-
בימים אלו רואה אור הכרך הכ"ד בסדרת אגרות קודש של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ובו כשש מאות עמודים, ובהם כארבע מאות מהשנים תשכ"ו-תשכ"ז. לרגל הוצאת הכרך, אנו מפרסמים את החלק הראשון של המבוא לספר מאת הרב אסף חנוך פרומר והרב שלום יעקב חזן • לקריאת המבוא לכרך
חב"ד אינפו|כ׳ בסיון ה׳תשע״טבימים אלו רואה אור הכרך הכ"ד בסדרת אגרות קודש של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ובו כשש מאות עמודים, ובהם כארבע מאות מהשנים תשכ"ו-תשכ"ז. לרגל הוצאת הכרך, אנו מפרסמים את החלק הראשון של המבוא לספר מאת הרב אסף חנוך פרומר והרב שלום יעקב חזן.
*
לפנינו כרך עשרים־וארבעה בסידרת אגרות קודש של כ״ק אדמו״ר מלך המשיח. הכרך הנוכחי מכיל את אגרותיו משנות ה׳תשכ״ו־ה׳תשכ״ז, ועוסק במגוון רחב של תחומים: תשובות וביאורים בכל פרד״ס התורה; עסקנות הכלל; הפצת היהדות והחסידות, והרחבת החינוך היהודי והחסידי ברחבי תבל; עצות לשואלים בעניני עבודת ה׳; ולהבדיל בעניני פרנסה ובריאות; ועוד. חלק מנושאים אלה נסקרו כבר בפרקי המבוא לכרכים הקודמים1 של סדרת ״אגרות קודש״ לכ״ק אדמו״ר מה״מ.
בשורות הבאות נעמוד על הנושאים המיוחדים לאגרות הקודש בתקופה זו וממנה ואילך. תקופה שהיתה רבת המאורעות והתהפוכות באופן מיוחד, בחיי העם היהודי בכלל — בה ניצל בחסדי ה׳ וניצח בניסים גלויים במלחמת ״ששת הימים״; ובפעילות החב״דית בפרט — כאשר בקשר עם המאורעות הנ״ל הכריז הרבי על ״מבצע תפילין״, הראשון מעשרת מבצעיו הקדושים.
אולם, בטרם ניגש לסקור נושאים אלה, ראוי לעמוד באופן כללי על סגנונם של ה״אגרות״ באותם שנים:
אם בשנים הקודמות (ובאופן כללי — בעשר שנים הראשונות לנשיאותו) הרבה הרבי בכתיבת אגרות פרטיות, כך ששני כרכים הכילו אגרות משנה אחת בלבד (ורק אלה שניתנו לפרסום2); הרי שבשנים אלו (מתש״כ ואילך) פחת זרם המכתבים, ובכרך זה וקודמיו — נכנסו אגרות קודשו משך תקופה של שנתיים.
לאידך, הרבה בשנים אלה בכתיבת מכתבי ״כללי פרטי״3. גוף המכתב הי׳ עפ״י רוב בקשר לתוכן וההוראה דהזמן (יו״ט, יומא דפגרא וכו') שבסמוך אליו נכתב — וחלק זה הי׳ החלק ה״כללי״ שנשלח באותו נוסח לכו״כ. החלק ה״פרטי״ הכיל פני׳ קצרה בתחילת המכתב — שמו של הנמען ואישור על קבלת מכ׳ ממנו וכיו״ב, ובסופו הי׳ מוסיף הרבי בקיצור כמה מילים או שורות בהתייחסות לשאלה פרטית של מקבל המכתב וכיו״ב.
[מאמר המוסגר: מכיוון, שאת השורות של חלק ה״פרטי״ בסיום המכתב הי׳ הרבי מוסיף בדרך כלל (ובפרט באותם שנים) בכתב יד קודשו בעת החתימה, ותיכף לאחרי זה הי׳ נשלח המכתב ליעדו, הרי שחלק חשוב מאותם תשובות לא נשמרו בארכיון המזכירות ולא הגיעו לידינו, לבד מאותם אלה שכבר ראו אור במקומות אחרים או שנשלחו ע״י מקבלי־המכתבים על–מנת לפרסם. אך ברור שמדובר בחלק מזערי מתשובות אלה, ורוב רובם (ובהם אוצר בלום של תשובות בנגלה וחסידות ועצות בעבודת ה׳) נמצא עדיין באמתחתם של אלה שזכו לקבלם. ואליהם שטוחה בקשתינו: נא ונא לשולחם אלינו ע״מ להוציא לאור בסידרת האגרות־קודש, וזכות הרבים תלוי׳ בהם].
* * *
אם כי מכתבים אלה היו מעטים בכמות ונכתבו בקיצור, הרי שביחס לתוכנם, גילה כ״ק אדמו״ר מה״מ בעצמו שנכתבו בדיוק נפלא ועצום. אין המדובר רק ב״מראי־מקומות״ והערות הרבים שנלוו אל כל מכתב, בהם התייחס רבינו כמעט לכל ענין המופיע במכתב, אם בשורה של מראי מקומות גאוניים או בביאור קצר ועמוק בנגלה או בחסידות,
— [ויש וביאורים אלה שנכתבו בקיצור נמרץ שימשו אחר–כך כיסוד לענין שלם ומסועף בתורת רבינו, ויצאו לאור אחר–כך כענין בפני עצמו ובהוספות כהנה וכהנה
— ראה לדוגמא אגרת ט׳שלב: אגרת זו נכתבה בה׳ סיון, כמה ימים לאחר הנצחון במלחמת ״ששת הימים״, הרבי מביא בפנים האגרת את הפסוק ״אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים״ בו נתכון לרמז גם על הנצחון הנ״ל על מצרים. בהערה ד״ה למצרים מבאר הרבי בקיצור את הדורש ביאור לכאורה — שגם לדעת הרמב״ם יש כעת דין ״מצרי״ להדרים במצרים, אף שמפשטות דבריו משמע להיפך (שלכן אפ״ל על הניסים עתה במלחמת ששת הימים ״אשר עשיתי למצרים״).
בהתוועדות ש״פ בהעלותך אותה שנה האריך הרבי בביאור יסוד זה שבמכתב, ואחר–כך נערך עפ״י הדברים ״ליקוט״ שלם ונדפס בלקו״ש חי״ט ע׳ 171] —
אלא גם ״לשון הרב״ שבגוף המכתב הי׳ מדוייק בחסירות ויתירות באופן נפלא שבנפלא.
כדוגמא לאופן הדיוק במכתבי ה״כללי פרטי״ ניתן להביא את אגרת הנ״ל (ט׳שלב) וז״ל שם:
ובעמדנו בימי סגולה אלה, אשר התחלתם —
ביום ראש חודש, בו באו מדבר סיני ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד,
ותיכף למחרתו נאמר לבית יעקב (אלו הנשים) והוגד לבני ישראל (אלה האנשים): אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים וגו׳ ועתה גו׳ ושמרתם את בריתי (על שמירת התורה) והייתם לי סגולה מכל העמים גו׳ ממלכת כהנים וגוי קדוש —
ובשיחת ש״פ בהעלותך אותה שנה ביאר הרבי באריכות את סיבת הדיוק במכתב, שבציטוט הפסוקים מופיע לאחר ״ואשא אתכם על כנפי נשרים וגו׳ ״ בתוספת וא״ו, ובהמשך מופיע ״ועתה גו׳״ בלי וא״ו:
בתור הכנה למתן תורה — אומר הקב״ה לבני ישראל: ״אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי״, ולאחרי זה נאמר ״והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש״.
בפשטות אפשר לומר ש״ואשא אתכם על כנפי נשרים״ ״ואשא אתכם אלי״ הם ענינים שונים שיכולים להיות זה ללא זה, היינו, שגם אילו לא הי׳ נושא הקב״ה את בני ישראל על כנפי נשרים הי׳ מביא את בני ישראל אליו, אלא שנשיאתם על כנפי נשרים גרמה לכך שהענין ד״ואביא אתכם אלי״ יהי׳ במהירות, ולא לאחרי משך זמן; וכמו־כן הענין ד״אשר עשיתי למצרים״ הי׳ יכול להיות גם ללא ״ואשא אתכם על כנפי נשרים״.
אבל, לאמיתו של דבר, הענין ד״אשר עשיתי למצרים״ אינו בבחינת מלאכה שאינה צריכה לגופה, היינו שאין זה באופן שרק בגלל שבפועל היו בני ישראל במצרים, הוצרך הקב״ה להוציאם כדי ליתן להם את התורה, אבל אילו מלכתחילה לא היו בני ישראל במצרים היו מקבלים את התורה גם ללא יציאת מצרים, אלא כדברי הגמרא שהתורה ניתנה למטה דוקא בגלל ש״למצרים ירדתם וכו'", הכוונה היא אמנם שבני ישראל לא ישארו במיצרים וגבולים, אלא שיוציאו אותם משם, אבל מצרים מהוה הכנה למתן תורה.
ומזה מובן גם בנוגע להמשך הכתוב, ״ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי״, שאינם ב׳ ענינים בפני עצמם, אלא הענין ד"ואשא אתכם על כנפי נשרים״ פועל בענין ד"ואביא אתכם אלי״…
וזהו גם הדיוק בהעתקת פסוקים אלו בהמכתב — ״אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים וגו׳ ועתה גו׳ ושמרתם״ — שלאחרי "ועתה״ נכתב ״גו׳״ (ללא וא״ו), כי, הכוונה היא רק להורות שיש תיבות נוספות בין תיבת ״ועתה״ לתיבת ״ושמרתם״; ואילו לאחרי ״ואשא אתכם על כנפי נשרים״ נכתב ״וגו׳״, להורות על המשך הענינים שלאחרי זה — ״ואביא אתכם אלי״, שאינו ענין בפני עצמו, אלא בא על־ידי ״ואשא אתכם על כנפי נשרים״.
דיוק כזה, הוספת והשמטת וא״ו החיבור, שבדומה לו מצינו רק בספר התניא קדישא4, ביאר הרבי בעצמו שמכוון הוא במכתב הנ״ל — ויבוא הפרט וילמד על הכלל!
היציאה מרוסיה והסתדרותם בארץ הקודש
מיד בתחילת חורף ה׳תשכ״ו נראה הי׳ שיש סיכויים לפתיחת השערים ולהרשות ליהודים שמאחורי מסך הברזל לצאת את גבולות רוסיה.
בהתוועדות ר״ה ניגן הרבי את הניגון צמאה לך נפשי, ואחר־כך דיבר שיחה מיוחדת:
אחינו הנמצאים במיצר ושבי׳, שהוא מיצר הן בגשמיות והן ברוחניות, שאין מרשים להם ללמוד תורה ולקיים מצוות, והם קוראים ״מן המיצר״, אם־כן ברור שיהי׳ ״ענני במרחב״, שהקב״ה יוציאם מן המיצר אל המרחב, ועד למרחב י־ה . . בחסד וברחמים ובטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים, בקרוב ממש ובעגלא דידן.
באגרת (ט׳עז) מי״ט טבת ה׳תשכ״ו למרת פלדמן תחי׳, בקשר לאחי׳ שנמצא עדיין ברוסיה, כתב הרבי:
ע״פ כמה סיבות — עתה הוא עת רצון שם לקבל היתר יציאה.
בשנת ה׳תשכ״ו, נפתח סדק ב״מסך הברזל״, ומשפחות רבות קיבלו היתר יציאה והגיעו לארץ ישראל, וביניהם עשרות משפחות מאנ״ש חסידי חב״ד. לקראת יו״ד שבט שלח להם הרבי מברק מיוחד (ט׳צ):
עולים החדשים ממדינתנו לפנים — נשיהם וילדיהם שליט״א
התועדויות פעילות ובן בשבת, וכפרשתינו ביד רמה ובשירה ובשיר לה', וכביאור הצמח צדק כמקבל וכמשפיע, ונשיאינו בעל ההילולא בראשינו ואתנו.
בברכת הסתדרות טובה בגו״ר ולהתראות בקרוב עם כל קרובינו — בשובע שמחות.
למחרת יום ההילולא יו״ד שבט, כותב הרבי למר שזר (ט׳צד):
תחת רושם ההילולא של כ"ק מו״ח אדמו״ר . . מתקשרים כמובן עם כל הנוגע לבעל ההילולא ועניניו, ומתוך כך עם אחב״י אשר עדין מעבר לשם. ובהיותי שקוע במחשבה זו, מול סוף ההתועדות, ניגש אחד ומסר לי שקיבל מכתב מאחיו בעיר הבירה שם, אשר השערים נפתחים לרווחה ובלשון הכותב [וויפוסטיט ווסח] (= לשחרר את כולכם)
ויהי רצון שסו״ס [= שסוף סוף] יימלאו משאלות לבנו בכלל, כולל במיוחד משאת נפש כל ישראל, שאחינו הנמצאים בצרה ובשבי' יצאו בקרוב ממש מן המיצר אל המרחב, כפשוטו ובכל המובנים.
בסוף ההתוועדות אמר הרבי:
כשם שבעל ההילולא הי' חי ומקושר עם היהודים הנמצאים עדיין ב״מקום שמגלים אותו״, הנה ביום ההילולא הוא במצב של עלי', שנקראת עלי' על־פי התורה. ומבואר בחסידות שהיא עלי' שלא בערך, שהיא אמיתית ענין העלי', הרי זה פועל גם השתדלות שלא בערך לבטל את הגלות ועד לאופן של פריצת גדר, לבטל את כל הגדרים והמחיצות, ויציאה לחירות כפשוטו, חירות עם כל הפירושים וכל הענינים, ומתוך שמחה וטוב לבב, והעיקר שיהי' למטה מעשרה טפחים ובעגלא דידן.
בהתוועדות המיוחדת שערך הרבי בי״ג ניסן (לרגל מלאת מאה שנה להסתלקות כ״ק אדמו״ר ה״צמח צדק״), אמר הרבי:
כרגיל בכל התוועדות, כן גם בהתוועדויות עיקריות אלו, להזכיר את אחינו הנתונים במיצר ובשבי', וגם את באי כוחם שפרצו וסללו את הדרך ונמצאים כבר בחירות בגשמיות בארצנו הקדושה, ובפרטיות בכפר חב״ד. שתהי' זאת התחלה טובה אשר ״בניסן נגאלו״ כל אלו שעדיין נמצאים במיצר ושבי', שתהי' גאולה כפשוטה.
הרבי הרבה להזכירם ולברכם שיזכו לצאת משבי׳ לחירות בהתוועדויות ובמכתבים.
באגרת למר שזר, מיום ט׳ תמוז, ה׳תשכ״ז (ט׳שמב) כותב הרבי:
ויהי רצון אשר בקרוב ממש נזכה לראות גם שחרור וגאולת כל יהדות בריה״מ, שחרור בטוב בחסד וברחמים, וכל' הכתוב: בנערינו ובזקננו בבנינו ובבנותינו עד כי לא תשאר פרסה.
* * *
מיד התחילה דאגת הרבי לסידורם בארה״ק. הרבי פנה בנושא הזה גם אל מר שזר, שעזר לייסד את ״כפר חב״ד״, ובתקופה הזאת הי׳ באמצע ההשתדלות לסייע ביסוד ובניית ״כפר חב״ד ב׳״. הרבי הציע ודרש אשר כפר חב״ד ב׳ יהי׳ מיועד בעיקר לבית הספר לבנות, ואילו בכפר חב״ד הראשון יקימו מעון עולים מיוחד, שבו ישתכנו העולים מרוסיה בתקופה הראשונה — ראה אגרת ט׳קח. וש״נ.
באגרת למר שזר מפסח שני ה׳תשכ״ו (ט׳קלו) כותב הרבי:
יש הכרח שהעולים החדשים ממדינתנו לפנים, שבתנאי חייהם לא הורגלו כלל באורח חיים יהודי מסורתי בגלוי, על אכו״כ [= אחת כמה וכמה] חסידותי, מחוץ לבתיהם, ולא ראו רחוב יהודי וסביבה יהודית כזו שבכפר חב״ד — שיימצאו לכה״פ [= לכל הפחות] שבועות אחדים באוירה ובסביבה של כפר חב״ד העכשוי, שלהשפעתה זקוקים הם ביותר, בכדי שמיד כשיגיעו לאה״ק ת״ו יכנסו למסלול חיים חסידותיים, מסלול חיים ותיק ומסודר הקיים כבר כח״י שנה בכפר העכשוי, שם ימצאו אנשים בגילם, זקנים ובימי העמידה, וגם צעירים, שאז בסגנון חכמינו ז״ל קמא קמא בטיל, ויסתגלו לאורח חיים חסידותי בריש גלי, בלי קשויים והרפתקאות. שלכן נחוץ ומועיל ביותר להקים הדירות והמלון בשבילם בכפר חב״ד הקיים דוקא.
במשך שנים אלו (ה׳תשכ״ו־ה׳תשכ״ז), עד מלחמת ששת הימים — שאז ניתקה רוסיה את היחסים הדיפלומטיים עם ארץ ישראל ושוב נסגרו השערים (עד תחילת שנת ה׳תשכ״ט) — יצאו יהודים רבים מרוסיה. חסידי חב״ד שעלו, חלקם נקלטו בכפר חב״ד, ובשיכון חב״ד בלוד, שנבנה בשנים אלו (ראה אגרת ט׳שמג), וחלקם בשאר ערי ארץ ישראל.
* * *
לקראת סיום שנת ה׳תשכ״ז, הזמין הרבי את כל אנ״ש העולים החדשים, ל״בית חיינו״, למשך חודש תשרי, ה׳תשכ״ח.
באגרת מיום ז׳ אלול, ה׳תשכ״ז (ט׳שסו), לועד כפר חב״ד, כתב הרבי:
בקשתי — להיות המתכננים והמארגנים אשר אלה מתושבי כפר חב״ד שבאו ממדינתנו לפנים, במשך שנת הקהל זו והם בני עשרים שנה ומעלה ועדיין לא בקרו באן, ולא השתטחו על ציון כ"ק מו״ח אדמו״ר נשיאנו ורוצים בזה,
להזמינם בשמי לבקר כאן למשך חודש תשרי הבע״ל, להשתטח על ציון כ"ק מו״ח אדמו״ר, ולהתפלל כולנו בצוותא חדא בבית הכנסת של כ"ק מו״ח אדמו״ר, ללמוד בבית מדרשו נגלה וחסידות וכו'. . .
מובן אשר ענין הוצאות הנסיעה — אינו שייך להנוסעים, ויסודר בלעדם בעזה״י, ומפני קוצר הזמן בודאי יזדרזו בסידור כל האמור, ולכל לראש — עריכת רשימה מפורטת ולשלחה לכאן באופן מהיר דחוף, ות״ח מראש על ההשתדלות והטרחא בכ״ז.
עשרות חסידים שעלו מרוסיה (גם אלו שאינם מתושבי כפר חב״ד) באו ל״בית חיינו״ לחודש תשרי. לפני ״תקיעת שופר״, הורה הרבי שכל העולים מרוסיה ידחקו וינסו להיות אתו עמו על בימת קריאת התורה — בעת תקיעת שופר, וכך גם במשך כל החודש זכו העולים האורחים להתייחסות וקירובים מיוחדים ביותר מהרבי — בהתוועדויות ובהקפות.
התייחסות נפלאה ליהודי רוסיה, הייתה במאמר ד״ה והי׳ ביום ההוא יתקע בשופר גדול, שנאמר בהתוועדות דש״פ האזינו, ה׳תשכ״ח:
אלה היחידי סגולה שנבחרו (וואס מ׳האט זיי אויסגעקליבען) שיהיו באשור ובמצרים, ונלחמים באשור ובמצרים ועומדים בנסיונות רבים ועד לנסיון הכי גדול שלמעלה מהכוחות והאפשרויות שלהם, והנסיונות הם בכל יום ויום, ובכל יום יהיו בעיניך כחדשים, ואף על פי כן הרי הם לומדי תורה ומקיימי מצוות ומחנכים בנים ובנות שיהיו זרע ברך ה׳ לומדי תורה ומקיימי מצוות ומקדשי שם שמים ברבים, אשר למצב זה נכנסו מצד סדר ההשתלשלות ומצד פליאות תמיד דעים שכך עלה ברצונו, ועליהם נאמר והי׳ ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור וגו׳ עד והשתחוו לה׳ בהר הקודש בירושלים, אשר כן יהי׳ בפשטות דהעיקר הוא הפשט, שכל אלו שעלה ברצונו שיהיו באופן של אובדים ונדחים יצאו באופן של בנערינו ובזקננו וגו׳, ועד שלא תשאר פרסה וכספם וזהבם אתם.
והנה זה גופא צריך להבין, למה עשה ה׳ ככה שיהיו אובדים ונדחים ואחר כך יקבץ אותם. ויובן על־פי מה שנתבאר לעיל (במאמר ד״ה ביום ב׳ דר״ה) בענין שנה שהיא רשה בתחילתה מתעשרת בסופה, שרשה בתחילתה הכוונה שעושין עצמם כרשין לפני המקום בתפילה ובתחנונים וכמו שנאמר תחנונים ידבר רש, שמבקשים מהקב״ה שיתן להם מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, הנה על ידי זה מתעשרת היא בסופה, והיינו שעל־ידי מן המיצר קראתי י־ה מגיעים לענני במרחב י־ה, שזהו גם־כן ענין השופר שדוקא על־ידי שפיהו האחד קצר הנה על־ידי זה נעשה הענני במרחב . . .
וכן גם באלו שעומדים במעמד ומצב של האובדים בארץ אשור והנדחים כו׳ כפשוטו שאין מניחים אותם ללמוד תורה ולקיים מצוות וכו׳ כנ״ל, הנה על־ידי הקריאה מן המיצר דתפילה לעני כי יעטוף ולפני ה׳ ישפוך שיחו, שרוצה להיות לפני ה׳, הנה על־ידי זה נעשה הענני במרחב, שהקב״ה מוציא אותם באופן של כספם וזהבם אתם, דאפילו ענין הזהב שאין העולם ראוי לו ואין העולם מוכרח לו, ולא נברא זהב אלא לבית המקדש, מכל־מקום הרי גם זה יהי׳ להם . . . בפשטות בגשמיות בתים מלאים כל טוב, ואפילו שדות וכרמים, ועל אחת כמה וכמה בנים ובנות בו׳, אשר כל זה נעשה על־ידי הקריאה מן המיצר שדוקא על ידי זה מגיעים לענני במרחב.
. . . ועל ידי זה שחלק מהם יצאו, הנה זה ימהר את יציאת הנשארים, וכידוע דהנבואות שקישרו אותם באיזה דבר ואות גשמי הרי הי׳ זה באופן של עד מהרה ירוץ דברו, וכן גם כאן שכולם יבואו בקרוב ממש ובאופן של שמחה . . . וכל זה יהי׳ בקרוב ממש ובשנה זו ובאופן של שמחת עולם על ראשם.
*) וזאת למודעי: רוב השיחות שנדפסו לקמן ב״מבוא״ הם רשימות השומעים בלתי מוגה, לבד מאותם שצויין שנדפסו בלקו״ש.
1) ומהם — במבוא לכרך: א — יסוד מל״ח, מחנ״י, קה״ת (ועוד בקשר לעבודת הנ״ל — במבוא לכרך ג׳). ב — תשובות וביאורים, קובץ ליובאוויטש. ג — מכתבים כלליים, מנהגים, הסתלקות כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ וקבלת הנשיאות של כ״ק אדמו״ר. ד — יסודם באה״ק של צעירי אגודת חב״ד, אגודת נשי ובנות חב״ד. יסוד רשת ״אהלי יוסף יצחק״ באה״ק ובאוסטרליא. יב — עצות בעבודת ה׳, הפצת היהדות והחסידות (וראה בהנסמן שם ע׳ 6). יג — יסוד בית ספר למלאכה ״יד החמשה״ בכפר חב״ד. יד — מבצע סיני ותוצאותיו (ההתעוררות בקשר לזה), יסוד ״בית רבקה״ במלבורן אוסטרליא (כל הנ״ל נערכו ע״י הרה״ת ר׳ שלום דובער שי׳ לוין). כמו״כ ראה המבוא לספר ״תורת מנחם — אגרות מלך (אודות המכתבים־כלליים).
2) הוכנו מתוך הארכיון ע"י המזכיר הרה"ת ר' שלום מענדל שי' סימפסון.
3) ראה גם במבוא לאגרות קודש כ"ק אדמו"ר כרך ג' (בתחילתו); כרך ל (ע' 19). אודות מכתבים אלו.
4) ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב ע' שכא. לקו"ש ח"ד ע' 1212 הערה 3.
תגיות: אגרות קודש
וידאו-
ArrayArrayArrayArrayArrayחדשות חמות
-
מסתמן: מתחם שינה מקורה וממוזג לתמימים בתשרי
-
לאחר התוועדות: קבוצה תשפ"ה המריאו לשנת ה"קבוצה"
-
טרגדיה בחב"ד: הת' מנחם מענדל בלומינג ע"ה
-
כ-2,800 פצועים בלבנון מפיצוץ מכשירי הקשר של חיזבאללה
מוזיקה-
ArrayArrayArrayבחירת העורךגאולה ומשיחמגזין
-
כן, יש להשיג אצל התמים עמרי בכר מראשון לציון 0509414579
התחילו כבר למכור? אכ איפה. תודה