זכרון להולכים: הרב יהודה לייב (לייבל) ביסטריצקי ע"ה

היום חל יום היארצייט של הרב יהודה לייב (לייבל) ביסטריצקי ע"ה, שנפטר בד' סיון ה'תשע"ג.

תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה

ר' לייבל נולד בשנת תרפ"ו בהמבורג שבגרמניה לאביו ר' מרדכי ביסטריצקי חסיד בויאן ולאמו בת ר' לוי לגוויער.

בשנות ילדותו עלה לשלטון הצורר הגרמני היטלר ימ"ש, ויהודי גרמניה החלו לסבול רבות מאנטישמיות. ר' לייבל הוכה מספר פעמים על ידי גויים בריונים כשהלך ברחוב. המצב הקשה אילץ את המשפחה לעזוב את גרמניה ולעבור לאנטוורפן שבבלגיה, ובהמשך עברה להולנד.

למרות בריחתם מגרמניה, החשש מפני הנאצים היה גדול גם בשאר מדינות אירופה, ובני המשפחה החלו לבחון את האפשרות של עליה לארץ ישראל. אך הפרעות שעשו אז הערבים ליישוב היהודי באותם שנים בארץ ישראל, העלו בהם חשש גדול והורידו את רעיון העלייה. האפשרות הנוספת שהייתה בידם היא בריחה לארצות הברית. לשם כך נסע האב לאמריקה, שם פתח חשבון בנק ודאג שאחת החברות איתם סחר תפקיד לו בחשבון 50,000 דולר. עם הקבלות על ההפקדה ניגש לקונסול האמריקאי בהולנד, וזה אישר לו ולבני משפחתו את הנסיעה. כשהגיעו לארצות הברית התיישבו בעיר ניו יורק.

בארצות הברית

חודשים ספורים לאחר בואם לארצות הברית הגיע גם הרבי הריי"צ, והוריו נסעו לקבלת הפנים שנערכה לכבודו על החוף.

בחג הפורים אותה שנה (שנת ת"ש) נכנס ליחידות אצל הרבי הריי"צ יחד עם אביו ובני משפחתו. זה היה כשנסעו להתוועדות של הרבי הריי"צ שהתקיימה במלון 'גרייסטון' במנהטן. טרם ההתוועדות ניגש אביו לר' אליהו סימפסון, (המזכיר שהיה אחראי על הכניסה ליחידויות), וביקש להיכנס ליחידות עם בני משפחתו.

בשנות בחרותו למד בתחילה בישיבת "תורת אמת" בבורו פארק, והיה לומד חסידות מידי ליל שבת יחד עם ר' דובער חסקינד ור' אליהו נחום שקליאר. בימי רביעי למד עם הרב חודקוב. מיד כשנפתחה ישיבת תומכי תמימים ב-770 עבר ללמוד בה.

בשנת תש"ח השתדך עם רעיתו, מרת איטא בת חסיד חב"ד, ר' שלמה טרעוויס. לקראת קישורי התנאים נכנס ר' לייבל עם כלתו והוריהם ליחידות אצל הרבי הריי"צ.

הרב אליהו ייאכיל סימפסון רשם את הדברים שאמר להם הרבי (תוכן): "בדרך כלל נהוג לאחל מזל טוב רק לאחר שהשמחה מתקיימת, אבל זו שמחה פרטית אצלי כשנפגשים יחד. בכלל, יכול להיות שיעבור זמן רב ולא יתראו. ייתן ה' יתברך שייפגשו רק בשמחות. והרי כאשר שני יהודים נפגשים יש שמחה למעלה וגם למטה, שמחה אחת גורמת שמחה נוספת".

בסיום היחידות אמר הרבי: "ייתן ה' יתברך שאכן תהיה שמחה גדולה. היו בריאים".

לפרנסתו ניהל עסק של מוצרי מזון כשרים באיסט-סייד שבמנהטן.

בעשור האחרון לחייו עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. למרות גילו המבוגר היה הולך באופן קבוע לבית הרפואה 'הדסה עין כרם' לבקר חולים, לחלק מנות מזון כשרות למהדרין לחולים ולבני משפחתם השוהים איתם ולעודד את רוחם.

נפטר בד' סיון תשע"ג.

קירובים מיוחדים מבית רבי

אצל הרבי הריי"צ

ר' לייבל זכה לקירובים מיוחדים מצד בית רבי, כמו למשל, היה נכנס בקביעות להתוועדויות של הרבי הריי"צ, למרות שהיה בחור והנוהג אז היה שבחורים לא נכנסים להתוועדויות.

פטירת הרבי הריי"צ

זמן קצר לפני שהסתלק הרבי הריי"צ מצא אחיו 'ביכל' חסידות דק, אותו מסר ר' לייבל לרבי. מכיוון שלא היה כתוב על הביכל שם, הורה לו הרבי להביא את ה'ביכל' לרבי הריי"צ לשאול אותו מה לעשות. ר' לייבל ניצל את ההזדמנות ולקח איתו את אחיו, שלא היה חסיד חב"ד, והכניס אותו לרבי הריי"צ. הרבי קרא את הביכל מתחילה ועד סוף, ולבסוף אמר (תוכן): "זוהי חסידות עריבה מאוד. זוהי החסידות של הסבא – אבל לי יש את כתב היד של הסבא".

בסיום הושיט הרבי את ידו לר' לייבל, וכשלחץ את ידו ביקש ממנו למסור ד"ש לאביו. כיוון שאצל חסידים היו אומרים שאם הרבי מושיט את ידו זהו סימן לא טוב, ר' לייבל חשש מאוד וביקש מהרבי שיתפלל עליו. למרות שהרבי ביטל את החשש, ר' לייבל הגיע לביתו ומיד כתב צוואה, בסיומה הביא אותה לאשתו והלך לשכב במיטה.

בזמן קצר נעשה חולה עם חום גבוה, וכשהחום לא ירד מספר ימים התקשר לרבי שוב, ואמר שהוא חושש מאוד מפני העתיד. ימים ספורים לאחר מכן הסתלק הרבי הריי"צ, אז הבין את הושטת היד של הרבי. כשהרש"ג שמע את הסיפור אמר לו שמסתבר שהרבי רצה להיפרד מאביו.

אצל הרבי

הרבי והרבנית חיה מושקא נהגו לפקוד לעיתים את בית הוריו במנהטן, ובכל ביקור כזה השתדל ר' לייבל להיות נוכח בבית. פעמים תכופות היה נכנס לחדרו של הרבי בקומה הראשונה של 770, אם בשביל לשאול שאלה בהלכה או גמרא או דברים אחרים.

בזמן שהיה בחור, חרף גילו הצעיר התעסק בהדפסת ספרי קה"ת, ובהם הספרים היום יום, בד קודש, שדי חמד ומאמרי חסידות שונים. במסגרת עבודתו נהג לפקוד את בית הדפוס 'שלזינגר', שם הודפסו הספרים, ולקחת מהעותקים הראשונים לעצמו. פעמים שהרבי עצמו היה מעניק לו כרך, כמו ספרי ה"צמח צדק" שהרבי קרא לו לחדרו והעניק לו סט מתנה.

פעמים רבות לפני שנכנס ליחידות אצל הרבי הריי"צ היה נותן את הפ"נ שכתב לרבי להגהה.

לאחר שקיבל הרבי את הנשיאות בי"א שבט תשי"א, התקשר ר' לייבל לרבי בכל נפשו, ובכל שבת מברכים, שאז היה עורך הרבי התוועדות היה הולך ברגל מביתו שבבורו פארק ל-770 על מנת להשתתף בהתוועדות. בסיום ההתוועדות היה נוהג ללוות את הרבי לביתו, פעמים בהזמנה אישית מהרבי. באחד הפעמים שאלו הרבי מדוע הוא חוזר ברגל לבורו פארק ולא מחכה למוצאי שבת. ר' לייבל ענה שבעבר היה מתארח אצל משפחה בסעודת שבת, אך כיום, כשהוא נשוי, הוא מרגיש שזה יהיה טורח עבורם. הרבי לא ענה, אולם בשבת מברכים אחר כך לאחר ההתוועדות ניגש אליו ר' זלמן גוראריה והזמינו לביתו לסעודת שבת.

מידי שנה בחג הפורים היה נותן לרבי משלוח מנות ייחודי, המשלוח היה עשוי מחלה אותה הייתה אופה אשתו, ומאותה חלה היה הרבי בוצע בסעודת פורים.

בשנת תשכ"ח, כשנה לאחר שיצא הרבי ב"מבצע תפילין", הוסיפה אשתו למשלוח עוגה בצורת תפילין. מאז בכל שנה הייתה אופה עוגה בצורה מיוחדת הקשורה לאותה שנה. כך לדוגמה בשנת השבעים, אז התעסק הרבי עם בניית ע"א (71) מוסדות חדשים, העוגה הייתה בצורת בתים קטנים.

המשלוח היה היחיד מבין רבים שהיה מונח על השולחן בסלון ביתו של הרבי. כשהרבי היה נכנס לביתו היה מתבונן במשלוח, לאחר מכן היה מעביר אותו לבית רבקה או למכון חנה בקראון הייטס, שם התלמידות היו מפוררות את העוגה ומכינות מהפירורים כמות גדולה של עוגות אחרות, אותם היו מחלקים לכלל.

ר' לייבל היה זה שהודיע לרבי על פטירתו של אביו, רבי לוי יצחק שניאורסון, וזה שהתבקש לנסוע עם הרבי במכונית בלוויית הרבי הריי"צ.

ארגון הצלה

ר' לייבל ייסד את ארגון הצלה קראון הייטס, כדי לתת מענה רפואי מהיר במקרה חירום. במסגרת עבודתו הציל אלפים מסכנת חיים. כיום מנהל את הארגון בנו, ר' אברהם.