בצער רב התקבלה הבוקר הידיעה על פטירתו של הרב יחזקאל שפרינגר ע"ה, מזקני וחשובי כפר חב"ד, והוא בן 93 שנים.
הלווייתו תתקיים היום ערב שב"ק פרשת ויחי, בשעה 12:15.
ההלוויה תצא מביתו בכפר חב"ד, לבית הכנסת המרכזי, ומשם להר הזיתים בירושלים.
המשפחה תשב 'שבעה' ברח' אדמו"ר הזקן 35, כפר חב"ד.
ויה"ר שתיכף ומיד יקויים הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", והוא בתוכם.
ימים מחייו טקסט מתוך חב"דפדיה:
הרב שפרינגר נולד בפולין בשנת תרפ"ה לאביו ר' חיים שפרינגר, ולאמו מרת מרים, ולימים נשא את אשתו מרת אסתר.
הותיר אחריו את יבדלחט"א בנו ר' יוסק'ה מכפר חב"ד, ובנות: גב' פייגל ג'ייקובסון מקראון-הייטס והשליחה הגב' חיה סטאק מקונטיקט, וצאצאים רבים.
אחיו: הרב יעקב שפרינגר ע"ה, המשפיע הרב איצ'ה שפרינגר ע"ה, הרב יעקב שפרינגר ע"ה.
בילדותו משפחתו גרה בעיר ניסקו שבמחוז לבוב בגרמניה. אביו התעסק לפרנסתו בעבודת הפחחות.
כשפרצה מלמת העולם השניה, תוך זמן קצר הגיעו הגרמנים לעיירה ניסקו. הגרמנים דרשו מהיהודים את כל הזהב שברשותם, ולאחר שמילאו את מבוקשם דרשו מכולם לעזוב את השטח שבשליטתם ולעבור לצד הרוסי.
בשמחת תורה נאלצו הרוסים לסגת עמוק יותר לתוך שטח רוסיה, ובשל קדושת החג החליט אב המשפחה, ר' חיים, שהם ישארו עד למוצאי החג למרות הסכנה שבדבר. במוצאי החג ברחו לתוך שטחה של רוסיה, כשבדרכם הם חוצים נהר.
משפחת שפרינגר השתכנה בכפר אוז'רנה, וכפליטי מלחמה היה עליהם להירשם אצל השלטונות הרוסיים. במהלך הרישום נשאלו האם ברצונם לחזור לפולין בסיום המלחמה או להישאר ברוסיה. לאחר שהצהירו כי ברצונם לחזור התגלתה התרמית, ובליל שבת נשלחו כולם לגלות בסיביר. כשהגיעו לסיביר שוכנו במחנה עבודה, שם חויבו הגברים לעבוד בעבודת פרך במכרה זהב.
לבסוף התברר כי הגלות הצילה את חייהם, שכן זמן קצר לאחר עזיבתם את הכפר כבשו הגרמנים גם אותו והוציאו להורג את כל יהודי העיירה. בין ההרוגים היה דודו, אחי אמו של ר' איצ'ה.
בסיום המלחמה במסגרת ההסכם בין ממשלת פולין לממשלת רוסיה להשבת פליטי מלחמה, שוחררה המשפחה מהמחנה, אך בשל מגיפות שהשתוללו באותה עת בין הפליטים, החליטו לעצור בדרכם עד להחלשת המחלות. למרות היותם היהודים היחידים באזור שמרו על קיום תורה ומצוות. כעבור תקופה במקום חלה האב ונפטר.
כשהגיעו חזרה לפולין נכנסו הילדים ללמוד בישיבה ליטאית. באותה תקופה פגש האח יחזקאל תלמידים חב"דניקים, והושפע מהם רבות.
כשנוצרה האפשרות לתלמידי ישיבות לקבל אשרות כניסה לאנגליה, החליטה המשפחה להתפצל ואיצ'ה יחד עם אחיו יחזקאל נדדו לפראג מתוך מטרה להמשיך ללונדון. בפראג נכנסו לבית החיים בו קבור המהר"ל מפראג, ואחיו ר' יחזקאל הכניס פתק בו כתב שתי מילים בלבד: 'שנהיה חסידים'.
בדרכם לאנגליה הבריחו את הגבול לגרמניה, לשם הגיעו בראש השנה תש"ז. בעשרת ימי תשובה הגיעו למחנה הפליטים פאקינג, שם פגשו בקהילה החב"דית שנוצרה במקום, לאחר שברחו מרוסיהעם דרכונים מזויפים של אזרחי פולין. כעבור מספר ימים במחנה נכנסו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שנפתחה במקום.
כעבור תקופת לימודים בישיבה בפאקינג המשיכו יחזקאל ור' איצ'ה לעבר פריז, שם התאחדו עם בני משפחתם, האם והאח הגדול יעקב.
בצרפת שהתה המשפחה זמן קצר, והפליגו באוניה לכיוון ארץ הקודש, והיו מהמתיישבים הראשונים בכפר חב"ד. האחים יחזקאל ור' איצ'ה נכנסו ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב.