נולד בי"א סיוון תר"כ בליובאוויטש לאביו רבי ישראל נח שניאורסון המכונה המהרי"ן.
בשנת תרל"ה נשא לאשה את הרבנית יוכבד שניאורסון, בת הרב יהושע פאליק שיינברג מקישינב. אמנם בלידת אשתו ג' אדר א' תרי"ט, שם אביה אפרים-פישל, ואכן היה להם בן בשם אפרים-פישל, כמפורט למטה.
לאחר חתונתו התיישב בקישינב והחל לעמול בלימוד התורה, ידידות עמוקה בתורה רחש יחד עם חבר ילדותו הרב צירלסון הרב הראשי של בסרבי' וישיבתו בעיר קישינב.
הוא נודע בצדקותו הרבה. אדמו"ר הרש"ב אמר לאדמו"ר הריי"צ שאמת ומידת הענווה אפשר ללמוד ממחותנו[1]. כאשר נפטר אביו המהרי"ן בקשו חסידי ניעז'ין מר' אברהם למלא את מקום אביו באדמו"רות, אך הוא סירב.
הרב שניאורסון השתתף בחתונתו של הרבי, וישב בשולחן הכבוד ליד חתנו אדמו"ר הריי"צ וליד הרבי.
נפטר ביום ב' בחשוון תרח"צ ומנוחתו כבוד בבית החיים היהודי בעיר קישינב במדינת מולדובה.
רעייתו מרת יוכבד שניאורסון נפטרה בת 60 בט"ז חשון תר"ף.
בשנת תשס"ב לערך התגלה קברו בבית הקברות היהודי הישן בקישינב ובחודש חשוון תשע"ב, לקראת יום ההילולא, הוא שופץ מחדש על ידי החברה קדישא בקישינב והרבנות הראשית של מולדובה בהנהגת השליח הרב זלמן אבלסקי ובריכוזו של נכד הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.