כנס י"א בניסן בהיכל ארנה ירושלים: הרבי הורה – אנו מתייצבים!

כפר חב"ד שקע זה מכבר בתנומה מתוקה לאחר יום חם ומתיש. אולם בחדר הקטן של 'מטה משיח' האורות דלקו והמזגן ניסר את האוויר בזמזום מונוטוני חרישי. ליד השולחן ישבו חברי מטה משיח וניסו להגיע להחלטה סופית לגבי הנושא החשוב שנידון על הפרק.

"מטה משיח" – שתי מילים פשוטות הרחוקות מלשקף באמת את המהפכה שהארגון הזה מחולל יום–יום מאז היווסדו. מהפכה גאולתית שלא נותנת לנושא הגאולה לרדת מסדר היום, לא מאפשרת לחסידים להניח אותו בצד.

לא מן הנמנע שמדי פעם יצוצו שאלות וספקות בענייני הפעילות הענפה הדורשות הכרעה הולמת. במקרים כאלה, כתיבה לרבי היא המוצא המרכזי.

הדילמה הגדולה שעמדה כעת בפני הרב שמואל הנדל שי' וחברי המטה, הייתה האם להמשיך את המסורת של השנים האחרונות בכינוסי י"א ניסן הענקיים באולם הגדול ביותר בארץ, או שאולי הפעם, בעקבות המצב בארץ הקודש, אפשר להסתפק במקום קטן יותר בעלות נמוכה הרבה יותר.

מטעם ארגון צבאות השם, השותף לארגון הכינוסים הגדולים, נמסר כי ההתלבטות אכן קשה. וייתכן שלטובת הילדים אכן עדיף כינוס נפרד וקטן יותר שבו הם ירגישו שייכים יותר.

לאחר דין ודברים, נטל הרב הנדל את ידיו ובהמיית הלב כתב מכתב לרבי. הוא פירט במכתבו את הצדדים והשיקולים שעומדים לטובת כל צד וביקש את הכרעת הרבי בנושא. כמו כן הוא ביקש הצלחה רבה בהכנות לכנס, במימון שלו ובהצלחה לכנס עצמו.

התשובות של הרבי באגרות קודש לא הותירו כל מקום לספק:

מבטו של הרב הנדל נפל תחילה על המכתב בצד השמאלי (אגרת ה'סט). שמו של נמען המכתב הוא הרב ישראל דוד שי', כשמו של יו"ר ניידות חב"ד הרב ישראל דוד נחשון שי', מנהל צבאות ה' בארץ הקודש, ובשורה הראשונה הרבי כותב כך:

נעם לי להוודע בשיחתי עם…שי' הכהן…אשר נפגש עם כבודו מזמן לזמנים וכבודו מסייע לו…

המכתב המיוחד מסתיים במילים:

המצפה לבשורות טובות בכל האמור וכן מפעולותיו הטובות בהרחבת הישיבה שיסדו הרחבה הן בכמות והן באיכות.

הרב שמואל הכהן הנדל, לא היה צריך יותר מזה. הברכה לרב ישראל דוד שי' הנפגש עם הכהן שי' והסיומת במכתב אודות ההרחבה נטעה בו בטחון ועידוד ללכת על גדול.

בנוסף, בעמוד הימני הופיעה דרישת שלום לארגון צבאות השם. וזו לשון קודשו (אגרת ה'סח): ברכתי לכל הילדים המדריכים והמנהלים שיצליחו בבריאות בגשמיות ובבריאות ברוחניות.

(חתימה)

ואילו המכתב הראשון בעמוד, שהיה סיומו של המכתב מהעמוד הקודם, לקח את הרב הנדל 17 שנים אחורה…

זה היה אותו מכתב שהוא קיבל מהרבי בשנת תשס"ז על ההחלטה לעשות את הכינוס הארצי הענק באצטדיון בלומפילד בפעם הראשונה. אז, זו היתה קפיצת מדרגה חסרת פרופורציות. הן מבחינה תקציבית והן מבחינת כמויות האנשים שצריכים כדי למלא את המקום.

בהתרגשות ובדמעות הרב הנדל כתב לרבי על ההחלטה לקיים את האירוע בבלומפילד. והתשובה שקיבל מלווה אותו עד היום:

הרבי כותב (אגרת ה'סז), שההוראה שלומדים מנחשון בן עמינדב, היא לא רק על המקרה הספציפי של הקפיצה לים סוף, אלא לכל פריצת דרך חדשה בענייני קדושה, וההוראה היא לכל יהודי באשר הוא.

קבלת המכתב גם השנה, בפעם השנייה, נסכה ברב הנדל כוחות מחודשים.

וכך נפלה ההכרעה, יוצאים לכינוס מאוחד, באולם המקורה הכי גדול בארץ הקודש – אצטדיון ה'ארנה' בירושלים עיה"ק תובב"א.

לרגל הכינוס וכדי לשמוע על ההכנות אליו, ביקשתי מהרב שמואל הנדל שי' לפנות כמה דקות מזמנו העמוס בארגון הכינוס ובהשגת המימון העתק הדרוש להגשמתו, כדי לשוחח על מהות האירוע.

ראשית, אשמח אם תוכל לספר בקצרה על 'מטה משיח' המארגן את הכינוס הגדול.

מטה משיח בארץ הקודש הוא ארגון שהוקם על מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי הגאולה וביאת המשיח.

הרעיון להקים גוף שיעסוק בענייני גאולה ומשיח בארץ הקודש, התעורר בקיץ תנש"א בעקבות קריאתו הקדושה של הרבי בשיחת כ"ח ניסן "עשו כל אשר ביכולתכם" ושיחות קודש נוספות בהם עורר הרבי על הצורך בעשייה למען הבאת המשיח ובפרסום והפצת ענייני משיח.

כהמשך להקמת המטה העולמי להבאת המשיח בניו יורק, ולאחר גלגולים שונים, בשנת תשנ"ו חודש מטה משיח במתכונתו הנוכחית בדחיפתו של יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה, במטרה להפיץ את בשורת בואו הקרוב של מלך המשיח והתגלותו של הרבי כמשיח.

הארגון מפיק את השבועון 'הגאולה מעניין ועכשווי' שנועד להחדיר מודעות בנושאי הגאולה, כמו הוצאות לאור נוספות שיוצאים על ידי המטה מפעם לפעם.

כמו כן עורך המטה שבתונים, ימי עיון והתוועדויות בנושאי משיח וגאולה, כאשר המשתתפים כולם יוצאים מאירועים אלה עם חיות מחודשת בענייני הגאולה.

אולם גולת הכותרת של פעילות 'מטה משיח' מזה יותר מעשרים שנה הם כינוסי הענק לכבודו של הרבי לקראת יום הולדתו בי"א בניסן. 'היכל נוקיה', 'אצטדיון בלומפילד', 'אצטדיון רמת גן', 'פארק הירקון' ובשנה שעברה נכנס לרשימה גם ה'ארנה' בירושלים, זו רשימה חלקית של המקומות הגדולים ביותר בישראל שאירחו במשך השנים את הכינוסים.

מהי מטרת העל של הכינוס, ומדוע בחרתם דווקא את האולם הכי גדול בארץ על העלויות הכרוכות בכך לקיים בו את האירוע?

המטרה שלנו להגיע לכמה שיותר יהודים באירוע לכבוד י"א ניסן, חשוב לי להדגיש שזו היא לא מטרה של 'מטה משיח' בלבד, זהו תפקידו של כל חסיד וחסיד. כל אחד צריך לקחת מבחינתו את האחריות, להביא כמה שיותר יהודים למעמד האדיר הזה, של קבלת מלכותו של מלך המשיח, בהיקף הכי גדול שיש.

באופן אישי אני יכול לומר לך, ששלוחים שהביאו את המקורבים שלהם ל'מעמד הגדול' לרגל י"א ניסן, לא התחרטו… אני יודע על אחד השלוחים החשובים בארץ הקודש, שברגע שהפרסום על המעמד הגדול יוצא לאור, הוא מיד מתקשר להזמין עשרות כרטיסים, לכל המקורבים שלו. תמיד הוא אומר לי: שליח שלא מביא את החבר'ה שלו לכזה כנס, לא יודע מה הוא מפסיד… עצם זה שיהודי נמצא ביחד עם עשרות אלפי יהודים בכנס שכל כולו רבי ומשיח, ורוקדים ביחד "יחי אדוננו", זה מעמיד אותו ברף אחר לגמרי של אמונה והתקשרות לרבי.

שמענו מהרבי מלך המשיח דברים חדים וברורים על בשורת ונבואת הגאולה, ואנחנו מחכים ומצפים לקיום הנבואה של הרבי הרבה שנים… הרבי ביקש שיהיו עקשנים, אז ברוך ה' כל חסידי חב"ד מתעקשים וממשיכים להאמין באמונה פשוטה בדברים של הרבי, ומפרסמים בכל הכח את הבשורה שהנה הנה משיח בא.

אבל ברור לכולנו שהמטרה העליונה היא, גאולה אמיתית ושלימה כפשוטו ממש. כמו שמבואר בחסידות, שעם כל המעלה הגדולה של קבלת המלכות בראש השנה, יחד עם התעוררות פנימית לתשובה, העיקר הוא תקיעת השופר הגשמית בקרן של בהמה – פעולה חומרית ומוחשית בעולם הזה הגשמי.

את הלהט של הרב הנדל, כשהוא מדבר על הכנס האדיר המתוכנן לרגל י"א ניסן לא ניתן לפספס והוא מעורר התרגשות מיוחדת, למרות העובדה שלכאורה זו כבר 'מצוות אנשים מלומדה' וכי לא פחות מ–25 כינוסים עברו תחת ידיו בשנים האחרונות.

למה דווקא בי"א ניסן? מה מיוחד ביום ההולדת של הרבי?

בכלל, כל העניין של יום הולדת, זה עניין שהרבי חידש וגילה לנו. לאורך כל השנים לא ציינו את ימי ההולדת, או שציינו זאת בחשאי, כפי שהרבי הריי"צ מספר בזכרונותיו.

הרבי מה"מ הוא אשר פרסם לכל, כי יום הולדת אינו סתם יום, אלא יום בו מזלו של האדם גובר, ובפרט כשמדובר בנשיא הדור.

בשיחת קודש אודות ז' באדר מאריך הרבי בעניין זה. הוא מתעכב על דברי הגמרא שהמן שמח כי זהו יום פטירתו של משה רבינו, "ולא היה יודע שבשבעה באדר נולד". הרבי מלך המשיח מסביר שאצל צדיקים, ובפרט אצל משה שבכל דור, יום ההולדת זה היום שמאיר עבור כלל ישראל עד כדי כך שהחודש כולו (אדר) הופך (ונהפוך הוא) לחודש של שמחה עבור כלל ישראל.

כל שכן לגבינו, כאשר מדובר על יום הולדתו של הרבי מלך המשיח בחודש ניסן.

איך חסיד צריך לחגוג את יום ההולדת של הרבי, הן מבחינה אישית, הן מבחינה משפחתית והן מבחינה של כלל–החסידים?

חסיד צריך לחגוג את יום ההולדת של הרבי יותר מאשר את יום ההולדת האישי שלו. שכן הרבי בהיותו נשיא הדור הכולל את כל נשמות דורו, מעלה את כל אנשי הדור ביום הולדתו, היום שבו מזלו גובר.

לכן זה חייב להיות יום רציני לחיזוק ההתקשרות לרבי, אם באמצעות עשרת ה'מבצעים' שקבע הרבי – ומעל הכול חיזוק בעניין משיח. נושא זה אשר עבר כחוט השני בכל הפעולות שחולל הרבי.

יום ההולדת של הרבי הוא יום זכאי, וזה אמור להשפיע על המשפחה כולה. זה הזמן המתאים שבו יישבו בני המשפחה כולה להתוועדות משפחתית, ולחזק אותם בעניין ההתקשרות לרבי.

וכך גם במעגל הרחב יותר – להתוועד בכל מקום ולקשר יהודים לרבי. זה היום המתאים ביותר לעשות כמה שיותר פעולות כדי שכל עם ישראל יידעו שזה היום הכי גדול – יום הולדת של מלכינו משיחנו, להיות נתינים למלך.

המעמד הגדול מאפשר לנו להגיע לעוד יהודים. אם כל אחד יגייס את כוחותיו ויצא מאזור הנוחות שלו, נוכל יחד להביא לרבי מלך המשיח מתנת עשיר, מעמד אדיר של קבלת המלכות, יחד עם מפגן של אמונה והתקשרות לרבי מלך המשיח.

לסיום, שאלה אישית: כיצד אתה לא חושש להתחייב על סכומים כה גדולים שאנשים לא מתחייבים אליהם במחזור חיים שלם?

אומר את האמת, אני בעצמי לא יודע…

אבל יש ביטוי של הרבי מלך המשיח, שמצד החושך הפראי של הגלות, אין ברירה אלא להתנהג ב'פראות'! כל אחד מאיתנו צריך קצת "להשתגע" ולנהוג בפראות חסידית, לרגל י"א ניסן המתקרב ובא – אם זה שליח בבית חב"ד שלו, ואם זה בעל הבית ב'מבצעים' שלו, ואם זה מנהל 'מטה משיח' בארץ ישראל… ואכן, מדובר בסכומי עתק… ללא הכוחות שקיבלנו מהרבי, אין אפילו איך להתחיל לגשת לעניין.

זו הסיבה שיצאנו במבצע גדול בו אנו מבקשים מאנשי שלומנו, שכל אחד ישתתף בפעילות החשובה שאנו עורכים, רוב השנים אכן גייסנו כספים לשם כינוסים אלו, והיה לא פשוט כלל.

חשוב לי שאנשים ירגישו, שכינוס זה לא שייך רק לארגון 'מטה משיח' – הוא שייך לרבי, ולעניין הנעלה שהרבי הציב בפנינו: קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש, ובוודאי ברוב עם הדרת מלך, ולכן הוא צריך להיות נוגע בנקודה הרגישה של כל חסיד המקושר לרבי. זה פשוט צריך להיות אינטרס אישי של כל חסיד וחסידה, וכך צריכים להרגיש – אני בא, אני משתתף בגופי ובממוני, כדי שלרבי יהיה נחת, ובכך אזכה להיות כלי לקבל את שפע הברכות שהרבי מרעיף על כל המשתתפים.

אז נכון, כמה עסקנים המארגנים את הכינוס 'מתמסרים' לארגן, להפיק לצד האחריות הכספית – אך בפועל, כל אחד זכאי (מלשון זכות) להיות חלק מהצלחת העניין כדי שנוכל לעשות בהרחבה, לנחת רוח של הרבי, ופשוט להבעיר מחדש את כל החיות בענייני גאולה ומשיח, ולהתכונן 'על אמת' להתגלות המלאה של הרבי מלך המשיח.

העיקר הוא, שנזכה לראות בעיני בשר, שהמטרה של הכינוס מתגשמת, במילה אחת – 'ההתגלות'. כי באמת אין שום עניין ב'עוד' כינוס יפה, כנס מופק ברמה, אלפי חסידים, אין לנו טעם בזה. אנחנו רוצים גאולה כפשוטו ממש, לראות את הרבי מלך המשיח גואל אותנו בשמחה וטוב לבב!