בית משיח: נמשכת מסכת החשיפות בפרשיית יוסל'ה

ההדים והתגובות לכתבה "פרשת יוסל'ה" שפורסמה ב"בית משיח" הניבו תגובות רבות. מסתבר שהחומר שהתפרסם לאחרונה, גרם ליודעי דבר לנדב חומרים נוספים שהיו עד עתה בבחינת סוד גמור. בזכות כך, הלכו ונבנו נדבכים היסטוריים חשובים ומפתיעים השופכים אור חדש ומיוחד על הזווית החב"דית בפרשת יוסל'ה, אם כי מפני רגישות הפרשה המורכבת, חלק ממנדבי החומר בחרו בעילום שמם.

תולדות המשפחה וקשריה עם ליובאוויטש

כבר ברוסיה עמדה משפחת שטרקס בקשר עם חסידי חב"ד במהלך הזדמנויות שונות. כך למשל, הבן הבכור ר' עובדיה למד בשלב מסוים בישיבת "תומכי תמימים" בקרעמנצ'וג, בה גם חגג את בר המצווה שלו.

בימי מלחמת העולם השניה נמלטה המשפחה מפני הנאצים, ובמהלך הנדודים הגיעה המשפחה לטשקנט, שם נפגשו עם חסידי חב"ד שקיימו חיים חסידיים תוססים, אם כי במחתרת. גם שם למד הבן עובדיה בסניף של "תומכי תמימים", והוא ספג מנה גדושה של חסידות חב"ד מגדולי חסידי ליובאוויטש.

לאחר המלחמה הצליח הבן הבכור ר' עובדיה להבריח את הגבול בעוד משפחתו נותרה מאחורי מסך הברזל. ר' עובדיה נשא לאישה את מרת מוסיא, בת למשפחת שפירא החב"דית והשתקע בלונדון. לימים היה מעמודי התווך של קהילת חב"ד.

בשהותו בלונדון עשה רבות כדי לסייע למשפחתו שנותרה מאחורי מסך הברזל. הוא אף כתב על כך לאדמו"ר הריי"צ וביקש את ברכתו. על כך קיבל תשובה מפתיעה:

"השי"ת יחזק את בריאות הוריו [ר' נחמן ומרת מרים שטרקס] וילידיהם יחיו ויחוס וירחם ויעזרם בכל הדרוש להם בגשמיות וברוחניות". לאחר הברכות, מבקשו הרבי הריי"צ לשגר לו את כתובתם של ההורים והוא ידאג לשלוח להם חבילות עזרה: "יכתוב לי האדריסה [= כתובת] של הוריו יחיו בשביל לשלוח להם חבילות בעת תהיה האפשרות לזה".

בחודש כסלו תשט"ז משגר הרבי מה"מ מכתב לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש בו הוא מבקש לסייע לר' עובדיה שטרקס לעלות את בני משפחתו לארץ הקודש.  אין בידינו מידע מה נעשה בנידון, אך בשנת תשי"ז זכו ההורים, ר' נחמן ומרת מרים ובנם שלום, לעלות לארץ הקודש. חודשים ספורים לאחר מכן, הצטרפה אליהם גם משפחת שוחמכר המפורסמת – בתו של ר' נחמן, מרת אידה ובעלה מר וילדיהם – זינה ויוסל'ה.

עם הגיעם לארץ הקודש, שלח ר' נחמן את בנו ר' שלום ללמוד ב"תומכי תמימים" בלוד, והוא היה לאחד מתלמידי ה'תמימים'.

השב"כ והמשפיע

עם פרוץ פרשת יוסל'ה (ראה באריכות בגיליון 1001), פנו הוריו לבית משפט העליון שפסק כי על הסבא להשיב את הילד להוריו. מספר ימים לאחר מכן, כתב ר' עובדיה שטראקס מכתב לרבי. יומיים בלבד לאחר מכן, קיבל תשובה עם ברכה לאלו שהוזכרו במכתבו. "בעת רצון יזכירו את כל אלה שמזכירם במכתבו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להמצטרך להם" (תשורה שטרtקס–גורדון ע' 4). אפשר לשער כי ר' עובדיה הזכיר את העניין בפני הרבי ועל כך קיבל ברכה.

בעקבות פסיקת בית המשפט העליון והמשך סירובו של הסב להשיב את הילד להוריו, החלו חיפושים נרחבים אחריו, והם התקיימו גם בישיבות חב"ד. עוד טרם פסק בית המשפט את פסקו, הוחבא הילד בישיבת "אחי תמימים" בראשון לציון ובבית כנסת חב"ד בירושלים. השב"כ שפתח במסע חיפושים, הגיע גם לבית המשפיע ר' ראובן דונין בחיפה, מי שהיה ידיד נפש של ר' שלום שטרקס, דודו של יוסלה, שסייע בהסתרתו. בית משפחת דונין הפך ליעד של השב"כ שתצפת עליו זמן ממושך.

הרבי מבקש לסייע לשחרור

בין כך ובין כך הוברח יוסל'ה לאירופה, ושירותי הביטחון הישראלים לחצו על הסבא שיגלה היכן מסתתר הילד. ר' נחמן אף נכלא בבית הסוהר לסירוגין ונחקר קשות. לאורך כל החקירות עמד על גירסתו שהוא אינו יודע היכן הילד. מי שהוביל את הסתרת הילד, הדוד ר' שלום שטרקס, יצא ללונדון, שם קיבל מכתבים חשאיים מהרבי. תוכנם נותר בערפל עד היום הזה.

בראיון המיוחד שהעניק ר' שלום ע"ה לפני למעלה מעשור לכותב השורות, הוא הבהיר כי הרבי שיגר לו מכתבים בשפה הרוסית דרך כתובת שלישית. רק כעת התירו בני משפחת שטרקס לפרסום מיוחד עבור "בית משיח", כי איש הקשר היה החסיד הנודע הרב בן ציון שם טוב, שהיה מעמודי התווך של ליובאוויטש בלונדון.

לאחר שהמשטרה והשב"כ הסיקו כי הדוד ר' שלום הוא האחראי על הסתרתו של הילד, הם דאגו לאתרו בלונדון ולהביא למעצרו על ידי השלטונות המקומיים. הם ביקשו את הסגרתו לארץ ישראל, וכפי שתואר בכתבה הראשונה, חסידי חב"ד בארץ הקודש פעלו רבות כדי שלא יוסגר. הפעולות לא הצליחו והוא הוסגר, אולם גם לאחר מכן, דאגו לו לחנינה, על אודותיה דיבר הרבי בשיחה פומבית.

עם זאת, שאלת המפתח – האם הרבי הורה מפורשות להשתדל עבור האסיר ר' שלום שטרקס – נותרה אצלי ללא מענה, למרות כל הניסיונות לקבל תשובה. אולם בעקבות הכתבה קיבלתי מידע אמין, אף הוא מבני משפחת שטרקס, כי הרבי הורה מפורשות לר' בן ציון שם טוב להשתדל לשחרורו של ר' שלום שטרקס תוך אמירה: "הוא הרי חייל שלנו".

הרבי מסכים להשבת הילד

נשוב ליוסל'ה. זמן קצר לפני שאותר בשכונת ויליאמסבורג, הבינו חסידי סאטמר כי אנשי ה'מוסד' קרובים מאוד למציאתו. היה חשש גדול שכל המעורבים בפרשה ייעצרו ויואשמו בסיוע לחטיפה ואף יישלחו למאסרים ממושכים. בשל כך נעשה ניסיון לפשרה – השבת הילד להוריו תמורת חנינה לכל המעורבים בפרשה. על משא ומתן זה ניצח עורך דין שמואל תמיר, איש ימין מובהק, אשר הוביל מאבקים פוליטיים ומשפטיים נגד שלטון השמאל. הוא גם היה אחיינו של מר זלמן שזר, אז מראשי הסוכנות היהודית. תמיר אף היה סנגורו של הרב בנימין מנדלסון, רבה של קוממיות, שהואשם אף הוא בהסתרת יוסל'ה במושב קוממיות. עו"ד תמיר הצליח להביא לזיכויו.

בעוד אנשי קוממיות ערכו מסיבת הודאה בשל זיכויו של הרב, נתפס יוסל'ה. באותם עיתונים בהם דווח על לכידתו, סופר גם על הפשרה שהציע עו"ד תמיר, פשרה שלא הספיקה לצאת לפועל.

במהלך אותן ניסיונות הפשרה, הגיע עו"ד תמיר אל הרבי מה"מ והבטיח שהוא יהיה אחראי אישית לחנינת כל המעורבים בפרשה אם יושב יוסל'ה לידי הוריו. הרבי הסכים להצעה, וזו הועברה לגורמים רלוונטיים.

כאשר תמהתי בפני בני משפחת שטרקס על העובדה שפורסמה בגיליון הקודם מפי הרה"ג הרב ניסן מנגל – כי הרבי שלל את השבת יוסל'ה, נידב בן שיחי השערה, כי נראה שהרבי שלל את האפשרות כאשר לא הייתה שום התחייבות לחנינת המעורבים בפרשה. אך כאשר דובר על חנינה, בפרט שכולם ידעו שהמוסד עומד לאתר את הילד ומעורבים רבים אולי יישלחו לכלא – הרבי הסכים לכך.

"לבעלך יש שם טוב"

יוסל'ה אותר והושב להוריו. כעת הופנו מאמצי הרבנים והעסקנים החב"דיים להשגת שחרורו של הדוד ר' שלום שטרקס, כפי שסופר באריכות בכתבה הקודמת. מר שז"ר העניק חנינה, והרבי שיבח זאת בהתוועדות פומבית.

בשנים הבאות זכו האחים ר' עובדיה ור' שלום שטרtקס להיכנס אל הרבי ב'יחידות'. על תוכן היחידות שלהם לא ידוע לנו מאומה. גם סבתו של יוסל'ה, מרת מרים שטראקס, הגיעה לרבי מספר שנים לאחר פטירת בעלה, והרבי אמר לה [תוכן הדברים]: "לבעלך יש שם טוב".

גם דודיו של יוסל'ה, ר' דוד לייב ומרת רבקה חן, זכו להיכנס ל'יחידות' שנמשכה 45 דקות, רובה עסקה בפרשת יוסל'ה. מסתבר כי גם מרת רות בן דוד, האישה שהבריחה את יוסל'ה מארץ הקודש לאירופה ומשם לארצות הברית, הגיעה אל הרבי ושהתה ב'יחידות' כשעה וחצי. תוכן הדברים לא ידוע עד היום.

•

המסך על הקשר החב"די העמוק בפרשת יוסל'ה שוחמכר הורם עוד קמעה לאחר עשרות שנים…

מקורות: אגרות קודש, שומרי העיר, מבצע יוסל'ה, בן הארץ הזאת, יהודים ויהדות בברית המועצות, ביטאון חב"ד, תשורה שטרקס–גורדון, מעריב, חרות, דבר, ארכיון המדינה, ראיונות בעל פה. תודה מיוחדת לר' מאיר שמחה חן מניו יורק [נכד ר' נחמן שטרקס] על התמונות המיוחדות ותודה לכל מנדבי החומר שהחליטו עדיין להישאר עלומים.