היום חל ה'יארצייט' של הרב יצחק חיים מרטון ע"ה, שנפטר בי"א מנחם אב תשפ"ג.
תולדות חייו מתוך אתר חב"דפדיה
נולד בי"ד אייר תשל"ה לאביו בעל המנגן המפורסם הרב יוסף יהודה מרטון.
למד בישיבות תומכי תמימים בתורת אמת ולאחר מכן בישיבה המרכזית תומכי תמימים כפר חב"ד. בשנת תשנ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', שם היה חבר בהוצאת קובצי הערות.
תירגם והוציא לאור יחד עם כמה מחבריו את אלבום "אוי רבי" בתרגום לעברית, אלבום שכולו שירי התקשרות וגעגועים לרבי.
בשנת תשנ"ז הקים עם כמה חברים (שהפכו לשלוחים ורבנים ברחבי העולם) את קעמפ 'גן ישראל כפר חב"ד' מה שלאחר כמה שנים הפך לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש.
בכ"ה תשרי תשנ"ט, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' שלמה יהודה ויגלר מזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד, את מקום מגוריהם קבעו בעיר ביתר עילית.
בשנת תשנ"ט ארגן את אירוע הבר מצווה לאלף ילדים עולים בכותל המערבי, אירוע שלאחריו החל לעבוד בארגון החסד כולל חב"ד בארץ הקודש, הקים מינף וניהל את אגף "חסד מנחם מענדל" – מפעל סיוע לאלמנות ויתומים שדואג ומלווה את המשפחות במשך כל ימות השנה כולה, במסגרת זו היה עורך חגיגת בר מצווה ובת מצווה גדולה, ליתומים ויתומות בכותל המערבי שמתקיימת מדי שנה בסמוך לי"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. היה דואג לשיעורי עזר וחונכים, חוגי העשרה טיפולים רפואיים ועוד, והכל מתוך דאגה ואהבה אין סופית.
הרב מרטון ניחן ברגש חסידי חם, חיבר במשך השנים עשרות רבות של שירי התקשרות וגעגוע לרבי ולבית חיינו, עבור מחנות הקיץ 'גן ישראל' – שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים אלו ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות אמיתית לרבי. לרגל חתונת בנו ר' מענדי הוציא בנו יענקי תשורה מיוחדת שנקראה בשם "תוונא דלבא" בה קובצו חלק משירי גן ישראל שחיבר. כמו כן שימש כבעל תפילה בתפילות הימים-נוראים ואף התאים לחנים וניגונים לקטעים שונים בתפילה.
בכינוס התוועדות י' שבט ה'תשפ"ד ביצעו הפנסאים, את ההמנון האחרון שכתב הרב מרטון בדיוק שנה קודם לכן. ההמנון שנקרא "בזכותנו" מבוסס על מכתבו של הרבי מר"ח שבט ה'תשי"א על החיבה העצומה לצד התביעה של הרבי הריי"צ מהנוער שימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה. השיר בוצע על ידי בנו של הרב מרטון יחד עם מקהלת הפנסאים ושמחה פרידמן.
כישרון הכתיבה בא לידי ביטוי אף במאמרים מיוחדים שכתב ופורסמו במשך השנים מעל בימות שונות. טורים ומאמרי הגות מיוחדים בשלל נושאים בהם בולטת השקפתו החסידית הבהירה והברורה. לרגל אירוע השלושים לפטירתו הוציאו משפחתו תשורה מיוחדת בשם "קולמוס הלב" בה קובצו חלק מאותם מאמרים.
הרב מרטון חלה במחלה קשה והזדכך בייסורים בבית רפואה במנהטן. התבקש לישיבה של מעלה ביום השבת קודש י"א מנחם אב תשפ"ג כשהוא בן ארבעים ושמונה שנים בלבד.
הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו.
הלוויתו יצאה ביום ראשון י"ב מנחם אב תשפ"ג מ-770 מרכז חב"ד העולמי דרך משרדי כולל חב"ד אל ארץ ישראל, משם המשיכה ביום שני י"ג מנחם אב תשפ"ג מבית הלוויות שמגר בהשתתפות מאות חסידים לכיוון הר המנוחות, ירושלים, שם נטמן לצד אביו.