מגילת י"ט כסלו עם הגהות הרבי • להורדה

תשורה יחודית הוענקה למאות המשתתפים בשיעורי "הקהל" בדבר מלכות וישלח תשנ"ב שאורגנו ע"י 'התאחדות החסידים' ואת"ה העולמי 770, הדפסה מיוחדת של מגילת י"ט כסלו עם צילום הגהותיו הק' של הרבי מלך המשיח.

להורדת המגילה

על המגילה

"ביום י"ט כסלו שנה זו ימלאו מאתיים שנה ושבעה עשר שנה אשר חסידי חב"ד בכל מרחבי תבל חוגגים את חג הגאולה של אדמו"ר הזקן" – כך יש לקרוא בשנה זו, תשע"ו, בנוסח המגילה ל"חג החגים", זו שמחברה – בתחילת חודש כסלו לפני שבעים ושבע שנים – בחר "בהעלם שמו מאיזה טעמים", עד שזהותו נתגלתה ע"י כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, לפני 51 שנה.

"חסידים האבין גיוואלט שרייבין [=רצו לכתוב] א מגילת י"ט כסלו ולקובעה כחוק ודין מגילת אסתר, וכבר היו נבחרים מעדת החסידים אשר בינם לבין עצמם הכינו נוסחאות המגילה והתדברו ביניהם זמן אימתי להתאסף יחדיו בליאזנא, לשאול דעת קדש הקדשים, והיו עתידים לבוא בין פסח לעצרת, וכללות הדבר הי' אצלם בסוד, ובבואם לליאזנא ויציעו לכ"ק רבינו הגדול משאלות החסידים בכתיבת מגילת י"ט כסלו, ולא הרשה כ"ק רבינו הגדול, ויענה להם: זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל…" (לקוטי דבורים ח"א ע' 38).

מאה שלושים ושמונה שנה לאחר מכן, הודפסה ע"י הוצאת קה"ת "מגילת י"ט כסלו", שבהקדמתה ההוראה:

"כדי לפרסם נס הגאולה נכון להודיע מקודם ברבים, אשר ביום חג הגאולה י"ט כסלו הבע"ל, בעת ההתוועדות, יקראו חוברת זו ויבואו לשמוע אותה. ובתור בעל הקריאה יבחרו אדם חשוב בשפת חלקות, ואשר טרם יקראה ברבים יעבור עלי' בינו לבין עצמו, כדי שיוכל אח"כ לקרותה בשפה ברורה ובלשון צחה".

והסברה בצידה: "ידוע ומפורסם מנהג חסידי חב"ד, אשר בכל התועדות י"ט כסלו, כשמתאספים יחד לחוג את חג החגים . . מספרים אודות מהלך המאורע של המאסר והגאולה.

בעת האחרונה הנה, מסבות לסבות שונות, נפסק מנהג טוב זה בהרבה מקומות. וכדי לחדש ולחזק אותו מדפיסים אנו בחוברת הנוכחית פרשת י"ט כסלו באופן קיצורי. והיא ליקוט משיחותיו וסיפוריו של כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש ובשעתו הוגה על ידו".

המנהג אכן חודש וחוזק, ועל קיומו ניתן לקרוא בפרסומי "בטאון חב"ד" המדווחים על התוועדויות י"ט כסלו ברחבי ארץ הקודש:

"בחיפה . . התוועד הרה"ח ר' מיכל דברוסקין עם המתפללים וקרא בפניהם את מגילת י"ט כסלו" (חוברת רביעית, תשי"ד, ע' 35); "בבת-ים . . התאספו כשבעים איש ליד שולחנות ערוכים. אחד התלמידים קרא את מגילת י"ט כסלו . . בבית הכנסת המקומי אשר ב'מחנה ישראל' בקרו הת' שמחה זילברשטרום ודוד לסלבום יחיו. התאספו כשלשה מנינים וקראו בפניהם מגילת י"ט כסלו" (חוברת שמינית, תשט"ו, ע' כ-כא); "בשיכון ה' בבני-ברק . . ידידנו הרב ליב שי' זלמנוב הקריא את מגילת י"ט כסלו" (חוברת עשירית, תשט"ז, ע' לד-ה); "בביהכ"נ הגדול שבבת-ים התקיימה מסיבה חגיגית ליד שולחנות ערוכים ובהשתתפות קהל רב. הר"ר רפאל שי' הכהן מסר מהתרשמויותיו מהתוועדויות דחודש תשרי אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א וקרא את מגילת י"ט כסלו . . התוועדויות מיוחדות לבני הישיבות במרחבי העיר [ירושלים] התקיימו במוצש"ק בביהכנ"ס אגודת אחים . . ארגן המסיבות הרב שמואל שי' שניאורסאהן שהקריא את מגילת י"ט כסלו" (חוברת יג, תשי"ז, ע' סא-ד).

כבר בפרסום המגילה בפעם הראשונה (ההוראה הנ"ל ניתנה רק במהדורת תשי"ב), מוצאים תיאורים נלבבים על קריאתה:

"קיצור סיפור מעשה "המאסר והחופש" בשפה המדוברת, אשר קבלנו בשנה זו לכבוד החג, עם מכתב ברכה מכ"ק אדמו"ר שליט"א, הם הפיחו רוח חיים חדשה בלב כל אחד ואחד. המגילה הקטנה הזאת אם כי מעטה וזעירא היא בכמותה, אבל מה גדול ורב כחה באיכותה . . בליל י"ט כסלו . . וידידנו הר"ש יחי' עומד וקורא בשפה ברורה את המגילה החדשה" (דיווח על אירועי י"ט כסלו תרצ"ז בריגא, 'התמים' ע' קד [528]).

תיאור נרחב יותר מופיע במכתבו של החסיד ר' אליהו חיים אלטהויז (שממנו נערך התיאור הנ"ל):

"המגילה הקטנה הזאת . . בקוראי אותה קודם החג ביום שנתקבלה הנה רוח של ביקורת עברה וחלפה בקרבי נגד רצוני, ולכאורה חשבתי מה חידוש יש בה? ומה שלחו לנו? הלא תינוק בן חמש שנים שנתגדל ונתחנך על ברכי החסידים יודע בע"פ יותר ממה שכתוב כאן. אפס מה מאד מתחרט הייתי על המחשבה הזאת בהתאסף כל הבאים לחוג אתנו בערך עשרה מנינים כ"י, והאחד אשר נבחר לקרותה, עמד וקרא בקול רם במתינות ונעימות, וכולנו יושבים באוזן קשבת ושומעים כל מילה ומילה היוצאת מפיו של הקורא, וממש מרגישים רוח חדשה, כאילו מעולם לא ידענו ולא שמענו המעשה הנורא והנפלא הזה. אז אמרתי ביני לבין עצמי, וגם לאחרים אשר אתי, בוא וראה עמה חביבה מצוה בשעתה! ועד כמה גדולים וקדושים דברי חז"ל "במופלאות ממך אל תדרוש", "אין לך עסק בנסתרות"…

חפצתי לידע איך היתה פעולה של המגילה הזאת במנינים אחרים, ונודעתי כי עוד בתוספות ויתר שאת הוסיפה חיות – לעבעדיקייט – והחליפה כח של כל אחד ואחד מהשומעים אותה. לא לחינם יאמרו גדולי החסידים הראשונים, אשר ישנם דברים שהבריות מדמין שהם דברים שאין להם ערך, והרים גדולים תלויים בהם".

• • •

את המגילה שנדפסה בשנת תרצ"ז, מסר הרבי הריי"צ לתרגום ללשון הקודש – אשר נדפס בחוברת 'התמים' באותה שנה. ובחוברת האחרונה שנדפסה בשנת תשי"ב, עם הוספות.

באגרת הנושאת את התאריך "י"ד כסלו, תשט"ו", מעניק לראשונה כ"ק אדמו"ר שליט"א פירוט על עניינה של המגילה:

"בקשר עם חג הגאולה הבע"ל – מוסג"פ החוברת שנכתבה בשעתו ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אף שמטעמים לא פרסם שמו עלי'".

זהותו של המחבר מפורשת באגרות נוספות: "בודאי ידוע לו פרשת יום הבהיר י"ט כסלו הממשמש ובא ונשלחה בפ"ע חוברת (כתובה בשעתו ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אף כי בהעלם שמו מאיזה טעמים), ובטח יענין תוכן החוברת גם המושפעים שלו" (ט' כסלו תשי"ח); "הקדמה זו כתובה ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אלא שמפני טעם לא רצה לחתום עלי'" (י"ט טבת תשט"ו); "בידעי התענינותו בתורת החסידות בכלל ובתורת חסידות חב"ד בפרט, הנני מסגיר פה חוברת י"ט כסלו שהו"ל זה מכבר, חוברת שנכתבה בשעתה בשפה המדוברת, מאמע-לשון, ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר ונעתקה אח"כ ללה"ק" (ג' טבת ה'תשט"ו).

ונחתום בחותמה של המגילה: "הזכות הגדול והבלי גבולי של רבינו הגדול והקדוש, בעל השמחה, וזכות שאר הרביים והצדיקים יגן עלינו ועל כל ישראל, אשר השי"ת ירחם עלינו בתוך כל ישראל וישלח לנו גואל צדקנו ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה במהרה בימינו, אמן". – כן תהי' לנו, בהתגלותו המלאה של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לעין כל, "וקראו לפניו":
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

(מבוסס על כתבתו של הרה"ח ר' שמואל שי' קראוס, בשבועון "בית משיח" גליון 14 – י"ט כסלו תשנ"ה)