו כחמישים תלמידי "תומכי תמימים" במוסקבה לשולחן ה'סדר' יחד עם המשפיע הרב זושא גורליק, בעוד כ-‏002 מתלמידי המתיבתא ותלמידים מבית-הספר "אור אבנר חב"ד", שהשתתפו בקעמפ-פסח, הסבו ל'סדר הציבורי' שנערך במתחם מחנה 'גן ישראל' במוסקבה בהשתתפות צוות הקעמפ.

120 מבנות מכון 'חיה מושקא' הסבו יחד עם המנהל הרב אברהם בקרמן ומשפחתו ל'סדר' שנערך בין כותלי המכון, ובבית-הכנסת אגודת חסידי חב"ד – 'בלשוי ברוניה' ערך רב בית-הכנסת השליח הרב יצחק קוגן 'סדר' ציבורי לעוד כ-‏400 מיהודי מוסקבה.

בסך הכל נערכו על ידי שלוחי חב"ד במוסקבה בלילה הראשון – 11 סדרי פסח.

כך בעיר הבירה מוסקבה, אך גם בערים גדולות כקטנות, מוכרות ורחוקות, נערכו סדרים ציבוריים. כך מספר הת' מענדי ליצמן, על השליחות בפסח תשס"ד בעיירה אוגוז שבאזרביג'ן:

"הגענו מבעוד יום, כך הספקנו להניח תפילין עם משתתפי הסדר, וגם הצלחנו למנוע מכמה בקבוקי וודקה שהינם חמץ גמור להגיע לשולחן הסדר. התפללנו מנחה ומעריב ומיד התחלנו את הסדר, כשכל העת ראש הקהילה מזכיר לנו כי בכל רגע יכול האור להיכבות עקב הפסקת חשמל. הרגענו אותו שאנחנו שלוחי הרבי וה' יעזור שלא תהיה הערב הפסקת חשמל.

"כל יהודי העיירה, ישבו סביב שולחן הסדר בבית הכנסת באוגוז. הסברנו להם על מצוות ומנהגי פסח, והתחלנו את הסדר כשכל המבטים מופנים אלינו עורכי הסדר. המשתתפים שיתפו פעולה באופן נפלא, ושרו ושמחו כאשר לימדנו אותם שירי פסח.

"כאשר אכלנו מרור, לא היינו מרירים כמתבקש. שמחנו שמצאנו ברגע האחרון כמות גדולה של חסה שהספיקה לכולם…

"ליל הסדר הסתיים, בני הקהילה הודו לנו בלבביות והתפזרו לביתם. כעבור זמן קצר האור כבה. אבל הפעם, לא רק שהפסקת חשמל אירעה בשעה לילה מאוחרת, אלא גם נמשכה זמן קצר, כך שהספקנו להשליט סדר בבית הכנסת לאחר ליל הסדר".

20,000 איש במאה סדרים בארץ הקודש

הסדרים הציבוריים קיבלו תנופה בשנת תש"נ, אז נערכו עשרים וארבעה סדרים ציבוריים על ידי בתי חב"ד ברחבי ארץ הקודש. חלקם נועדו עבור העולים החדשים שהגיעו זה עתה מברית המועצות, להם זו הפעם הראשונה לערוך 'סדר' כהלכתו. ה'סדרים' האחרים נועדו לקהל הרחב, ולכל מי שרוצה לחוות סדר פסח באווירה חסידית מקורית. רבים מבין המשתתפים הביעו את רצונם להשתתף בשיעורי התורה והפעילויות האחרות של בתי חב"ד ולהתקרב עוד יותר אל התורה ומצוותיה.

שנה לאחר מכן, התפתח מבצע הסדרים והכפיל עצמו. 521,41 עולים חדשים, לפי דוחו"ת שנרשמו אז, השתתפו בשבעים ותשעה 'סדרים' שאורגנו על ידי בתי חב"ד ברחבי ארץ הקודש, מלבד עוד סדרים שאורגנו על ידי גופים חב"דיים רבים שאינם נחשבים לבתי חב"ד רשמיים.

ההיערכות בשנה זו, בא זרם העולים הגדול הלך וגבר, החל עוד בחודש טבת בכינוס מנהלי בתי חב"ד. במושב מיוחד שהוקדש לנושא הקליטה, הודגש הצורך להיערך לעריכת סדרים ציבוריים לעולים בהיקף נרחב.

עם התקרב הפסח נערך יום עיון מיוחד למנהלי הסניפים שהוקדש כולו לנושא זה, ולאחר מכן נערך יום עיון לעורכי הסדרים, כדי להכשירם למלאכת עריכת הסדר.

בשבועות שלפני חג הפסח הרבה הרבי לעורר על הצורך לדאוג לנזקקים שיוכלו לחגוג את חג הפסח כהלכתו. עידודו של הרבי גרם להתפתחות המבצע לממדים גדולים.

בשנת תנש"א הובילה רחובות במספר הסדרים הציבוריים – שמונה סדרים שבהם השתתפו כ-‏1500 איש. הרב מרדכי קסטל, מנהל בית חב"ד ברחובות סיפר כיצד נערכו למבצע:

"התחלנו להכין את העולים לקראת ליל הסדר בשבועות שלפני פסח (ראה מסגרת). גילינו שיש צימאון עצום מצד העולים להשתתף בסדר ציבורי, לשמוע ולהזדהות עם סיפור יציאת מצרים. צימאון זה הוא שדחף אותנו לקלוט את אלף וחמש מאות העולים".

כדי לארגן מבצע שכזה חברו יחדיו כל פעילי חב"ד ברחובות. גם מוסדות החינוך גויסו למבצע, כאשר המבנים שלהם הפכו לאולמות חגיגיים שבהם נערכו סדרים. הרב קסטל מציין את הארגון המעולה:

"הוכנו כרטיסים בצבעים שונים לכל אולם. כך ידעה כל משפחת עולים לאן עליה לפנות. כזית מצה וכזית מרור נארזו בשקיות מראש. צוות של כחמישים מלצרים, כמחציתם עולים חדשים עמדו הכן.

"בערב החג ערך הרב מנחם מענדל גלוכובסקי רבה של קהילת חב"ד בעיר, תדרוך מפורט לכל עורכי הסדרים ועוזריהם, הדגיש והדגים את הפרטים החשובים להצלחת הסדר כהלכתו".

התרגשות רבה ניכרת בקולו של הרב קסטל, עת הוא מתאר את המחזות המרגשים שראה במו עיניו במהלך הסדר:

"אנשים בכו כילדים. לכל עבר שהסתכלתי, ראיתי עיניים לחות. במיוחד התרגשו העולים כאשר עורך הסדר הסביר להם את נושא ארבעת הבנים והוסיף את הסברו של הרבי על ה'בן החמישי'. אפשר היה לראות שהעולים מזדהים לחלוטין עם הדברים".

רגע השיא היה כשהגיעה שעת אכילת האפיקומן. יהודי כבן שמונים שישב כל הסדר ובכה בלי הפוגה, קם ממקומו ופנה לקהל בקול רועד: "אחים יקרים, הפעם הקודמת שהשתתפתי בסדר היתה כשהייתי ילד בן שבע. אז גנבתי את האפיקומן, אבל רק עכשיו מצאתי אותו…".

רגעים מרגשים לא חסרו בסדרים הציבוריים. הנה לדוגמא עוד אחד מהם:

יאשה פרידמן בן 31, צעיר מלא מרץ ופעלתנות שנכח בסדר ציבורי שערך בית חב"ד בבת ים סיפר: "מעולם לא השתתפתי ב'סדר' של פסח. ברוסיה היינו קונים מצה לפסח בבית חרושת, ובזה תמו כל מצוות החג. השנה זה ה'סדר' הראשון בחיי שהשתתפתי בו.

"משכו את לבי במיוחד המנהגים שמסביב, כלומר, קערת הסדר על תכניה וכל מהלך הסדר. מעניין לגלות שבכל הדברים הקטנים שנהוגים לעשות, דברים שנראו לי במבט ראשון כמו – סליחה על הביטוי – שטויות, כשמסבירים לך את הסיבות והטעמים, זה מקבל משמעות אחרת. פתאום אתה מגלה, שמאחורי כל דבר יש היגיון. למה מניחים זרוע וביצה, למה שותים ארבע כוסות, מה עושות הכריות על הכיסאות ועוד.

"כשישבתי בסדר נזכרתי טוב ברוסיה. כשאכלנו מרור, אני חושב שכל העולים לא חשבו אז כל כך על מצרים אלא על רוסיה".

לאחר ליל הסדר, ביטא הרב נועם דקל מנהל בית חב"ד ביוקנעם, את התרגשותו:

"במי קינאתי בליל הסדר, כשישבתי עם מאות העולים בסדר הציבורי? קינאתי מאוד באליהו הנביא. רציתי גם אני לבקר, כמותו, בעשרות הסדרים הנוספים שארגנו בתי חב"ד ברחבי הארץ. אם אני התרגשתי כל כך מסדר אחד – יכולתי רק לשער את הנחת-רוח שיש לאליהו הנביא, כשראה אלפי עולים יושבים יחדיו ועורכים בצוותא סדר פסח כהלכתו".

למעלה ממאה סדרים בהם השתתפו 000,02 איש, זהו סיכום של הסדרים הציבוריים בפסח תשנ"ב, שאורגנו על ידי בתי חב"ד וגופים חב"דיים אחרים.

חוזרים למצרים

בליל הסדר עם ישראל יצא ממצרים ועשה דרך של ארבעים שנה עד שהגיע לארץ המובטחת. בדורנו, מסתבר, יש יהודים רבים שבוחרים לעשות את הדרך ההפוכה – לעזוב את הארץ המובטחת ולנדוד לסיני.

גם את היהודים הללו, לא שכחו חסידי חב"ד, ולמרות כל המכשולים והקשיים, הגיעו אליהם כמה אברכים חסידיים כדי לערוך עמם 'סדר' כהלכתו. יומן מפורט התפרסם ב'בית משיח' לאחר פסח תשס"ד, ונביא רק את התיאור הממצה על ליל הסדר מפי ר' עופר קריפור:

"ליל התקדש החג. במבנה בית הכנסת התאספו ישראלים רבים. הנשים הדליקו נרות חג, והגברים החלו בתפילת מנחה ולאחריה תפילת ערבית חגיגית. בתום התפילה עברו כולם לאוהל הגדול, והתיישבו מסביב לשולחנות הקטנים לליל הסדר האזרחי הראשון במדבר סיני. בשנים בהם סיני הייתה בשלטון ישראלי, במחנות צה"ל נערכו סדרי פסח. אולם זהו סדר פסח ראשון למטיילים ישראלים בסיני ועוד תחת השלטון המצרי.

"אל הסדר הגיעו גם ילדים ישראלים שזכו בשקדים על תשובות יפות שענו במהלך הסדר. 'הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא במצרים', הקריא בעל הסדר. ורבים חייכו, אבותינו אכלו מצות במצרים? גם אנחנו אוכלים פה מצות! שירת 'מה נשתנה' שפרצה מפי כל המשתתפים סחפה את כולם לאווירה שמחה.

"לפתע הגיעו אנשי ביטחון מצריים, בהם גם מפקד החוף המזרחי של סיני. התברר כי כמאתיים שוטרים הוצבו בדרכים המובילות לאיזור בכדי לשמור שאיש לא ינסה לפגוע ביהודים החוגגים. הסדר נמשך שעות רבות, והמשתתפים נסחפו באווירת חג מרוממת".

מקורות: אגרות הרבי, בצל החכמה, בית משיח, כפר חב"ד.