ניתן להירשם לקרן המעשרות שע"י 'יפוצו מעיינותיך'

“מעשר עני, חילול המטבע, טבל, דמאי, מעשר וודאי, מעשר שני…”

המושגים מבלבלים אותך? אתה לא מתמצא?

מעשר הפירות והירקות דורש ידע רחב באופן חילול המטבעות והלכות המעשרות. קרן המעשרות של 'יפוצו מעיינותיך' המלווה ברבנים מורי הוראה, עושה את כל תנאי ההלכה ומקילה על עשיית המעשרות.

קרן מעשרות חב"ד שעל ידי 'יפוצו' פותחת מחדש את מחזור המעשרות ומאות מנויים חדשים מצטרפים.

מצוות המעשרות למעשה מעניקה לנו הזדמנות יחודית לבצע מצווה  שקיומה היום הוא הכנה לקראת ביאת משיח והגאולה השלימה, בה נקיים את אותה המצווה בשלימות.

מצוות המעשר תהיה מקויימת בשלימות בגאולה – עתה אנו מעשרים וסופרים את השנים כהכנה לימות המשיח:

בשיחת קודש לשמחת תורה תשנ"ב מדגיש הרבי שליט"א מלך המשיח את ההכנה לגאולה שבקיום המצוות ומסביר שמכיוון שהעבודה הנדרשת בזמננו זה היא ההכנה לימות המשיח, זה צריך להתבטא בקיום המצוות:

"… מזה מובן גם בנוגע לעבודתו של יהודי שנדרשת . . עבודה שחדורה עם ענין הגאולה ומשיח. זאת אומרת, שהנהגתו של יהודי בכל הענינים בחיי היום-יום גם בזמן הזה תיכף ומיד לפני הגאולה – היא מעין ובדוגמת חיי והנהגת בנ"י בימות המשיח ממש".

"וזוהי גם ההדגשה המיוחדת בתקופה האחרונה בהנוגע ללימוד "הלכתא למשיחא", ההלכות שנוגעות לחיי בנ"י בזמן הגאולה".

לשם מה הוקמה קרן המעשרות חב"ד שע"י ארגון יפוצו?

קרן המעשרות חב"ד שעל ידי ארגון 'יפוצו', הוקמה במטרה להעניק את האפשרות לציבור אנ"ש חסידי חב"ד לתת תרומות ומעשרות בצורה המהודרת ביותר.

ההידורים הנשמרים בפעילות הקרן מונהגים על פי המנהג החבד"י הנשמר מדורי דורות בארץ הקודש, בכדי לברר עניינים סבוכים נבדקו הנחיות שהורו רבנים חבדיים בארץ הקודש בשנים עברו ובדורות קדומים והתוצאה היא משנה סדורה וברורה והנחיות מפורטות שמוציאים הרבנים העומדים בראש הקרן לאחראים על הקרן ולמנויים.

כדוגמא ניתן להציג את הנוסח המקוצר שיש רבנים המאפשרים לומר בעת ההפרשת המעשרות. לאחר דין ודברים ועיון בנושא החליטו רבני הקרן להנחות את האחראים על הקרן והמנויים לומר את הנוסח המלא

דוגמא נוספת ניתן להציג את מספר המטבעות שמחללים על כל מנוי וסכומי המעשר עני שמעבירים בשנות מעשר עני עבור מנויים, בקרן המעשרות חב"ד שע"י ארגון יפוצו מחשבים סכומים גבוהים משמעותית כך שלא יצא מצב שמנוי בקרן שביצע את הפרשת המעשר לפועל לא יהיה מכוסה מכיוון שבקרן לא חשבו את מספר הפעמים שיעשר, כפי שקרה בעבר במקומות מסויימים.

כיצד הקרן מנגישה את מצוות המעשר לציבור?

הדין הוא שאת נוסח המעשרות צריכים להבין. לא ניתן לקרוא את נוסח המעשרות מבלי להבין את שכתוב בו. לצורך זה השקיע הקרן זמן רב וממון והפיקה דף הנחיות וכן מנשר לימודי עלון מרהיב שבו מונגשים דינים הנוגעים להפרשת המעשרות ובמנשר נוסף מלווה בתרשימים צבעוניים את התוכן העומד מאחורי נוסח המעשרות.

מי מפקח על פעילות הקרן?

קרן המעשרות מפוקחת בידי רבנים חברי מכון הלכה חב"ד, בראש הקרן עומד הרב הגאון ר' מנחם הכהן כהן והוא מנחה את פעילות הקרן, הממונים על קרן המעשרות חב"ד שע"י ארגון יפוצו מקבלים הנחיות וכן יושבים לשיחות ייעול ופיקוח על פעילות הקרן מידי תקופה. ועימו הרבנים הגאונים הרב אברהם הרוניין, הרב מנחם מענדל הכהן פרידמן והרב יוסף אברהם פיזם.

היכן מופיע בתורה הציווי על נתינת המעשרות?

מעשר ראשון ותרומת מעשר:

"וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד … כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַ-ה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה" (במדבר י"ח, פסוקים כ"א-כ"ד).

"וְאֶל-הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי-תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן-הַמַּעֲשֵׂר … כֵּן תָּרִימוּ גַם-אַתֶּם תְּרוּמַת ה' מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת-תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (במדבר י"ח, פסוקים כ"ה-ל"ב).

מעשר שני ועני:

"לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל-נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ. כִּי אִם-לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תַּעֲזֹב אֶת-הַלֵּוִי כָּל-יָמֶיךָ עַל-אַדְמָתֶךָ" (דברים י"ב, פסוקים י"ז-כ"א).

"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל-תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה. וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ … וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶיךָ לֹא תַעַזְבֶנּוּ, כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ. מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ. וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין-לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" (דבריםק י"ד, פסוקים כ"ב-כ"ז).

"כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר, וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (דברים כ"ו, פסוקים י"ב-ט"ו).

האיזכור הראשון בתורה למצוות מעשר מופיע כבר בספר בראשית שם מסופר על אברהם שנתן מעשר מהשלל שנפל בידיו מארבעת המלכים למלך שלם ובהמשך מופיעים עוד איזכורים לנתינת מעשר, אמנם המעשר ניתן לא ניתן דווקא מיבול חקלאי, אך המצווה בה נצטוווינו לאחר מתן תורה הוא להפריש מעשר מייבול חקלאי.

אכילת פירות וירקות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות (נקראים "טבל") אסורה מהתורה, והאוכלם במזיד (כאשר חיוב ההפרשה הוא מהתורה) חייב מיתה בידי שמים.

בתורה שבכתב התפרשו באופן כללי דיני התרומות והמעשרות, ובתורה שבעל פה עוסקות בכך מספר מסכתות משנה בסדר זרעים, ובסוגיות שונות בגמרא.

למי מיועדת קרן המעשרות חב"ד שע"י ארגון יפוצו?

קרן המעשרות חב"ד שע"י ארגון יפוצו מיועדת לכל חסיד ולכל יהודי.  ישנם דוגמאות רבות למקרים בהם זקוק כל אחד לקרן המעשרות ובבמה זו ניתן כמה דומאות לכך.

כאשר אדם מעוניין לרכוש ירקות בכל חנות או שוק ללא השגחה מכשרות מהודרת, הוא צריך להיות מנוי בקרן על מנת שיוכל להפריש בעצמו את הירקות שקנה.

מי שמגדל בחצרו או בגינתו עצי פרי או ירקות צריך לעשר את היבול, במקרה זה לעיתים הדבר מסובך יותר וצריך לשקלל את כמות היבול ושוויו ולשם כך קרן המעשרות חב"ד שע"י ארגון יפוצו עורכת תחשיב בו כוללים את המצבים שייתכנו בליווי רבני על מנת לקיים את מצוות המעשר בהידור.

אופציה נוספת היא בעת מפגש משפחתי עם בני משפחה או שכנים ומכרים שאינם שומרים מצוות מעשרות ורוצה לאכול יחד עמהם ירקות דוגמת אבטיח, מלון ובננות. הדבר מצוי גם במקומות מפגש עבודה שאינם מהדרים במצוות. ושם כמובן יש לשים לב שלא מעורבים חומרים נוספים או םירות שעלולים להיות אסורים מצד עורלה.

אילו מעשרות נותנים?

תרומה גדולה – מהתורה – שיעור משתנה בהתאם לרצונו של הבעלים (ובתנאי שיהיה גדול מ־0% וקטן מ־100%), מדרבנן – לפחות 1/60 מהפירות והירקות. את התרומה נותן הבעלים לכהן.

מעשר ראשון – 10% מכלל הפירות והירקות שנותרו (לאחר הפרשת התרומה) אותם מביא בעל השדה ללוי.

תרומת מעשר – 10% מתוך המעשר הראשון שקיבל הלוי, והוא ניתן מהלוי לכהן (כ־1% מכלל היבול).

בזמן ביהמ"ק התרומות היו ניתנות לכהן שהיה אוכלם בטהרה. היום היות שהכהנים נחשבים טמאים הם אסורים באכילת התרומות, ולכן בדרך כלל התרומות נזרקות באופן מכובד לפח (וכיון שהכהנים בימינו לא אוכלים מהתרומה, מספיק להפריש 'תרומה גדולה' כל שהוא כפי הדין בתורה, לדוגמה ענב אחד פוטר יבול של כרם שלם).

מעשר שני – 10% מכלל הפירות והירקות שנותרו (לאחר שניתנו תרומה גדולה ומעשר ראשון). מעשר זה מופרש רק בארבע מתוך שש שנות מחזור השמיטה (שנות א' ב' ד' ה' למחזור השמיטה), והוא נאכל על ידי בעליו בטהרה בירושלים (בשנים האחרות, מופרש במקום מעשר שני מעשר עני).

מעשר עני – 10% מכלל הפירות והירקות שנותרו (לאחר שניתנו תרומה גדולה ומעשר ראשון). מעשר זה מופרש רק בשתיים מתוך שש שנות מחזור השמיטה (שנות ג', ו' למחזור השמיטה), והוא ניתן לעניים.

כמה דיני מעשרות

חיוב הפרשת תרומות ומעשרות חל על תוצרת חקלאית בת חיוב משנתקיימו בה התנאים הבאים:

התוצרת החקלאית הגיעה לשלב צמיחה או בשלות שבה היא ראויה לאכילה (עונת המעשרות), יבול שנקצר טרם שהגיע לשלב זה פטור מתרומות ומעשרות.

התוצרת החקלאית הגיעה לשלב שבה הסתיימו כל המלאכות שנדרשו לה ('גמר מלאכה'), לדוגמה תבואה לאחר מירוח הכרי, הפעולה שבה הועמדה ערימת תבואה לאחר שנזרתה. תוצרת חקלאית שלא הגיעה לשלב זה (לדוגמה תבואה שנקצרה ונדושה אך עדיין לא נזרתה ולא נמרחה) – אינה מחויבת במעשרות, וניתן לאכול ממנה באופן עראי קודם שתגמר מלאכתה.

קביעתם למעשרות: היינו הפעולה הסופית לאחר שהגיעה התוצרת לעונת המעשרות וגם נגמרה מלאכתה. כגון: שהובאה לבית כדי לאכלה, נמכרה לאחר, או בושלה באש.

דרך ההפרשה

בתורה כתוב "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל-תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה" ופירשו חז"ל: "אין מעשרין מן החדש על הישן, ולא מהישן על החדש"

דהיינו שאין לעשר מפירות של שנה זו על פירות של שנה שעברה וכן להפך, ואם ההפרשה נעשתה כך, היא לא נחשבת וצריך לחזור ולהפריש תרומות ומעשרות כדין. התאריך הקובע בשנת המעשר: ירקות שנלקטו עד א' בתשרי, ופירות שחנטו עד ט"ו בשבט לאילנות שייכים לשנת המעשרות הקודמת, ואין להפריש מהם על ירקות שנלקטו או פירות שחנטו לאחר התאריכים הקובעים הנ"ל.

את המעשרות מפרישים לאחר שכל המלאכה נגמרה, וכמות התבואה נקבעה. את כמות המעשר מפרישים במדידה מדויקת – מנייה, מדידה או שקילה (האפשרות העדיפה).

אין לעשר "שלא מן המוקף". נאמרו כמה שיטות בפרטי הלכה זו. לדעת הגר"א יש שלושה מצבים בדבר: מפירות שאינם בכלי מותר להפריש כל עוד הם בבית אחד. מפירות שמונחים בכלי פתוח מותר להפריש רק כאשר הכלים נוגעים זה בזה, ואילו מפירות שמונחים בכלי סגור אין אפשרות להפריש על פירות מכלי אחר. לעומת זאת לשיטת הרמב"ם והשולחן ערוך ניתן להפריש גם מפירות המונחים בכלי פתוח מבלי שהכלים יגעו זה בזה.

הרשמו כעת