בצער רב התקבלה הידיעה הכואבת על פטירתו של הרב מישאל יצחקוב ע"ה, מזקני חסידי חב"ד ברחבי העולם, זקן חסידי חב"ד בנתניה, זקן הקהילה הבוכרית בנתניה ונשיא בית הכנסת 'היכל אבנר אסירי ציון' שבשכונת 'אזורים' בעיר.
נולד בט"ו טבת תרצ"א להוריו ברוך ושרה יצחקוב.
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת חנה, בתו של החסיד ר' רפאל חודיידטוב, כאשר החתונה התקיימה בסמרקנד בשנת תשי"ז.
אחיו הגדול אברהם למד בתומכי תמימים בנעוועל וכך המשפחה התקרבה לחב"ד.
במשך עשר שנים לאחר החתונה לא זכו להיפקד בילדים, וכעבור שנתיים נוספות, לאחר שבני משפחה שונים החלו לדחוק בהם להתגרש כפי שכתוב בהלכה, כתבו לרבי בעצה אחת יחד עם חמיו ר' רפאל, והמענה של הרבי היה שישתדלו לעלות לארץ ישראל, וכך השנים שהתגוררו בחוץ לארץ לא יחשבו.
בשל הקושי במשלוח מכתב ישיר לרבי, המכתב נשלח דרך קרובי משפחה בארץ הקודש ובהצפנה, ולקח לו מספר שבועות להגיע, וביום שבו חזרה תשובת הרבי, התבשרו בני הזוג שהם בהריון, ובכ"ו תשרי תש"ל נולד בנם יוסף יצחק. בעקבות הוראת הרבי, הגישו בקשה להיתר יציאה מברית המועצות ועלו לארץ הקודש.
בארץ הקודש, קבעו בני הזוג את מגוריהם בנתניה.
בנתניה הוא פתח בית כנסת מפואר לקהילה הבוכרית והיה ממייסדי קהילת חב"ד בעיר.
נפטר בליל שבת ג' שבט תשפ"ה ב'מיתת נשיקה'.
בנו יחידו, הרב יוסף יצחק יצחקוב ע"ה – היה מחנך אהוד בתלמוד תורה חב"ד בנתניה, נפטר בחייו – ב-כ' חשוון תשע"ג, וקיבל את הדין על כך באהבה.
השאיר אחריו את כלתו כבתו, נכדים ונכדות, נינים ונינות. נכדתו הגדולה אפרת נשואה לשליח הרב יוסי ניאזוב, סמנכ"ל קונגרס יהודי בוכרה.
ויה"ר שתיכף ומיד יקויים היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם.