"וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם": שליח הרבי חזר לחרקוב, ומגולל יומן מהשטח

לפני שלושה חודשים החלה המלחמה באוקראינה ויום אחרי יום העיר חרקוב, העיר השנייה הגדולה ביותר באוקראינה נפגעה בטילים, פצצות ורקטות.

במשך למעלה משבוע, משפחת מוסקוביץ יחד עם עוד עשר משפחות של שליחי הרבי מלך המשיח נשארו בעיר, והחלו במבצע הומניטרי מסיבי כדי לעזור לנזקקים: מזון, מחסה ותרופות. ככל שההפצצות התגברו כך גבר הצורך לעזור יותר ויותר.

אנשים הסתובבו ברחבי העיר כדי להצטייד את באוכל ואספקה של מצרכים בסיסיים. אנשים זרמו לתוך בית הכנסת למקלט בטוח ואוטובוסים החלו לפנות את אלו שרצו להיכנס לאזורים בטוחים יותר באוקראינה וכן לעבר הגבול.

במהלך הלחימה, פגע טיל ליד בית מוסקוביץ' והחלונות והדלתות 'הועפו' החוצה. סכנת המלחמה גדלה ומשפחות יהודיות רבות לקחו את חפציהם האישיים, ככל אשר יכלו לשאת והתחילו את המסע הארוך בטנדרים ובאוטובוסים לעבר הגבול של מדינת מולדובה.

הנשיקה האחרונה

הרב משה מוסקוביץ, שנשלח על ידי הרבי לחארקוב בשנת תש"נ, 1990, יצא ב-6 בבוקר לבית הכנסת על רקע קולות של ירי ארטילרי והפצצות. הוא ניגש אל ארון הקודש, נתן נשיקה לפרוכת בתפילה לאלוקים שיוכל לשוב במהרה.

הטנדר התעכב כדי להמתין לו, בעוד ההפצצות בחוץ נמשכו. לבסוף הם יצאו מהעיר עם ילדיהם, נכדיהם וכמה מזוודות עם כל מה שהם יכולים לקחת. כשהטנדר עשה את דרכו החוצה מחרקוב הם אמרו את תפילת הדרך עם הילדים. הם חזרו יחד בדמעות את המילים "שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם", בתקווה שבקרוב יהיה להם להיכן לחזור…

במהלך החודשים האחרונים המשיכה משפחת משוקביץ' לפקח על סיוע ההומניטרי, עם תוכניות ועזרה להצלת חיים בחרקוב. שליחת ארוחות חמות לבתים ותרופות דחופות. אנשים נכנסו יום יום לבית הכנסת לקבלת עזרה וארוחה חמה ואנשים נותרו לגור במקלט בקומת הקרקע שם היה להם מקום בטוח ומוגן להיות בו.

כשאלפי פליטים עזבו את חרקוב, השלוחים הרחיבו את המיקוד שלהם בסיוע לא רק בחרקוב אלא גם לרבים שנמלטו לערים אחרות באוקראינה, אירופה וישראל.

רק בשבוע שעבר הצליחו הכוחות האוקראינים לשחרר את הכפרים הסמוכים לחרקוב, ולאחר שההפצצה המתמדת הרסה בניין אחר בניין בעיר. לראשונה בעיר היו כמה ימים של שקט. הרכבת התחתית שהייתה מקלט בהפצצות ליותר מ-15,000 איש תחדש את נסיעתה הרגילה.

משפחת מוסקוביץ שכרו טנדר ונסעו כ-15 שעות ממולדובה, כשהם חולפים על פני בניינים שרופים ומחסומים בדרך חזרה לחרקוב.

עם התפשטות הידיעה על חזרתם, עונה הרב מוסקוביץ לשיחות ללא הפסקה של חברי קהילה נרגשים, שאחד מהן אף פגש אותו בכביש המהיר ליד פולטבה כדי לתת לו חיבוק מהיר. משפחת מושקוביץ מיהרה להגיע לעיר חרקוב לפני תחילת העוצר.

צפו בתיעוד ממראות ההרס: