שיחת הטלפון בה בישר לי אחי שמוליק (שם בדוי) על הזמנת כרטיס הנסיעה שלו לרבי מלך המשיח שליט"א זכורה לי היטב. קולו היה נרגש משהו, ואני כאחיו הגדול ידעתי גם מדוע. בכל פעם שקולו נשנק הבנתי כי הדרך שעשה עד לתשלום הכרטיס היתה ארוכה וקשה, גם תרומתי הסמלית לא סייעה באופן ממשי לזירוז הכירטוס, ורק אמונה שלמעלה מהשכל הותירה את הכמיהה לנסיעה ברמת המציאות.
מבחינתו הוא עשה הכל. אבא נתן לו "פדיון אפיקומן", כמובן, בלי לגנוב. כל ארוחת ערב הפכה ל'דינר', וכל הישג לימודי נכרך מיידית בנסיעה לרבי. בשלוש השנים האחרונות הוא צעד לקווינס בתהלוכה המפורסמת של שמחת תורה, ולאור ההבטחה המפורסמת, חזר גם בשנה הבאה. העובדה שגם בשנה שעברה צעד את המרחק הגדול, הפיחה בנו אמונה כי בעז"ה אף השנה יזכה להימצא בד' אמות של הרבי שליט"א בחודש החגים.
במשך חודשי השנה הוא אגר פרוטה לפרוטה, ואת השקלים המיר לדולרים, כך שבחודש תמוז אחז כבר בסכום השוה לשני שלישי הכרטיס. במירוץ אחר הזמן יעצתי לו לאתר קרובי משפחה שלא היו ידועים לנו עד כה, וגם להם. אך במצב הכלכלי הקשה השורר בארץ בודק כל אחד פעמיים את קרבת המשפחה שלו, ונסיונותינו הנואשים להרחיב את המשפחה עלו בתוהו.
בסופו של דבר, כמו תמיד היו אלה ההורים שהשלימו את הסכום החסר ועוד הוסיפו מדיליה להוצאות מזדמנות במהלך החודש. ומכאן הגענו אל הנקודה אליה חתרתי בוידוי שקראתם;
כשקיבלתי את הידיעה כי הכרטיס שולם, ורק ענין של זמן הוא עד שאחי התשוש יוכל להחזיק בו בידיו שאלתי בספונטניות, באיזו חברה הוא אמור להגיע ל770. הרבה זמן לא חשתי כה שותף לצער כמו ששמעתי כי הוא אמור לעלות על מטוס מחברת צ'כיה אירליינס. טרם שאמשיך, אני רוצה להדגיש, אינני סוכן נסיעות ואיני מייצג שום חברה. מעולם לא טסתי בצ'כיה איירליינס וככל שהדבר תלוי בי, גם אינני מתכוון לעשות זאת בעתיד. הדברים מכוונים כלפי חברות התעופה הזרות והדוגמא היא מקרית לחלוטין.
"ומה אמור להיות מסלול הטיסה?" שאלתי.
-"נתב"ג – פראג – ניו יורק". קיבלתי מענה.
ומי הגולם שייעץ לך לנסוע דרך פראג? שאלתי.
– המחיר הזול. קיבלתי מענה.
ומהו ההפרש בין טיסה ישירה לזו שאתה לוקח? התענינתי
– 100 דולר… הוא השיב.
הצעתי לו להזמין כרטיס בחברת אל-על כשההפרש עלי, צעד שמקורו ברגש אחריות נדיר מצידי, כלפי אח קטן שזמן ההתאוששות מטיסה כפי שהוצעה לו תתפוס את כל חודש תשרי. בירור קצר העלה שההזמנה בוצעה, וביטול כרטיס קיים כרוך בקנס שבנוסף להפרש כבר אינו בהישג ידי.
וכאן האח שואל:
סיפורו של אחי אינו היחיד, ל770 מגיעים עשרות ומאות אורחים בחברות תעופה מפוקפקות, שמחיר הכרטיס שגובות הוא דוקא החלק הזול שבנסיעה. המחיר היקר שמשלמים הנוסעים הוא עמל הדרך והמסלול המתיש אותו אמורים לעבור. נסיעה שאמורה להתבצע ב12 שעות מגיעה ל16-17 שעות במקרים הטובים ובמקרים קיצוניים בהם מתבצעת המתנה במדינה מסויימת זמן הנסיעה עולה ל24 שעות ויותר. האם שוה לעבור מ"ב מסעות בכדי להגיע לבית חיינו, כשבהוספה זעירה ניתן לחסוך אותם? את עוגמת הנפש והשעות היקרות אפשר להמיר ב100 דולר.
לאחר עבודה מאומצת בה הושגו אלפי שקלים, ניתן לבקש מאלו שאתם יקרים לליבם שיעזרו לכם להגיע למלך, כבני מלכים.
אך לטובת אלו שמחפשים בכל זאת את הדרך הזולה, ולא את הדרך הישרה הקלה והמהירה, באתי במספר הצעות שיוכלו לענין אתכם:
JAMAICA AIRLAINES – (ג'מייקה איירליינס) 250 $ – מטוס תובלה חדיש, נסיעה עם חויה. החברה מובילה בעלי חיים לארץ, ומאפשרת למספר מצומצם של נוסעים להצטרף על תקן של דיילים. רק בטיסה זו תוכלו לחוש בתיבת נח.
ALASKA AIRLINES – (אלסקה איירליינס) – 350 $ – עצירה באלסקה ל48 שעות. מומלץ להצטייד בביטוח בריאות בין לאומי.
גם חברת הדואר FEDEX מוכרת מספר מקומות מוגבל בטיסותיה. 280 $ במחלקת תיירים. 150 $ במחלקת השקים (לא עסקים).
סוכנות התיירות "סדיסט" מאפשרת חבילת טיסה משולבת במחיר של 150$ – מניו יורק לישראל. טיסה לאיים הקרביים. משם הפלגה בספינת "צים" עד למצרים, משם עד לישראל על גבי גמלים. הגבלות: ניתן לצרף תיק צד, מימיה, ותיק אוכל.
ומי שמעונין להתועד בטיסה מוזמן לעשות זאת בחברת "אוזבקיסטן איירליינס" שם פותחים הטייסים את הנסיעה ב"לחיים לחיים"…