איך מנתח קטרקט ממליץ על סוגי עדשות בניתוח קטרקט?

ניתוח קטרקט נועד לשפר את הראייה. במהלכו מוחלפת עדשת העין הטבעית, שבמשך השנים הפכה לעכורה, בעדשה מלאכותית המאפשרת ראייה ברורה יותר.

כיום ניתן להתאים לכל מטופל את סוג העדשה המתאים לו, תוך התחשבות במצב העין ובצרכיו הרפואיים והאישיים.

כדי להבין את היתרונות והמגבלות של סוגי העדשות השונים, שוחחנו עם ד"ר אליק רוזנפלד, רופא עיניים בכיר ומומחה לניתוחי רשתית וקטרקט.

"כשאני ממליץ על עדשה, אני מביא בחשבון לא רק את מאפייני העין, אלא גם את אורח החיים ואת הצרכים האישיים של המטופל. המטרה היא לבחור עדשה שתשפר ככל האפשר את הראייה ותתאים לשגרת יומו", מסביר ד"ר רוזנפלד.

מהם סוגי העדשות השונים לניתוח קטרקט?

עדשות מונופוקליות – עדשות אלו הן הסוג הנפוץ והמקובל בניתוחי קטרקט. הן מתוכננות לספק מיקוד בטווח אחד, בדרך כלל לרחוק או לקרוב, בהתאם ליעד שנקבע לפני הניתוח.

עדשות מולטיפוקליות – מתוכננות לאפשר ראייה למגוון טווחים – קרוב, ביניים ורחוק. עדשות אלה עשויות להפחית את התלות במשקפיים.

עדשות טוריות – מיועדות גם לתיקון אסטיגמציה (צילינדר), וקיימות הן כעדשות מונופוקליות והן כעדשות מולטיפוקליות.

עדשות עומק מורחבות (EDOF) – עדשות שנועדו להרחיב את טווח הראייה באמצעות הגדלת עומק השדה. עדשות אלו מספקות בדרך כלל ראייה טובה לרחוק ולטווח הביניים, אך ייתכן שעדיין יהיה צורך במשקפי קריאה למשימות בטווח הקרוב.

בקרו באתר של ד"ר אליק רוזנפלד למידע נוסף על ניתוח קטרקט וסוגי עדשות מלאכותיות >>>

איך מנתח קטרקט ממליץ על סוגי עדשות בניתוח קטרקט?

"המטרה של המנתח היא לשפר ככל האפשר את חדות הראייה של המטופל. כדי לגבש המלצה מתאימה, נדרשת בחינה רחבה של מכלול הנתונים, הכוללת את המאפיינים הרפואיים והאישיים של המטופל. המאפיינים הרפואיים כוללים את ההיסטוריה הרפואית, מצב העין ומידע קודם הנוגע לבריאות העיניים. המאפיינים האישיים מתייחסים לאורח חייו של המטופל, לצרכיו ולהעדפותיו", מסביר ד"ר רוזנפלד.

בין השיקולים הרפואיים:

בריאות העין והרשתית – האם קיימים סימנים לניוון מקולרי, נזקי סוכרת או מחלות אחרות של הרשתית?

מבנה הקרנית –  האם קיימת אסטיגמציה (צילינדר) שעשויה להצדיק שימוש בעדשה טורית? האם הקרנית תקינה או שעברה בעבר ניתוח לייזר?

יובש בעיניים –  יובש משמעותי עלול להשפיע על איכות הראייה וגם על דיוק מדידות הקרנית המשמשות לחישוב העדשה. לכן, במקרים המתאימים הרופא עשוי להמליץ על טיפול ביובש לפני השלמת המדידות ובחירת העדשה.

מחלות עיניים נוספות–  במטופלים עם גלאוקומה, ניוון מקולרי, מחלות רשתית או מחלות עיניים אחרות, יש לבחון בזהירות את ההתאמה של עדשות מולטיפוקליות ועדשות  EDOF. ההחלטה תלויה בסוג המחלה, בחומרתה, בתפקוד הראייה ובממצאי הבדיקות המקדימות.

בין השיקולים האישיים:

אורח חיים והרגלי עבודה – האם המטופל מבלה שעות רבות מול מחשב או מבצע פעילויות הדורשות ראייה בטווח מסוים?

נהיגה – אצל מטופלים שנוהגים לעיתים קרובות בלילה, יש להתייחס לאפשרות של הילות וסנוור, בעיקר בעדשות מולטיפוקליות ובמידה מסוימת גם בעדשות EDOF. הבחירה בעדשה המתאימה תיעשה בהתאם להרגלי הנהיגה, לממצאי הבדיקה ולהעדפות המטופל.

בקרו במגזין לקריאת מאמרים נוספים >>>

תחביבים – לדוגמה האם המטופלים עוסקים הרבה בספורט וזקוקים לראיית עומק,  האם המטופלים מציירים או עוסקים באומנות וזקוקים לראייה טובה לקרוב.

העדפות אישיות – במטופלים המבקשים להפחית את התלות במשקפיים, ניתן לשקול שימוש בשיטת מונוויז'ן, שבה מתאימים עין אחת לראייה לרחוק והעין השנייה לראייה מקרוב. המוח עשוי להסתגל לשילוב בין שתי העיניים ולעבד את המידע המתקבל מהן, אך השיטה אינה מתאימה לכל מטופל ולא כולם מסתגלים אליה.

תיאום ציפיות –  המנתח יבחן עד כמה חשוב למטופל להפחית את התלות במשקפיים ומהן הפשרות שהוא יכול להתמודד איתן. מטופלים המעדיפים ראייה חדה לרחוק ומוכנים להשתמש במשקפי קריאה עשויים להתאים פחות לעדשה מולטיפוקלית. לעומתם, מטופלים המעוניינים להפחית ככל האפשר את השימוש במשקפיים עשויים להתאים לעדשה זו מאוד, תוך הבנה שייתכנו פשרות מסוימות במיקוד או תופעות כגון הילות וסנוור.

רגישות לתופעות ראייה  – מטופלים הרגישים במיוחד לפרטים קטנים עשויים להיות רגישים יותר גם להילות ולסנוור, בעיקר בשעות הלילה. במקרים כאלה, הרופא עשוי להעדיף עדשות שבהן תופעות אלו שכיחות פחות. לעומתם, מטופלים שמסתגלים בקלות רבה יותר עשויים להתאים גם לעדשות מולטיפוקליות, תוך הבנה של היתרונות והמגבלות הכרוכים בהן.

"בשורה התחתונה, אין עדשה אחת שמתאימה לכולם. בחירת העדשה נעשית בהתאם למצב העין, לאורח החיים ולציפיות של המטופל מהניתוח. הצלחת ניתוח הקטרקט אינה נמדדת רק בחדות הראייה, אלא גם במידת ההתאמה של התוצאה לחיי היומיום", מסכם ד"ר רוזנפלד.

*המידע במאמר זה כללי ואינו מהווה תחליף לבדיקה או לייעוץ רפואי אישי.