זכרון להולכים: הרב שמעון גליצנשטיין ע"ה

היום חל יום היארצייט של הרב שמעון גליצנשטיין ע"ה שנפטר בכ"ח אייר תשכ"ג.

תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה

הרב שמעון נולד לאביו הרב יצחק גליצנשטיין, למד בישיבת תורת אמת בחברון.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נסגרה הישיבה, והתלמידים וחלק מצוות הישיבה שהיו נתיני רוסיה גורשו מהארץ, וגם הוא עצמו החל לברוח מאימת המלחמה ונסע בתחילה למצרים, ומשם המשיך במסעו ללונדון.

בתקופה זו קיבל הרב אברהם יצחק קוק (שהיה לימים הרב הראשי לישראל) הזמנה להתמנות כרב קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון, והרב גליצנשטיין שנקלע אז ללונדון, שימש כמזכירו במשך שלוש שנים עד לחזרתו של הרב קוק לארץ.

לאחר חזרתו ארצה נכנס בקשרי השידוכין והתיישב בירושלים, ובשנת תרפ"ב התמנה כמזכיר בישיבת תורת אמת שהוקמה בהוראתו של אדמו"ר הריי"צ בירושלים על ידי הרב שלמה זלמן הבלין.

כאשר נפל למשכב בשנת תשי"ז ואחד מידידיו כתב לרבי על מצבו הבריאותי הלקוי, ביקש ממנו הרבי למסור לו שככל שיתמסר יותר לניהול הישיבה כך יוטב מצב בריאותו.

בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, החל הרבי לכתוב מכתביים כלליים שהיו מיועדים להגיע לכל רחבי העולם. הנוהג היה שהרבי כותב את המכתב בשפת האידיש ולאחר מכן חסידים בעלי ידע בשפות אחרות מסייעים ומתרגמים את המכתבים לשפות השונות. לאורך השנים, אירע מספר פעמים שהרב אוריאל צימר או הרב טוביה בלוי לא יכלו לתרגם בשל קשיים שונים שהתעוררו, והעבירו את התרגום לרב גליצנשטיין שזכה כי הרבי יגיה את התרגום.

במקביל לפעילותו בישיבה היה נוהג לכתוב ולערוך מאמרים תורניים והיסטוריים רבים, והיה מפרסם מעת לעת טורים בבטאון חב"ד בקובץ יגדיל תורה ובעיתון היומי 'הבקר', בהם סקר דמויות ומושגים שונים בשפתו העשירה.

כמו כן היה נוהג להתכתב בעניני הלכה ומנהג עם דמויות תורניות כגון הרב שלמה יוסף זווין, הרב צבי פסח פרנק, ועוד.

נפטר בכ"ח אייר תשכ"ג.

לאחר פטירתו כתב הרבי להנהלת הישיבה מכתב מיוחד, בו הגדיר את פעולותיו במילים: "שנים רבות עמד על המשמר ובנה את הישיבה", וביקש שימנו אחריו את בנו הרב אברהם חנוך גליצנשטיין.