זכרון להולכים: הרב יצחק צבי אייזנבך ע"ה

היום חל יום היארצייט של הרב יצחק צבי אייזנבך ע"ה, שנפטר בז' סיון תשע"ד.

תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה

הרב יצחק צבי נולד ביום ט' כסלו תרצ"ה לאביו הרב שמעון בן-ציון אייזנבך ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל וצאצא לאדמו"ר הזקן. תאריך הולדתו נחשב סימלי, היות וזהו גם יום הולדתו והסתלקותו של אדמו"ר האמצעי שהרב אייזנבך נמנה על צאצאיו.

הקים וניהל את בית הספר חבד בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות. מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מדי יום בקהילת קודש של חב"ד ברמת שלמה וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות.

בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.

התחתן עם מרת שרה (לבית משפחת רוזנבום).

בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.

בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על טבילה במקווה טהרה בכל בוקר, תפילה במניין וקיום שאר מצוות. נפטר בז' בסיוון תשע"ד, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.

לאחר שהתגלתה מחלתו תרם ספר תורה לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, רמת שלמה בירושלים.

פעילות ציבורית

היה מראשוני מייסדי בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.

באסרו חג הסוכות תשי"ט קיבל מברק מהרבי הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".

במשך השנים התעסק בחינוך ובעניני רשת אוהלי יוסף יצחק תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "אגרות קודש".

במכתב של הרבי אל הרב יצחק צבי אייזנבך מי"ג תשרי תש"כ, כותב הרבי:

"ת"ח ת"ח על הבשורה טובה מהענינים בעיר גנים, ובודאי ההצלחה דעד עתה – תוסיף בהם, ובכללות המתעסקים ומשתדלים בעניני הרשת, כחות נוספים וחזקים, להרחבת הענינים ככל האפשרי, ואם המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, עאכו"כ שנים-שלשה ועוד. והרי נראה לעינים, שבהשתדלות מתאימה – אפשר להוסיף עוד עשיריות תלמידים-ות בגן ובית הספר. מובן שהנ"ל צריך להעשות באופן שלא להכניס ענין הנצחנות בהכנגד, שהרי דברי ודרכי תורתנו הם דרכי נועם וכמודגש בתורת החסידות… בברכת הצלחה בכל האמור, ועד לופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ועד לנחלה בלי מצרים, המחכה לבשו"ט" (אגרות קודש, כרך יט, ז'מז).

הניגון 'אימתי קא אתי מר'

בר"ח אלול תשט"ז התקיימה חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין באולם של ישיבת תורת אמת במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את הניגון המפורסם "אימתי קאתי מר" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ז, היה בחצר הרבי ר' יונה גרינוולד שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי בהתוועדויות, ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.

הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה תשי"ט הורה הרבי לרב שמואל זלמנוב, מחבר ספר הניגונים, לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.

בזאת תבחנו

בזאת תבחנו הוא ספר הבוחן את ידיעת לימוד הרמב"ם. לספר 4 חלקים.

בחודש ניסן תשע"א, ערך הרב יצחק צבי אייזנבך את הספר הראשון בסדרה – בזאת תבחנו, ובו מבחנים ללימוד עצמי של היד החזקה להרמב"ם. הסדרה יצאה לאור על ידי מערכת 'בזאת תבחנו' עם המלצותיהם והסכמותיהם של חלק מרבני חב"ד.

הרב צבי אייזנבך שכבר ערך ליקוטים דומים על התורה, משנה והלכה החליט לערוך את המבחנים על ארבעת הספרים הראשונים של הרמב"ם, מדע, אהבה, זמנים ונשים. המבחנים מקיפים את מרבית ההלכות ברמב"ם.

החלק הראשון מכיל כשש מאות עמודים, ובהקדמת הספר מפורסמים הסכמותיהם והמלצותיהם לספר של הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב חנניה יוסף אייזנבך והרב יוסף יצחק הבלין.