מבצע 'נשיקה': העקשנות משתלמת • טור

ר' יוסף לוין, קרית מלאכי

לפני כמה זמן עבדתי באזור תעשיה קריית מלאכי, לאחר סיום העבודה הייתי עושה סיבוב עם התפילין כדי להניח לבעלי עסקים. כל יום היה לי מסלול קבוע, ובאמת ראיתי הצלחה גדולה במבצעים- רק משרד אחד גרם לי צער. מדי פעם הייתי  נכנס למשרד הזה כדי להניח תפילין, אך ללא הצלחה.

בן אדם שעבד שם אמר לי שהוא לא מאמין במציאות הבורא, וכל פעם שאני הייתי בא היה לועג לי, ומדבר על המפץ הגדול ו"שקר האמונה",  לא ידעתי מה לעשות..  צמוד למשרדו הייתה מסעדה שבה בעל המסעדה היה קבוע מניח תפילין אצלי,  סיפרתי לו ששכנו בשום פנים ואופן לא רוצה להניח תפילין, וצוחק מכל העניין,  ראיתי שכאב לו מאוד ולפתע עלה לו רעיון-  הוא ניכנס למשרד של שכנו ואמר "תדע לך לנשק תפילין זה כמו לקבל מליון דולר, מה אכפת לך אם החב"דניק הזה ייכנס אליך ורק תנשק את התפילין? וזהו, הוא הסכים.

ובאמת כך היה, מדי יום הייתי נכנס למשרדו והייתי שם לו כיפה, הוא היה מנשק את התפילין והייתי הולך. מדי יום כך אני נוהג, כבר כמה שנים, לפני שאני הולך לישון אני כותב דו"ח לרבי שליט"א מלך המשיח, על כמות האנשים שהניחו תפילין. ערב אחד לפני שהתחלתי לכתוב דו"ח חשבתי על הבן אדם הזה שמנשק תפילין, אולי גם לכתוב עליו למרות שהוא לא מניח תפילין,  אבל בכל זאת יש בזה קשר למבצע תפילין, אז כתבתי לרבי כמות האנשים שהניחו ובחור אחד נישק.

למחרת עשיתי את המסלול הקבוע שלי, וכשסיימתי להניח תפילין לבעל המסעדה לפתע נכנס שכנו וניגש אלי ואמר "היום בא לי להניח תפילין".  הוא הניח תפילין בהתרגשות רבה ואני נזכרתי שרק אתמול כתבתי עליו לרבי. כשסיפרתי לו את זה הוא היה ממש המום.  הוא אמר לי שמסיבה לא מובנת נפל עליו חשק להניח תפילין. הוא המשיך מאותו יום כל יום להניח תפילין.

אחרי כמה חודשים סיימתי לעבוד באזור תעשייה קריית מלאכי ועברתי לבית דפוס באשקלון, כשבאתי להיפרד הבן אדם הזה אמר: "אל תהיה עצוב, אני אקח תפילין ואניח לאנשים פה באזור במקומך…"