זכרון להולכים: הרב משה לברטוב ע"ה

היום חל יום היארצייט של החסיד הרב משה לברטוב ע"ה, שנפטר בה' אלול תשס"ה.

תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה

נולד בערב ר"ח אלול תרפ"ט, לאביו הרב דובער לברטוב. אביו היה נין ונכד מיוצאי חלציו של אדמו"ר הזקן.

זכה להיות בין הבחורים שנבחרו בהוראת אדמו"ר הריי"צ לבוא ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.

היה ממייסדי ומהמנהלים של 'לשכת עזרת אחים'.

אחרי מחלה ממושכת, וקבלת ייסורים באהבה, הוא נפטר בחוליו בבית הרפואה מאנט סיני שבניו יורק, בה' אלול תשס"ה אחר חצות.

שנות ילדותו

בימי ילדותו, גר ר' משה עם משפחתו בעיר מוסקבה, בסמיכות לבית הכנסת החבד"י "מארינה רושצ'ה", שאביו היה העסקן הראשי בניהולו והחזקתו.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהיחבא ללמד אותו ואת אחיו הגדול ר' שלום. שני האחים ר' משה ואחיו ר' שלום היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

הבר-מצוה שלו נערכה בהסתר ובהיחבא במעמד שלשה נוכחים: הוא (הר' משה), אביו והרב בערל גורביץ. ו"לחיים" נאמר אז על כוסיות של חלב.

אחרי שהחלה המלחמה, פינו את כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים. אביו ר' דובער חלה אז מאד, והוא נאלץ ללמוד בעצמו. חלק מזמנו עבד בשדה בקולחוז בכדי להרוויח מעט קמח למחיית המשפחה. בתום המלחמה, כאשר חזרו לעיר מוסקבה, היה אביו חולה עדיין, וכך, למרות צעירותו נפל עליו עול העסקנות של ניהול בית הכנסת במקום אביו. הוא הצליח בעז"ה לייסד מנין בכל יום, הוא בעצמו היה הבעל-קורא.

בשנת תש"ד בהיותו בגיל 15, נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד. לאחר שנה וחצי של לימודים, נשלח לעיר קוטאיס שבמדינת גרוזיה.

בריחה מרוסיה

לא חלפו שבועיים מאז הגיע לקוטאיס, ונודע לו על הבריחה של אנ"ש מרוסיה. בדרך לא דרך ובהשגחה פרטית ונסים רבים הגיעו גם ר' משה ואחיו ר' שלום ללבוב, ואחרי ששהו חצי שנה בעיר לבוב הגיע ההזדמנות והשנים עלו על הרכבת שחצתה את הגבול. משם הגיעו לאוסטריה, ושם נוסדה הישיבה מחדש. לאחר תקופה עבר ר' משה ביחד עם כל הישיבה לעיר ברינוא צרפת, שם קיימת הישיבה עד היום הזה. הוא זכה להיות מתלמידיה הראשונים.

במשך כמה שנים ישב ר' משה על התורה ועל העבודה בישיבה בברינוא. ואחרי זה בשנת תש"י זכה להיות בין הבחורים שנבחרו בהוראת אדמו"ר הריי"צ לבוא ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.

לפני שעזבו את ברינוא בשנת תש"י נסתלק אדמו"ר הריי"צ, וקיבלו אז הוראה מהרבי מלך המשיח שעליהם לבוא, באמרו: "היות והרבי אמר שתבואו, בטח חייבים אתם לבוא".

במחיצת הרבי

בעת התוועדות עם הרבי שמיני עצרת ה'תשי"א, התעניין הרבי אצל הבחורים האם הת' משה לברטוב (שהיה על האוניה בדרכו מפאריז) כבר הגיע לארה"ב.

באותם ימי בראשית, זכה ר' משה להיות מבחירי התמימים ב770. הוא גם זכה להיות ראשון לדבר שבקדושה להנציח בעט עופרת כמה מהאירועים ואמרות קודש (ב"יחידות" ו"התוועדות") של שנים ההם. חלק מיומנו התפרסם בספר "ימי בראשית" (רובו של יומן זה נמצא בכתובים ולא נתפרסם עדיין). ר' משה גם נמנה אז על ה"חוזרים", וקרה לפעמים שכאשר החוזר הרב יואל כהן לא היה נוכח בעת אמירת השיחה, השתמש הרבי (לעריכת ההגהות וכו') ברשימה שנערכה על ידי ר' משה.

באותן שנים זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, וכמה פעמים נקרא על ידי הרב חודקוב אל הרבי ליחידויות מיוחדות. כמה פעמים פנה אליו הרבי בהוראה מיוחדת בעת ההתוועדויות, כאשר מסופרים פרטי הדברים ביומנו שרשם בשנים ההם.

אחר לימודיו בישיבת תומכי תמימים בברוקלין במשך כמה שנים, נשלח על ידי הרבי לעיר פיטסבורג לשמש בתור משגיח רוחני במתיבתא שם. בתקופה זו התחתן ונשא לאשה את זוגתו מרת ברכה (לבית מוסקאל), כאשר מסדר הקידושין היה הרבי בעצמו.

בתשי"ט נסגרה הישיבה ור' משה חזר לניו יורק, שם עבד כמגיד שיעור ומשפיע בסניף ישיבת תומכי תמימים ברונקס.

בשנת תשכ"ד, ייסד וניהל את 'לשכת עזרת אחים'.

ר' משה היה גם סופר סת"ם מומחה, והתמסר בשנותיו האחרונות לכתיבת פרשיות תפילין ומזוזות, במיוחד עבור השלוחים ברחבי ארה"ב.

בשנים האחרונות כתב גם ספר של זכרונות אודות ימי המסירות נפש ועסקנות של אביו ר' דובער, ותורגם לאנגלית בשם "האיש שניצח את הקג"ב".

מלבד היותו מפורסם כתלמיד-חכם מופלג עם ידיעה עצומה בנגלה ודא"ח. היה גם מעורב בארגון עניני צדקה וחסד לזולת.

הוא גם זכה כמה פעמים להיות הש"ץ בימים נוראים בבית הכנסת 770 במנין של הרבי. ובמשך כמה שנים הוא היה הבעל קורא (ביחד עם הרב דוד רסקין) במנין של הרבי.

בשנים האחרונות היה המגיד שיעור בכולל תפארת זקנים לוי יצחק ב‏770.

פטירתו

אחרי מחלה ממושכת, וקבלת ייסורים באהבה, הוא נפטר בחוליו בבית הרפואה מאנט סיני שבניו יורק, ביום שישי ה' אלול תשס"ה אחר חצות.