-
מערכת משיח בפרשה, שמחה להגיש לקהל אנ"ש והשלוחים, מוסרי השיעורים, את הדרשה השבועית לפרשת קרח וחוקת, בשני שפות: עברית ואנגלית. הדרשה נכתבה על ידי הרב ניסים לגזיאל, והיא מתאימה לכל מי שמעונין לומר דרשה בקשר עם פרשת השבוע והגאולה • לקריאה והורדה בשני שפות
יודי|א׳ בתמוז ה׳תשפ״בלהורדת הדרשה לפרשת קרח באנגלית
להורדת הדרשה לפרשת חוקת בעברית
להורדת הדרשה לפרשת חוקת באנגלית
***
פרשת חוקת – הפרה העשירית
(מבוסס על לקו"ש חלק כח חוקת א)
אדם מתקשר למערכת העיתון בשביל לפרסם מודעת אבל על אמו שמתה.
"מה תרצה לכתוב במודעה?" שואל הפקיד
"תכתוב שתי מילים…אימא מתה, זהו!" עונה האבל
הפקיד עונה: "סליחה, אבל חייבים לכתוב לפחות ארבעה מילים, תוסיף עוד שתיים, בחינם."
"טוב." ענה האבל, "תפרסם – אמא מתה, למכירה סובארו…"
***
בפרשת השבוע, פרשת חוקת, מתוארת הפרה האדומה הראשונה שנעשתה בציוויו של משה רבנו. טומאת מת וטהרתה הם מהענינים "שהתחדשו" על ידי חטא העגל. חז"ל (ויקרא רבה יח) מלמדים אותנו על דו שיח מעניין שהתרחש בין הקב"ה למלאך המוות בזמן מתן תורה. בשעה שבני ישראל אמרו "נעשה ונשמע", הקב"ה קרא למלאך המוות ואמר לו:" אמנם מניתי אותך על כל הבריות, אבל עם עם ישראל, אין לך שום עסק!" בני ישראל נעשו בני חורין, משוחררים ממלאך המוות וממיתה בכלל. הכל היה טוב ויפה עד שהגיע חטא עגל..
בחטא העגל "חזרה זוהמתן" של בני ישראל ויחד איתה גם…המוות! מצוות פרה אדומה, אם כן, באה בתור תיקון לטומאה שנגרמה כתוצאה מחטאים בכלל, וחטא העגל בפרט!
בהלכות פרה אדומה (ג,ד) מצטט הרמב"ם משנה מפורסמת ממסכת פרה (ג,ה) המתארת את השתלשלות עשיית הפרה במשך הדורות החל מזמן משה רבינו:"ותשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במצוה זו עד שחרב הבית בשנייה. ראשונה עשה משה רבינו. שנייה עשה עזרא. ושבע מעזרא עד חורבן הבית. והעשירית יעשה המלך המשיח מהרה יגלה אמן כן יהי רצון."
מפרשי הרמב"ם התחבטו רבות למצוא מקור לדברים אלו. מנין לו, לרמב"ם, ש"העשירית יעשה המלך המשיח"?! המשנה אותה הוא מצטט, לא מציינת מילה ולא חצי מילה, על פרה עשירית או על מלך המשיח. המשנה סה"כ דנה בכמה פרות נעשו בעבר, ולא כמה ייעשו בעתיד. מהיכן יודע הרמב"ם שאת הפרה העשירית יעשה המלך המשיח?
ואפילו אם נמצא מקור לדברי הרמב"ם האלו, מהי פשר ההוספה:"מהרה יגלה אמן כן יהי רצון"? ממתי נהיה הרמב"ם דרשן, נואם בחסד עליון המנסה לסיים כל דרשה (און במקרה הזה, פרק) במשפט שנון וקליל המתאים לקהל הרחב?! הרמב"ם הוא ספר הלכה נטו, זהו ספר שמהותו להסביר:"בלשון ברורה ודרך קצרה.. תורה שבעל פה כולה" (לשון הרמב"ם בהקדמתו) כל משפט, פיסקא או ציטוט אמורים להביע הלכות ומנהגים ולא תפילות, בקשות ואיחולים…אם הרמב"ם רוצה לחבר לנו תפילות ובקשות על ביאת המשיח והגאולה, בבקשה ובכבוד גדול..אבל, למה כאן ועכשיו, באמצע הלכות פרה אדומה?!
[כבר ראינו לעיל, מה קורה שמנסים להוסיף יותר מדי…]
יתרה מזאת, אם הרמב"ם היה רוצה ללמד אותנו שיעור בהלכות תפילה, ולפסוק לנו הלכה שיש חיוב להתפלל על ביאת המשיח והגאולה. יש דרך אחרת (טובה יותר) לעשות את זה. אפשר היה להכניס את זה באמצע הלכות תפילה או לחילופין, באמצע "הלכות מלך המשיח" (בסיום הלכות מלכים) כי אחרי הכל, חיוב תפילה על משיח מתאים או באמצע הלכות תפילה או באמצע הלכות משיח, אבל מה פתאום באמצע הלכות פרה אדומה?! מה הקשר?!
בשיחה נפלאה מסביר הרבי מלך המשיח, שהתשובות לכל השאלות טמונות בסדר, בסדר הדברים. כידוע הרמב"ם היה אדם מסודר ומאורגן להפליא (דבר שניתן לראות בבירור בספריו) והסדר בו הוא ערך את ספרו, "משנה תורה", מלמד אותנו רבות על כוונתו האמיתית בדבריו.
תשע הפרות שנעשו מזמן משה רבינו והלאה מצוטטות ברמב"ם בתור המשך לדין "משמרת". הרמב"ם פוסק שהיו שומרים קצת מהאפר של כל פרה אדומה, את האפר הזה היו שמים ב"חיל", ולא היו משתמשים איתו. מטרת האפר הזה היתה "למשמרת", חיוב כללי ציבורי ותמידי על עם ישראל שיהיה להם, בכל זמן מן הזמנים, אפר פרה אדומה שמור! זאת אומרת, שמלבד השימוש באפר הפרה לצורכי טהרה, קיים חיוב נוסף, על כל ישראל, בכל זמן, שיהיה להם אפר פרה "למשמרת", ובלשון הרס"ג:"פרה למשמרת בתדר"!
ממילא מובן מדוע הרמב"ם מוצא נכון להזכיר שתשע פרות נעשו מזמן משה רבינו, בכדי להביא ראיה וחיזוק לדבריו שבכל הדורות קיימו את הציווי של שמירת אפר הפרה!
ביאור נפלא וחדשני זה, מסביר גם מדוע הרמב"ם ממשיך לתאר מה יקרה בעתיד, ומה יעשה מלך המשיח. ספרו של הרמב"ם הוא באמת ספר הלכות ולא ספר סיפורים. אבל גם המצוות שיעשו ע"י המשיח הם הלכה, ולכן הרמב"ם מזכירם בספרו. הזכרת הפרה האדומה שיעשה מלך המשיח הוא חלק מההלכה לפיה צריך שיהיה תמיד קיים אפר הפרה למשמרת. אז אם יש חיוב תמידי שיהיה "פרה למשמרת", מובן שמלך המשיח יהיה מוכרח לעשות פרה אדומה כדי לקיים את ציווי התורה "למשמרת", וזהו, בדיוק, מקור הרמב"ם שה"עשירית יעשה מלך המשיח"!
לפי זה גם מובן למה הרמב"ם מוסיף "מהרה יגלה": כי אם יש חיוב תמידי, שיהיה אפר הפרה למשמרת, הרי כל רגע שחולף ועובר מבלי משיח צדקנו, החיוב הזה לא מתקיים…עם ישראל מתבטל (שלא בבחירתו, ברצונו או בשליטתו..) מקיום מצווה תמידית (ח"ו)!! מכל האמור יוצא, שמצות "פרה אדומה" דורשת, צועקת ותובעת בכל לשון של בקשה "מהרה יגלה"! מוכרחים את מלך המשיח כמה שיותר מהר! כי כל רגע שמשיח עדיין לא התגלה – עדיין אין לנו אפר פרה, עדיין לא מתקיים ציווי "למשמרת", עדיין חסר בקיום המצוה של כל ישראל!!!
אז את "העשירית יעשה מלך המשיח" הסברנו, את היחול והיעוד ש"מהרה יגלה" תירצנו, אבל מה עם ה:"אמן כן יהי רצון"?! מה פשר ההוספה הזאת?! מדוע להוסיף "תפילה" ובקשה על ביאת המשיח שלא במקומה?!
אלא, שזוהי ג"כ הלכה..ועוד איזה הלכה…
הרמב"ם פוסק בהלכות מלכים (יא, ב) שיש חיוב לא רק להאמין במשיח, כי אם גם לקוות לחכות ולצפות לביאתו.איך נדע אם אנחנו מצפים למשיח כמו שצריך לחכות לו? מהו המבחן לכך שאנחנו מתכוונים באמת
למה שאנחנו אומרים בכל יום בתפילה "כי לישועתך קיוינו כל היום"?
כאשר מצפים למשהו באמת, עם כל הרגש, מרגישים שאי אפשר להמשיך לחיות בלעדיו…
וממילא מקווים ומצפים לאותו דבר שיבוא כמה שיותר מהר, ומרגישים בכל רגע את חסרונו, ופועלים
בכל הכח להביא אותו! והמבחן האמיתי לכך שהציפייה היא עם כל הרגש הוא – כאשר מזכירים לידנו משהו שקשור איכשהו לגאולה ולמשיח, זה ישר מדבר אלינו, זה מיד מדליק אותנו, זה בין רגע מציף אותנו ברגשות, רגשות שנהפכות לצורך נפשי ופנימי, צורך (שע"פ הלכה) מוכרחים להתפלל עליו ולבקש אותו. מצות התפילה היא לבקש מהקב"ה כל צורך שיש לאדם, אם חסר לך משהו…תבקש! אז אם מזכירים לידנו אישזהו איזכור, ולו מזערי ביותר, בקשר למשיח ולגאולה, הרמב"ם פוסק לנו שאנחנו צריכים להתעורר, להציץ מהשינה, להרגיש את הצורך, הפנימי והנפשי, לדרוש לצעוק ולתבוע מה' בכל לשון של בקשה:"מהרה יגלה, אמן כן יהי רצון"!
ונסיים בסיפור על ציפייה לגאולה של גדולי ישראל.
מספרים על האדמו"ר הקודם מלעלוב שפעם נפגש עם אחד מגדולי האדמורי"ם בארץ בשלהי שנת תשל"ה. השני התפעל וחזר על דברי האדמו"ר מקאמארנא זי"ע ששנת תשל"ו היא שנת הקץ!
האדמו"ר מלעלוב, מבלי להניד עפעף, ענה:"אני מאמין – תשל"ה" כלומר מדוע לדחוק את הקץ לשנה הבאה?
פעם נוספת שנשאל ע"י האדמו"ר מביאלא כיצד עבר עליו צום תשעה באב? הוא ענה בפשיטות:"היה לי צום קל מאוד, כי לא חשבתי מתחילת התענית שעומד אני להתענות בכל ה'מעת–לעת'… אלא בכל רגע חשבתי שהנה זה עומד אחר כתלנו, כבר עתה מגיע המשיח ויתהפך הצום לששון ולשמחה, וממילא לא הכבידה עלי התענית".
שבת שלום!
***
מעוניין לקבל כל שבוע את הדרשה לתיבת המייל שלך?
תגיות: גאולה ומשיח, משיח בפרשה, פרשת חוקת, פרשת קורח