המאבק הגדול להקמת חזית דתית • סקירה מיוחדת

מאת: שי גפן

“גדול הצער וכדי ביזיון שלא נתקיימה החזית בשעה מלאה אחריות זו”; “ולמותר להאריך בגודל הצער וההיזק היוצא לאור על ידי פירוקה זה”; “נבהלתי ממכתבו מהפרת החזית הדתית”;  “ואולי היה מהראוי להשתדל שיסע מכאן שליח מיוחד ואולי יוכל להשפיע שם על אלו שבהם תלוי הדבר”.

אלו רק חלק משלל הביטויים החריפים של הרבי בעשרות רבות ממכתביו לאישי ציבור מכל גווני הקשת הפוליטית, על אודות ההכרח להקים חזית דתית טכנית לקראת הבחירות לכנסת ישראל במערכות השונות.  האם בקשתו הנפשית של הרבי, לפחות תתממש בבחירות אלו. בנו הדבר תלוי!!!

היסטוריה

בבחירות הראשונות הוקמה חזית דתית מאוחדת בין כל המפלגות. זו לא היתה חזית טכנית בלבד, אלא איחוד מלא בין כל המפלגות הדתיות. המאבקים השונים בקרב היהדות הדתית, עוררו את הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לדחוף להקמת חזית דתית, שתפעל ברשימה אחת לקראת הבחירות לאסיפה המכוננת בתחילת שנת תש”ט. ביוזמת הרב הרצוג הושגה אחדות בין ‘המזרחי’, ‘הפועל המזרחי’, ‘אגודת ישראל’ ו’פועלי אגודת ישראל’. את מטרות האיחוד הגדיר אז הרב נורוק, ממנהיגי ‘המזרחי’: “היהדות הדתית מצווה להטביע את חותם היהדות על החוקים והמשפטים, בגיוס כל כוחה והשפעתה בדרכים פרלמנטריות. הזנחה וחולשה כיום, עלולה להיות בכייה לדורות”.

לקראת מערכת הבחירות בשנת תשי”ב, כאשר הרבי כבר עלה על כס הנשיאות החב”דית, נושא החזית הדתית ירד מהפרק בגלל חילוקי דעות פרסונליים בעיקרם. ההתנגדות להסכם הגיעה בתחילה דווקא מחוגי ‘המזרחי’ ולאחר מכן גם מתוך היהדות החרדית.

מספר חודשים לאחר קבלת הנשיאות באופן רשמי על ידי הרבי, אנו מוצאים כי הרבי התחיל לפעול על מנת שהחזית הדתית תישמר. בניגוד לחזית הדתית הראשונה שהייתה באופן של איחוד מלא, הרבי הציע וקבע כי עדיף שתהיה חזית דתית טכנית, שפירושה איחוד לפני הבחירות וריצה משותפת, אך לא כמפלגה אחת, אלא ככוחות המעוניינים לרוץ יחד כדי לנצל את מירב הכח, ואילו לאחר הבחירות כל סיעה ומפלגה תתפצל ותלך לה לדרכה. הרווח של החזית הטכנית היה כפול: גם לא ייפגעו העקרונות החשובים של המפלגות השונות, ומאידך – הפיצול לא יסייע למפלגות המעוניינות לעקור את הדת.

גדול הצער שלא נתקיימה החזית

במכתב מערב ראש חודש סיוון תשי”א, כותב הרבי להרב יצחק מאיר לוין שהיה אז מנהיג אגודת ישראל ושר הסעד: “מאד עגמה עלי נפשי מהמצב השורר באה”ק ת”ו, אשר בכל יום מביא משם ידיעות מעציבות ביותר, ונוסף על זה ההתפוררות שבין החרדים גופא הוא לקוי מכאיב ביותר. ובכל זאת תקותי אשר סוף סוף תתארגן חזית דתית מאוחדת ובפרט אחרי דברי עם מר משה שפירא – שר הפנים – בזה”.

לאחר חודש וחצי, ביום כ”ב תמוז תשי”א, כתב הרבי מכתב חריף לשר הפנים מר משה שפירא מראשי ‘המזרחי’, ולרב בנימין מינץ ממנהיגי פא”י. במכתב מקונן הרבי על כך שהחזית הדתית לא יצאה לפועל, והרבי מוסיף כי לפחות יקימו חזית דתית לאחר הבחירות כדי להתחזק לקראת המשא ומתן עם הממשלה: “גדול הצער וכדאי הביזיון שלא נתקיימה החזית בשעה מלאת אחריות זו, ויהי רצון אשר על כל פנים עתה יראו מנהלי המפלגות בעצמם די כח לבכר את האינטרסים של כללות היהדות החרדית על הרווחים המדומים המפלגתיים, אשר על ידי זה תהיה תועלת להמפלגה בתור מפלגה להקים חזית על כל פנים לאחרי הבחירות”.

“גודל רצוני ושאיפתי להקימה” 

מפרספקטיבה של חמישים שנה לאחור, ניתן להבין ביתר שאת את מה שהציק לנשיא הדור ואוהבם של ישראל באותם ימי מאבק למען החזית הדתית. קרוב לשלושים שנה נלחם הרבי על העניין הזה למען כלל ישראל, תוך כדי הסברים על הטובה הגדולה שתצא ליהדות מהקמת החזית. אולם מנגד עמדו כוחות מפלגתיים ואינטרסנטיים קטנוניים שהביאו לפירוק החזית הדתית. מכתב נדיר של הרבי מבטא את הצער העצום שנגרם לו בשל פירוק החזית הדתית (אג”ק חלק יא, עמ’ רפט): “למותר להאריך בגודל הצער וההיזק היוצא לאור על ידי פירוקה זה ובצדק כתב אשר היה בגודל רצוני ושאיפתי להקימה, וכמדומה שעשיתי בזה מה שהיה ביכולתי לעשות בזה בדרכי נועם – כי מכמה טעמים לא רציתי לעשות בדרכים אחרים…”.

במכתב לד”ר יוסף בורג מאותה התקופה (ט’ סיוון תשי”א) מוסיף הרבי וכותב: “והנני פונה לכבודו כלאיש חרדי אשר מצדו ישתדל בכל מאמצי כוחותיו והשפעתו ליצור חזית דתית מאוחדת אפילו אם העניין קשור עם ויתורים מפלגתיים”.

גם לקראת מערכת הבחירות שהתקיימה בשנת תשט”ו, המשיך הרבי במאבקו כדי שתוקם חזית דתית, אלא שהפעם הסתפק הרבי בהרבה פחות, והשתדל כי לכל הפחות תוקם החזית בין המפלגות החרדיות בלבד: אגודת ישראל ופא”י.

חזית דתית רק בנוגע לבחירות

על כך ניתן ללמוד ממכתב שכתב הרבי למנהיג אגו”י הרב יצחק מאיר לוין בערב ל”ג בעומר תשט”ו: “ואבוא מיד לענייני דיומא, הוא עניין החזית הדתית ובפרט חזית מאוחדת בין אגודה ופאג”י שלדעתי הוא הכרח גמור, ותקוותי, אשר על ידי זה תגדל האפשרות גם לחזית דתית מאוחדת, ואחרי שבקרני מר בנימין מינץ נתחזקה אצלי עמדתי זו”. בהמשך המכתב מציין הרבי שוב כי החזית צריכה להיות “רק בנוגע לבחירות בלבד, ואין לערב בזה עניינים אחרים”.

במכתב מעניין נוסף מאותה תקופה, כותב הרבי כי נוצר סיכוי שתיווצר חזית דתית לאחר שכעת “בא הדוחק והכפיה מבחוץ, היינו מהשמאליים, יש מקום יותר ויותר שיוותרו על רווח המדומה של מנהיג מפלגה פלוני ופלוני בכדי שלא להזיק המצב הדתי בארץ הקודש ת”ו”) (אג”ק חלק יו”ד עמ’ סה).

שליח מיוחד שיסע מכאן….

את הצער והכאב של הרבי מדחיית הנושא שוב ושוב, אנו רואים ממכתב משנת תשי”א, כאשר הרבי כותב כי הוא רוצה “ידיעות מפורטות מהו המצב על אתר בכלל ומהנעשה בהחזית המאוחדת בפרט, כי השמועות כאן סותרות אחת לחברתה, ואולי היה מהראוי להשתדל שיסע מכאן שליח מיוחד ואולי יוכל להשפיע שם על אלו שבהם תלוי הדבר, אבל זה עתה הגיעה הידיעה שהגשת הרשימות יום האחרון הוא יום א’ העבר, וגם בזה אי אפשר לברר על בוריו”.

רבני חב”ד בפגישה מרגשת עם מועצת גדולי התורה

לקראת מערכת הבחירות לכנסת הרביעית, התאחדו המפלגות החרדיות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל. לרבי נגרמה מכך קורת רוח רבה: “זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת ישראל, ותשואות חן על שילוחו, ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא”.

הגאון החסיד הרב ר’ משה אשכנזי ע"ה, מזקני רבני אנ”ש באה”ק, השתתף בפגישה מרגשת ביותר של רבני אנ”ש עם חברי מועצת גדולי התורה לפני עשרות שנים. מטרת הפגישה היתה לבקש מהם בשם הרבי להחליט בעד הקמת חזית דתית טכנית.” מספר הרב משה אשכנזי:

“היה זה בשנים הראשונות לאחר קום המדינה, יו”ר מועצת גדולי התורה היה הרב זלמן סורוצקין, שהוא היה נגד הקמת החזית דתית. מועצת גדולי התורה התכנסה לדיון חשאי. רבני אנ”ש בהוראתו של הרבי הלכו אז למועצת גדולי התורה כדי להביא את דברו של הרבי בנושא ההכרח של הקמת החזית הדתית. אם אינני טועה בפגישה השתתפו הרב גרליק, רבו של כפר חב”ד, הרב עזריאל זעליג סלונים, הרב דוד חנזין ואני. כשנודע לנו על הישיבה המכרעת, החלטנו ללכת לאותה ישיבה ללא הזמנה.

“כאשר באנו כבר לא היו מקומות ישיבה וה”בית ישראל” מגור זצ”ל, פינה את מקומו לרב גרליק בעוד שהוא עצמו התיישב בספה שמאחורי השולחן. הרב גורליק דיבר בכאב רב ואף בכה מהתרגשות… באותה ישיבה הוכרע נושא עתיד החזית הדתית ולמעשה עתיד היהדות בארץ הקודש. אני זוכר גם שהרב סלונים ע”ה דיבר ברוגזה ובתקיפות בנושא החשיבות של הקמת של החזית הדתית אשר זהו רצונו של הרבי.

“לצערי היו שם כאלו שהתייחסו בקרירות לעניין, ואחרים שכן רצו אך לא יכלו לכפות את עמדתם על השאר. לאחר שדיברנו נפרדנו מהם והלכנו. ביחידות שהיתה לי באחד הימים אצל הרבי, סיפרתי לרבי על כל העניין. אני לא זוכר מה הרבי הגיב ביחידות על העניין, אבל אני זוכר שסיפרתי לרבי על היחס המיוחד שה”בית ישראל” נתן לרב גרליק באותה פגישה…

חזית דתית תוסיף מנדטים

המאמצים של הרבי בנושא הקמת חזית דתית נמשכו למעלה מעשרים שנה. הרבי נאבק על כך גם כאשר היה נראה שאין סיכוי ממשי להקים את החזית. במכתב שכתב הרבי למחרת יום הכיפורים תשכ”ו, במערכת הבחירות לקראת הכנסת השישית, האריך הרבי אודות הצורך וההכרח בהקמת החזית, ומוסיף כי ראו במוחש בכנסת האחרונה ושלפניה, כי בכמה דיונים הכריע קול אחד בלבד “שזה מבליט עוד יותר ההכרח בחזית דתית טכנית שיש לקוות שהיתה מוסיפה במספר הצירים, ועוד יותר מציר אחד או שניים ושלושה”.

להצביע למפלגה שתדגול במצע בעד חזית דתית

בשלב זה הרבי גם עקף את נציגי המפלגות וראשיהם, והציע לקהל הבוחרים להצביע רק עבור מפלגה שתכניס במצע שלה את הקמת החזית הדתית: “הרי מתבקשת הצעה הגיונית בקשר הבחירות בכלל ובקשר חזית טכנית בפרט והיא: אשר כל אחת מהמפלגות הדתיות תודיע במצע הבחירות שלה, בסעיף מיוחד ברור ומפורט, אודות עמדתה והחלטתה בנוגע לשאלת הקמת חזית דתית טכנית בעתיד”. והרבי מוסיף: “כדי לשלול מה שקרה זה עתה שכל מפלגה מאשימה את חברתה בכישלון החזית טכנית, תפרט כל מפלגה את עמדתה לבעיה האמורה בפירוט הכי מלא”…

חזית דתית כמו בעיריות

באותו מכתב משנת תשכ”ו הרבי הביא הוכחה מהבחירות לעיריות שם הלכו המפלגות בחזית דתית, ואף התפארו בפני המצביעים כי ההליכה בחזית דתית בבחירות המונציפליות הוא עניין חיוני ליהדות התורה…

המכתב של הרבי נכתב למחרת יום הכיפורים תשכ”ו אך התעכב עד אסרו חג סוכות, ואז הוסיף הרבי במכתבו ציטוט מתוך הכרוזים(!) של המפלגות החרדיות בנוגע לבחירות בעיריית תל-אביב יפו בהם כתבו: ‘בפעם הזאת יותר מאשר בעבר עלול להיווצר תנאי מצב שנציג נוסף של היהדות החרדית עלול להכריע את הכף בשאלות יסוד שיש בהן עניין חיוני ליהדות התורה ובידי הבוחר הנאמן לעשותו’. על כך מוסיף הרבי וכותב: “בשורה מרנינה זו עשתה כנפיים ונתקבלה בברכה ובהתלהבות רבה על ידי כל שומעיה, בשעה שכל הרשימות החילוניות מאוחדות כאחד במלחמתן נגד דמותה החרדית של עירנו…”

הרבי שאל אז בתמיהה רבתי – מה ההבדל בין בחירות לעיריה לבין הבחירות הכלליות אשר גם בזה הרבה גופי תורה תלויים?!

הרב מנחם פרוש:  הרבי דיבר איתי בהתרגשות גדולה

על אותה מערכה מספר חה”כ לשעבר הרב מנחם פרוש, מאגודת ישראל: “נושא החזית הדתית היה אצל הרבי אחד הדברים החשובים ביותר. הוא דיבר איתי על זה מספר פעמים ביחידויות, והדיבורים שלו היו מתוך התרגשות גדולה מאד. הרבי אמר לי כי אני יכול להביא לשינוי ההחלטה של אגודת ישראל בנושא הזה.  הטענה המרכזית של הרבי הייתה כי כל קול שמגיע לשומרי תורה ומצוות, יכול להכריע נושאים של חוקים דתיים ולכן ראה את החשיבות הגדולה שתהיה חזית דתית, כדי שכמה שיותר יהודים יצביעו עבור מפלגות שומרות תורה ומצוות.

“לדעתי זה היה אחד הנושאים הגדולים ביותר שעניינו את הרבי, כמובן בנוסף למלחמת ‘מיהו יהודי’ ונושא ארץ ישראל. נושא חזית דתית כאב מאד לרבי, כיון שהוא ראה בזה הצלה של עם ישראל על מנת שיתווספו כמה שיותר יהודים שיתמכו במפלגה שתשמור על נושאי הדת.

“היו לי הרבה שליחויות והתכתבויות מהרבי, ועוד חזון למועד שנפרסם את הכל. אני חייב להודות שבנושא הזה היו חילוקי דעות ברורים, ואנחנו הלכנו כפי דעתו של הרב מבריסק”.

הסיבות של הרבי להקמת חזית דתית

מה הסיבות שבגללן דחף הרבי כל העת את הקמת החזית הדתית? – באחד המכתבים מנה הרבי שלל סיבות עיקריות, שבהחלט מזכירות לכולנו את המצב העגום בו אנו נמצאים, לפחות מבחינה דתית ומפלגתית.

בליקוטי שיחות (כרך כא עמ’ 419) הרבי מביא את הנימוקים לנושא החזית הדתית. הנה חלק מהסיבות שהרבי מנה באותו מכתב:

“קירוב לבבות לענייני דת – תעמולת הבחירות רישומה ניכר משך זמן גם אחרי הבחירות, ובאם התעמולה תהיה מופנית כלפי חוגים שונים שעדיין אינם דתיים מאיזו סיבות שהן, הרי לא רק שיש לקוות לרכישת קולות חדשים, כאמור, אלא יהיה בזה רווח גם בנוגע לקירוב מספר מסויים של אחינו בני ישראל לענייני דת”.

מניעת השמצה הדדית. – זו סיבה נוספת שהרבי מונה. “באם לא תהיה ח”ו חזית דתית, הרי תעמולת המפלגות הדתיות תהיה מופנית בעיקרה נגד מפלגות דתיות האחרות, וכנהוג בזה, וכדרך תעמולות של בחירות, אין מסתפקים בהדגשת מעלות המפלגה שלהם כי אם מדגישים “לא פחות” את החסרונות של מפלגות האחרות”…

“נשק בידי מתנגדי הדת” – זו הסיבה שלישית שמונה הרבי, ומי שיש לו חושים מחודדים מבחין בזה נבואה למה שמתרחש בימינו אלה, כאשר מי שלא רצה חזית דתית עליה הרבי כה צעק והתריע, מקבל כעת חזית אנטי דתית במלוא מובן המילה. וכך כותב הרבי באחד מהנימוקים שציין אז: “עובדה זו עצמה שאין מתדברים ביניהם להקים חזית דתית לבחירות, בה בשעה שכמה מפלגות שאינן דתיות נתדברו ביניהן לילך יחד לבחירות, בוודאי תשמש נשק בידי המפלגות הנלחמות במפלגות הדתיות, ובפרט שיוכלו לצטט מתעמולת המפלגות הדתיות עצמן חסרונות מפלגות דתיות הפוסלות זו את זו וכו’”.

הודעה מיוחדת של אגודת חסידי חב"ד

לקראת הבחירות לכנסת השביעית, פרסמה אגודת חסידי חב”ד באה”ק הודעה כללית ובה “חוות דעתו הק’ של כ”ק אדמו”ר שליט”א מליובאוויטש בקשר לבחירות הקרובות”. “הרינו לציין כי במכתב כ”ק אדמו”ר שליט”א משנת תשכ”ו נאמר שהבוחר יצביע לאותן המפלגות הדתיות שבמצען מביעות עמדה חיובית להקמת חזית דתית טכנית בעתיד”.

מכתב בנושא זה שיגר הרבי בח”י שבט ה’תשכ”ט, לרב קלמן כהנא, חבר הכנסת מטעם פא”י (אג”ק חלק כ”ה עמ’ רנב)

. . השקפתי בענין חזית דתית טכנית היא כמו שהיתה מאז ועוד יותר אם אפשר יותר. ומצו”ב העתק מכתב שכתבתי בנידון זה, שאולי יבהיר עמדתי קצת. ות”ח מראש אם יודיעני על דבר התפתחות הענינים בשטח זה ובכלל.

לא לומדים לקח מהכישלון

במכתב נוסף שנשלח ימים ספורים אחר-כך, בכ”ט שבט, להנהלת “ישראל הצעיר”, כותב הרבי (המכתב נדפס באג”ק חלק כ”ה עמ’ רס)

בעתו קבלתי מכתבם בו כותבים על דבר השאלה והקמת חזית דתית טכנית באה”ק ת”ו. ואתם רב הסליחה על העיכוב במענה שלי. והסיבה לזה היא שרציתי לקבל ידיעות עד כמה שאפשר על דבר הסיכויים בזה, וממקורות שונים, ואחר עד עתה.

ועל פי הידיעות האחרונות שהגיעו אלי ואשר קבלתי עליהן אישור גם מן הצדדין, המצב בזה באה”ק ת”ו הוא על דרך שהי’ קודם הבחירות האחרונות שם, והלואי שהתוצאות תהיינה אחרות משהיו אז כשלא נתקיימה החזית. ובאמת אין פלא שלא חל שינוי בהמצב, כי אותם האנשים שהחליטו אז נגד החזית הם גם הקובעים עתה את מהלך הענינים בזה, וכן הסיבות שהניעו אותם למנוע חזית אז קיימות גם עתה. וחבל חבל שלא רוצים ללמוד לקח מהכשלון בבחירות האחרונות, וגם שלא רוצים ללמוד מן השנויים שחלו מאז ועד הנה.

וכמו שכתבתי בשעת הבחירות ההן – אם לא יהי’ לחץ ציבורי הכי גדול וחד-משמעי שיראו שמתכוננים ברציניות, הרי לדאבוננו הכי גדול הסכויים בזה כמו שהיו אז.

מובן שאיני מתיאש ח”ו, שהרי זהו היפך גישת היהדות לכל דבר טוב שנתקל בקושיים, ובפרט בדבר כה רציני כהקמת חזית דתית טכנית [ואני מדגיש “טכנית”, היינו אך ורק לשם הבחירות, כי דעתי ברורה שכמו שהוא מוכרח בעד הבחירות כן מוכרח הוא שלא יהי’ איחוד המפלגות לאחר הבחירות, ומכמה וכמה טעמים]. ובלי נדר – מצדי אשתדל לעשות כל האפשר למען הקמת חזית דתית טכנית האמורה, ובודאי גם “ישראל הצעיר” ינצלו כל השפעתם להגשמת הרעיון כאמור במכתבם. אבל הזמן ללחוץ -הוא סמוך להבחירות.