זכרון להולכים: הרב מאיר אשכנזי ע"ה

היום חל היארצייט של הרב מאיר אשכנזי ע"ה, שנפטר בכ"ו מנחם אב תשי"ד.

לתולדות חייו מתוך אתר חב"דפדיה:

צעירותו ונישואיו

נולד ביום ראשון של חנוכה, כ"ה בכסלו תרנ"ב, בעיר צ'רניהיב להוריו – הרב שניאור זלמן אשכנזי ומרת קיילא (לבית זיסלין), שניהם מגזע חסידי חב"ד.

בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שם למד כשנה, ונאלץ לעזוב מאחר שחלה במחלת ה'טיפוס', אך בזמן מועט זה הספיק לשאוב את רוח הישיבה ונהיה ל'תמים' מן המניין.

הרב אשכנזי קיבל סמיכה לרבנות, מהרב צבי תומרקין (אחיו של הרב יוסף תומרקין), ומרב עירו, וחמיו לעתיד, הרב חיים אליעזר סולובייצ'יק. בשנת תרע"ד, בא בקשרי השידוכין עם מרת טייבע ליבא, בתו של הרב סולובייצ'יק אך הנישואין נדחו מחמת גיוסו לצבא הרוסי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. לאחר השתמטותו מן הצבא, נתמנה לרב בעיר ולדיווסטוק, עוד לפני חתונתו. מחמת התפשטות תנועת הקומוניסטים, ברחה משפחת חמיו לעיר חרבין שבמנצ'וריה, שם בשנת תרע"ז נישא.

לאחר נישואיו חזר לעיר רבנותו ולדיווסטוק, להמשיך את תקופת רבנותו. שם כיהן כרב במשך שבע שנים עד לשנת תרפ"ו.

רב בשנחאי

לאחר קבלת אישורים לעזיבת ברית המועצות, תכנן לקבל משרת רבנות בבוסטון, שבארצות הברית, אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית בשנחאי שבסין. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו, שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה בשנחאי, קהילה של יוצאי רוסיה שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו את עול הרבנות בשנחאי.

בשנת תרפ"ו מונה לרבה של שנחאי, בה היו באותה עת שתי קהילות – ספרדית ואשכנזית. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו.

עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בטבעו ובמזגו הנעים הצליח ליצור קשר ידידותי עם שתי הקהילות, כפי הוראת הרבי הריי"צ אליו.

כחסיד חב"ד ערך מפעם לפעם התוועדויות חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. הרבי הריי"צ ראה חשיבות גדולה בכך שרב חב"די מנהל בפועל את הקהילות היהודיות במקום נידח שכזה. מכתבים ובהם הוראות מיוחדות, שיגר הרבי אל הרב אשכנזי ואל בני הקהילות המקומיות. בין היתר ביקשו הרבי הריי"צ לקבץ נדבות מהקהילה המקומית עבור ה"חדרים" והישיבות בברית המועצות. הרב אשכנזי אכן הקים ועד מיוחד מבני הקהילה האשכנזית שפעלו בנידון, התרומות נשלחו אל הרבי הריי"צ, והרבי באגרותיו הודה לרב אשכנזי על התרומות שהשיג.

בתקופה זו שימש גם כראש השיבה בתומכי תמימים שנחאי, כמו כן פעל שם רבות עבור הפליטים, ובמיוחד עבור תלמידי תומכי תמימים ווארשא ותומכי תמימים אוטווצק.

בשנים קשות אלו קיבל הרב אשכנזי מענקים שונים מועד ההצלה בארצות הברית. בניגוד לדעת תורמי הוועד, החליט יו"ר הועד כי הכסף לא יגיע לידי תלמידי התמימים. מטעמי פיקוח נפש, כיוון שהתמימים היו עלולים לגווע ברעב, בצירוף העובדה שהתורמים רצו שהכסף יגיע גם לתומכי תמימים, העביר הרב אשכנזי את הכסף גם לתמימים. בעקבות מעשהו, נתבע הרב אשכנזי לדין תורה בידי חוגי ועד ההצלה. כאשר לכל אורך הדין תורה הוא זוכה להדרכה מרבותינו נשיאנו.

בשנת תרצ"ד עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב משה אשכנזי, שהחל ללמוד בישיבת 'תורת אמת'. בעקבות התקשורת הגרועה בין ישראל לשנחאי בזמן המלחמה, לא נודע לרב אשכנזי על נישואי בנו, עד ללידת בנם השני.

מגיע לניו יורק

רק לאחר עזיבת אחרוני הפליטים, והמקומיים את שנחאי, בשנת תש"ט, עזב את עיר רבנותו, ועבר להתגורר בשכונת קראון הייטס, שבניו יורק. מאז היה הרב אשכנזי לדמות פעילה במוסדות חב"ד בקראון הייטס. הוא שימש כיו"ר ועד להחזקת המוסדות – מרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל וחבר באגודת חסידי חב"ד. כמו כן, היה הרב אשכנזי מן החסידים הפעילים בקבלת הנשיאות של הרבי לאחר י' שבט תש"י, והיה החסיד הראשון שנכנס אליו ליחידות.

הרב אשכנזי זכה לקירובים מאדמו"ר הריי"צ והרבי.

פטירתו

ביום רביעי, כ"ו באב תשי"ד, נפטר מתוך ייסורים לאחר מחלה קשה. בשיחת שבת פרשת ראה, ארבעה ימים אחרי הפטירה, הזכיר הרבי את ר' מאיר והוסיף כי "מו"ח אדמו"ר כבר דאג והשתדל עבורו בכל המצטרך לו".

אישיותו

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "א ליכטיגע צורה, א צורה וואס לייכט" [= "צורה מאירה", צורה שמאירה].

הרב מרדכי לוברט, תלמיד ישיבה ששהה בשנגחאי, כותב על הרב אשכנזי "הרב אשכנזי, יהודי תלמיד חכם, מחסידי חב"ד, רב מקורי כמו שהורגלנו בבית, זקנו ופיאותיו המלאים מעטרים את פניו וטלית קטן, גדולה מכסה את בגדיו העליונים, עצם מראהו נתן לנו חיזוק גדול… הרב אשכנזי היה אהוב ומקובל על כולם, בעל מידות טובות, ולב רחום…".

הרב שמחה עלברג, יו"ר אגודת הרבנים, כותב בספרו 'עיני העדה' העוסק בדמויותיהם של רבנים: "… ההגדרה הקולעת וההולמת אותו ביותר היא: "איש חסיד וטוב לב, שכל כוונתו לשם שמים" זו הייתה תכונתו הנפשית בה התבלט בין עולם הרבנים, כאישיות מפוארה.. עשרים ושלוש שנים היה הרב אשכנזי רב בשנגחאי בכל אותם שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה, קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו.. כמה עבודת השם הייתה בכל תפילת שמונה עשה שלו בימי חול.. יהודי קדוש היה בשנגחאי, ושמו היה הרב מאיר אשכנזי..".