לברית המרגשת שנערכה בניו דלהי שבהודו היו שותפים רבים: כשלזוג ההורים נולד הבן הבכור בדלהי, הם חשבו שלא הגיוני שגם כאן תערך ברית כהלכתה. אחרי שיחה עם ידידהם, שניאור ושרה קופציק השלוחים בדרום דלהי שבדיוק בזמן הלידה שהו באהק – הם הבינו את החשיבות במוהל יהודי.
השלוחים רתמו למאמץ לקיום הברית את השליח ללאיצ׳יסטר-אנגליה. הארגון הנפלא 'ברית יוסף יצחק' והמוהל מרדכי סולומון מארה"ב, בית חב"ד בדלהי לקח על עצמו לקיים סעודת מצווה כיד המלך ואפילו את עזרת שליח הרבי לדובאי(!) היה צריך לגייס…
כל אחד תרם את חלקו למאמץ להכניס ילד יהודי נוסף בבריתו של אברהם אבינו – גם ב'חור' נידח כמו ניו דלהי כשכסנדק משמש בשליח הרב עקיבא סודרי.
וכך נלמדת סוגיית 'שנים אוחזין בטלית' בגן עדן:
"שנים אוחזין בטלית, טלית . . הוא הניצוץ טוב הנמצא בדבר גשמי, ובאו שנים ועשו מצווה . .
כאשר הנשמות שעשו את המצווה בעולם הזה באים לעולם האמת שניהם אוחזים בהטלית . . שהוא הניצוץ שהיה בהדבר הגשמי. .
וזהו שנים אוחזין בטלית, זה אומר אני מצאתיה, שהוא בעבודתו בירר את הניצוץ ההוא וזה אומר אני מצאתיה שהוא ביגיעתו ועמלו פעל ועשה שהגשם ההוא נזדכך ויהיה כלי לאלקות . . כל אחד יבוא על שכרו לפי אופן עבודתו".