לגו, עוגיות וקוביות סוכר: הצצה לדגמי בית המקדש שנשלחו לרבי

שניאור זלמן נוימן, מגזין בית משיח

"המלך המשיח . . בונה המקדש"

בשורות הבאות נביא את סיפוריהם של דגמי בית המקדש שהובאו לחדרי אוצרותיו של הרבי מלך המשיח שליט"א, או שנבנו על פי הוראותיו. אולם לפני כן ראוי לפתוח בעובדה מעניינת: הרבי בעצמו בנה דגם של בית המקדש!

יהודה לייב הורוויץ, בן עירו של הרבי, סיפר לימים כי בחדרו הפרטי של הרבי עמד דגם של בית המקדש, שהוא עצמו בנאו בצעירותו מקרטון וחומרי עזר.

הד לדברים אפשר אולי למצוא בביטוי מעניין של הרבי בשבת פרשת תרומה תשמ"ו. כאשר ביאר את דברי רש"י על עוביה של כפורת הזהב שמעל ארון הברית, התבטא הרבי מלך המשיח ש"דבר זה יכול כל אחד, גם 'בן חמש למקרא', לבחון בעצמו – כשינסה בקרטון וכיוצא בזה".

שיעורים ראשונים על צורת הבית

מספר הרב שלום דובער שיחי' לוין, הספרן הראשי של ספריית אגודת חסידי חב"ד, הספרייה של הרבי:

בשנת תשל"ו, לאחר שהרבי עורר לראשונה על–כך שצריכים ללמוד הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים – אנ"ש והתמימים החלו לפתוח את הספרים בניסיון ללמוד את הנושא החדש. מעטים הכירו את המקורות התורניים בנושא.

בהשגחה פרטית, זמן קצר לפני כן למדתי את מסכת מידות. מאחר שהייתי ממונה על ה'מתמידים' בקעמפ גן ישראל מונטריאול, ארגנתי צוות של שלושה ילדים מוכשרים, האחים למשפחת קארפ – וועלוול, לייבל ויענקי – ובניתי איתם דגם של בית המקדש על משטח עץ. 

כשסיימנו לבנות, הנחנו את הדגם בבית הכנסת, והעברתי לכל החניכים מספר שיעורים בהם למדו מושגים כלליים על החלקים השונים של בית המקדש. כך הצלחתי ללמד על–פי ידיעותיי ולהמחיש לכולם את הנושא שכמעט לא היה מוכר.

הייתי בקעמפ רק בחודש הראשון, ובתחילת חודש מנחם–אב חזרתי ל–770. כאשר גב' לאה (אשת ר' יואל) כהן תחי', שמעה שבניתי דגם של בית המקדש, היא הזמינה אותי מיד לביתם ברחוב מונטגומרי "באופן דחוף". כשהגעתי ביקשה ממני לבנות גם כאן דגם דומה, ולהעביר שיעורים לציבור.

אמרתי לה שלא אוכל לבנות. אין לי את הכלים המתאימים, ואף לא את הידע הנדרש בתחום הנגרות. היא אמרה "אין בעיה, אשיג לך שני אנשים שיודעים להתעסק בזה, והם ייבנו על פי הדרכתך".

עדיין נותרה בעיה, היכן נבנה? בקעמפ יש שטחים פנויים, אך בקראון הייטס לא היה מקום מתאים לענין. היא אמרה, "תעשה את זה אצלי בסלון!".

ואכן מיד הביאה שני אברכים, אמרתי להם מה צריך להזמין, והכל שולם על–ידה.

בניתי יחד איתם דגם נוסף של בית המקדש, על לוח עץ גדול – כמטר וחצי על שלוש מטר, בסלון משפחת כהן.

כשהדגם היה לקראת סיום, ביקשו מקעמפ גן ישראל בניו יורק, להביא אותו אליהם, וסוכם שב'ירחי כלה' אתן שיעורים בנושא.

רכב מיוחד לקח את הדגם הגדול, וביום ראשון בצהרים, אחרי מנחה, כל הקעמפ יחד עם כל משתתפי ה'ירחי כלה' יצאו לחצר (על–מנת שכולם יוכלו לראות), ומסרתי בפניהם שיעור. כאמור, הנושא אז היה חדש ולא מוכר. לא מסרתי חידושים מיוחדים, פשוט את מידות המקדש והשימושים בחלקים השונים בו.

אחרי הקעמפ, פנה החסיד הנודע ר' איצ'קה גאנזבורג, שהתעסק הרבה במבצעים, וביקש לקחת את הדגם לבתי–ספר, ישיבות, תערוכות ואירועים שונים. כך לאורך השנה עבר ממקום למקום ולימד על בית המקדש.

דגמים שהגיעו לאוצרות המלך

לא רבים הם הדגמים שנמסרו לידו של הרבי מלך המשיח באופן אישי. אך בארכיון ספריית ליובאוויטש ניתן למצוא תמונות של דגמים שנשלחו לרבי במהלך השנים. נציג להלן כמה דגמים נבחרים.

בתצלום משנת תשל"ו, נראה הרב חיים משה ברגשטיין, מציג בפני תלמידות בית חנה במיניסוטה, דגם של בית המקדש השלישי! כשהוא עשוי מקוביות סוכר…

תמונת דגם נוסף עשוי לגו, נשלחה לרבי בשנת תנש"א על ידי חסיד בשם ווייספיש ממנשסטר. בתיאורי הדגם הוא מתנצל על שמסיבות טכניות לא הצליח לבנות את "בית השחיטה" כראוי…

בית המקדש מלגו, בתחרות הארצית

תמונה נוספת מלמדת על שני אחים, תלמידי בית הספר חב"ד בנצרת־עילית (נוף הגליל כיום) שבנו את בית המקדש מחלקי לגו, ואף זכו בתחרות ארצית.

סיפר לנו על כך הרב נועם שלום (אופיר) שיחי' קריספיל, כיום רב בגרעין התורני בעיר נוף הגליל:

בתור ילדים, אני ואחי מרדכי, למדנו בבית הספר חב"ד בעיר. בערך בשנת תשל"ה נערכה תחרות ארצית של בניה בלגו, החלטנו להשתתף בה, ולבנות דגם של בית המקדש. לא אומר שעשינו דגם מדוייק עם כל הפרטים, אבל בנינו דגם כללי של הבית והמזבח, והוספנו שלטים עם הסברים בנושא.

הגענו לתל אביב לאירוע הסיום, והיה שם אולם גדול מלא בדגמים שונים. דומני שהדגם שלנו היה היחיד שקשור ליהדות…

מלבד ההשתתפות בתחרות כילדים, היתה זו הזדמנות מיוחדת להביא משהו משמעותי וערכי, ובמיוחד שמעורר את הציפיה לגאולה בקרב ציבור גדול שלאו־דווקא נפגש הרבה עם עניני תורה ומצוות.

לשמחתנו גם זכינו באחד המקומות הראשונים, דבר שהוסיף עוד בפרסום בית המקדש והגאולה הקרובה.

אין ספק שהרעיון לבנות את הדגם צמח מהחינוך בבית הספר והעיסוק בעניני גאולה ומשיח, מתוך לימוד ושירה. 

בכלל, יש לנו קשר עם הרבי עד היום, במשך כל השנים. ב"ה הקמנו פה בעיר את הגרעין התורני ויש לנו שיתוף פעולה מוצלח עם חסידי חב"ד, כמו הרב נחשון ועוד, לפעול בכל עניני היהדות ולהכין את העיר לגאולה.

כמובן כל הפעילות היום חדורה בערכים שחונכנו בילדותנו בחב"ד, על ידי הצוות המסור, הרב טייכטל, הרב דני לוי, המנהל דאז הרב שמעון רוזנברג, ועוד.

אמא שלי ע"ה שהיתה קשורה לנשות חב"ד, זכתה בגורל פעם ונסעה לרבי מלך המשיח לי' שבט, ואף קיבלה דולרים עבור נשי חב"ד. אני אישית לא זכיתי להגיע ולראות את הרבי, אבל זכיתי לקבל מהרבי המון. 

בין אלפי התמונות בספרייה, יש גם אלבום של 22 תמונות מדגם של בית המקדש שנועד להסביר לילדים את ענייני משיח. הדגם נבנה על ידי 'מכון נאור', ארגון לחוויה יהודית פעילה, שערך הפעלות לילדים בנושא בית המקדש.

בניית דגם המקדש שהובילה לנסיעה לרבי מלך המשיח

על בניית דגם של בית המקדש, שהובילה לנסיעה ל"בית רבינו שבבבל" שהוא "מעין ודוגמת המקדש שבירושלים", שמענו את הסיפור הבא:

היה זה בקיץ תשל"ח. בעקבות לימוד בתלמוד תורה בנחל'ה על תבנית בית המקדש, החליטו התלמידים זלמן גורליק וזאב קנייבסקי לבנות דגם של בית המקדש מקרטון. המלאכה דרשה השקעה וזמן רב, וכאשר השלימו את הבניה, החליטו ההורים לתת להם מתנה – כרטיס טיסה לרבי!

היתה זו מתנה שאין לשער את ערכה. הן זלמן הצעיר מעולם לא ראה את הרבי שליט"א עד אז. לנסיעה שנערכה בחודש כסלו תשל"ט, לקחו אף את הדגם. הסבא ר' מענדל גורליק התבטא אז "כזה בית המקדש, צריך להביא לרבי!"

מספר הרב זלמן שיחי' גורליק, שליח הרבי מלך המשיח שליט"א לבאר שבע:

טסתי לרבי עם אבי וסבי, יחד עם חברי זאב קנייבסקי, והגענו בי"ג כסלו. באותה שנה חל יובל החמישים לחתונת הרבי והרבנית (י"ד כסלו תרפ"ט־תשל"ט), והרבי התוועד לכבוד היום. כשהרבי נכנס להתוועדות היתה זאת הפעם הראשונה שראיתי את הרבי…

באותו ביקור, זכיתי גם להיכנס ליחידות, יחד עם אבא וסבא. הרבי שאל את אבי אם אפשר לדבר איתי אידיש, ואבי ענה בחיוב.

שאל אותי הרבי: "דו ביסט שניאור זלמן?" [= אתה שניאור זלמן?] ועניתי שכן. אחר–כך אבי הסביר לי, שלדעתו משמעות השאלה היתה כיוון שנקראתי על שם סבא־רבא שלי, המלמד של הרבי – ר' זלמן ווילענקין. אני הייתי הראשון שנקראתי על שמו. כידוע, הרבי התייחס אליו בצורה מאוד מיוחדת, עד שאפילו השתתף בהוצאות הקבורה. ומכאן כנראה החביבות וההתעניינות סביב שמי.

לאחר–מכן הרבי התחיל לבחון אותי על מה שאני לומד: "קענסטו מיר עפּעס זאָגן וואָס דו האָסט געלערנט אין משנה, אין חומש אָדער גמרא?" [= אתה יכול לומר לי משהו שלמדת במשנה, בחומש או בגמרא?], עניתי שלמדתי מסכת פסחים – אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. והרבי שאל אותי שלוש שאלות על המשנה הראשונה בפסחים.

"דגם בית המקדש עושה רושם חזק.."

את הדגם שבנינו והבאנו יחד איתנו, הניחו לתצוגה בכינוס של הילדים ('ראלי') בחנוכה, בסמיכות למנורת החנוכה הגדולה. אבל אז לא קיבלנו מהרבי התייחסות מיוחדת לזה. בהמשך חזרתי עם אבי לארץ ישראל.

סבי ר' מענדל גורליק היה מגיע כל שנה לרבי לי"ט כסלו או לי' שבט ונשאר שם עד לפני פסח, אז היה מקבל מצות מהרבי עבור חסידי חב"ד באה"ק וחוזר לארץ ישראל.

סבי רצה מאוד שהרבי יראה את הדגם מקרוב לפני שמעבירים אותו לספריה, ואכן לאחר השתדלות הניחו את הדגם ב'גן–עדן התחתון', וכאשר הרבי נכנס לחדרו – הרבי העיף מבט על הדגם שבנינו.

לאחר זמן־מה זכינו למענה קודש מיוחד מהרבי שליט"א:

נת' ות"ח, ודבר בעתו – בתחילת חודש הגאולה דכימי צאתך מארץ–מצרים אראנו נפלאות. אזכיר על–הציון

דגם בית–המקדש עושה רושם חזק וכו'.

מהתיקונים שצריך–להיות: השערים (מקומם כו') המעלות שכחצי עיגול

תיקון כללי – שיוכלו להסיר חלק העליון דההיכל (וקדש–הקדשים) ולראות הכלים שבתוכו. 

מפליא הדבר, איך שהרבי – אחרי רגע אחד של 'העפת־מבט' – העיר על פרטים קטנים כל־כך: המיקום של שערי הר־הבית, ישנם בזה דעות שונות והמיקום שהעמדנו אותם לא היה מדויק. 

והמפליא יותר: לפני שער ניקנור היו חמש־עשרה מדרגות. כאשר גילפנו את המדרגות – לא הצלחנו להכניס חמש־עשרה ויצא לנו רק שתים־עשרה. אמרנו לעצמנו: "נו, מי ישים לב…".

גם בנוגע לכלים, כשבנינו חשבנו שאין מה להשקיע בהם, כיון שאף אחד ממילא לא רואה אותם, ועל כך העיר הרבי על האפשרות להסיר את החלק העליון ולראות את הכלים.

בית המקדש מעוגיות…

בחלוקת הדולרים ביום הבהיר ט"ו אלול תנש"א, אחד העוברים הגיש לרבי בית המקדש מ…עוגיות, באמרו שהילדים מקליבלנד הכינו בכינוס צבאות השם בית המקדש מעוגיות.

הרבי נתן לו דולר נוסף באמרו (באידיש): "שהקב"ה יצליח בידם שהם ישתתפו בבית המקדש השלישי", ודולר נוסף "עבור כל הילדים שם".

"בעקבות בניית הדגם נהייתי מכור לבית המקדש"

דגם גדול ומפואר של בית המקדש, ניתן במתנה בערב חנוכה תשנ"ב לרבי מלך המשיח שליט"א, על-ידי עופר נדב, ישראלי תושב סידני.

כתבה נרחבת על כך – החל מהרעיון, שלבי הביצוע, הנסים בדרך והרגעים המרגשים אצל הרבי מלך המשיח – פורסמה בנפרד.

(תודות: חב"דפדיה, ספריית ליובאוויטש, לראות את מלכנו, ימי מלך, דרך תמים)