מאת: אבישי אפרגון, ראש ישיבת "דרכי תמימים" תל אביב, פרשן לעניני צבא ובטחון
בהמשך לניסים שעסקנו בהם בהרחבה בימים האחרונים, שקרו דווקא בסמיכות לעשרה בטבת – חיסולו של סולימאני ימ"ש, ותלייתו של סדאם חוסיין הצורר העיראקי (שהייתה בתאריך ט' טבת בשנת תשס"ד) – היום ממשיכים אירועים יוצאי דופן באיראן. מסע הלוויה של הרשע והצורר סולימאני, שהפך גם למסע של הפגנת ארס, שנאה תהומית, וואיומי נקמה ישירים נגד ארה"ב ישראל, היה אמור להסתיים היום בקבורתו בעיר הולדתו כרמאן, אולם קבורת הצורר האיראני נדחתה, בשל מנוסת בהלה שאירעה תוך כדי הטקס. הלחץ והדוחק שנוצר אצל מאות אלפי המשתתפים הביאה למותם של עשרות (לפחות 35), ולפציעתם של רבים נוספים (לפחות 190).
על פי שיחותיו הקדושות של הרבי, ככל שמתקרבים לגאולה, מתגלה התוכן הפנימי של הצומות, שכידוע יהפכו לעתיד לבוא, בזמן הגאולה, לששון ולשמחה. ולכן, לדעתי, זוהי הסיבה לכך שכבר עכשיו, ערב הגאולה האמיתית והשלימה, עינינו רואות את נפילתם של שונאי ישראל דווקא בסמיכות ליום עשרה בטבת…
הערכת המודיעין בישראל – לא צפויה תגובה משמעותית
ב"ה אתמול התפרסמה הערכת המודיעין בישראל שלא צפויה תגובה איראנית משמעותית נגד ישראל, ושאין מידע מודיעיני המלמד על היערכות לתקיפת ישראל ח"ו. הערכת מודיעין זו תואמת במדויק למה שפרסמנו בטורים שלנו בימים האחרונים.
[ההתראה האמריקנית לאזרחי ארה"ב, מירי טילים אפשרי לעבר ישראל, היא בבירור לא על סמך מידע מודיעיני קונקרטי, אלא התראה שכל מדינה מוציאה עבור האזרחים שלה ברגע שישנו איום אפשרי עליהם, וכנ"ל שאין מידע בישראל על הכנות לירי טילים איראני, וגם לא על מלחמה עם חיזבאללה ח"ו].
ביחד עם זאת הכוננות בצה"ל נמשכת, הן בדרום והן בצפון, והן בנציגויות ישראל בחו"ל, וזאת מתוך חשש מתגובה מוגבלת. נמשך גם תגבור הכוחות המצומצם בצפון. הגברת הכוננות מהווה גם אמצעי הרתעה כלפי שונאי ישראל, וזאת ביחד עם הגברת המאמץ המודיעיני, שנועד לאתר כל שינוי בשטח וכל "סימן מעיד" לתקיפה כלשהי ח"ו. נכון לעכשיו, כנ"ל, אין סימנים כאלו, וההערכה היא שצפויה לכל היותר תגובה מוגבלת, ולא מלחמה כוללת עם איראן או חיזבאללה.
נזכיר שוב את דבריו של הרבי ש"ארץ ישראל היא המקום הכי בטוח בעולם".
בהפטרה של היום קראנו בנביא ישעיה (פרק נ"ה): "כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף". הרד"ק שם מבאר שעם ישראל יצא מהגלות בשמחה [ולא מתוך עצב חלילה או סבל ח"ו…], ושגם אומות העולם (שהן, במשל של הפסוק, "עצי השדה") ישמחו.
את המילים "ימחאו כף", מפרש הרד"ק: "יכו כף לשמחה, כמו שכתוב "ויכו כף ויאמרו יחי המלך" (מלכים ב', פרק י"א, פסוק י"ב)".
וגם אנו נכריז: יחי המלך! יחי מלכנו משיחנו הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א, שהבטיח לנו כי הגאולה דווקא בדור שלנו, והיא תבוא דווקא מתוך נסים ונפלאות!