בית ספר לניסים • בלוג אישי

פתיחת בית הספר – כמו אצל נחשון בן עמינדב

ארבע שנים חלפו מאז הוקם בית הספר "שלהבות חב"ד" בחיפה.

תחילה זה היה נראה כמו עוד בית ספר חב"די שקם ברחבי הארץ, אחד מני רבות, במסגרת תנופת פיתוח גדולה במוסדות החינוך החב"די.

אולם מהר מאוד התברר שבחיפה כמו בחיפה, מדובר במלחמה על "העיר האדומה".

הקשיים הייחודיים של "חיפה האדומה", אינם המצאה. במכתב מיוחד מהרבי מה"מ (אגרות קודש כרך יד, עמוד שב) מסביר הרבי שאכן חיפה – שונה משאר ערי ישראל:

"ובפרט כשהמדובר בהפצת המעיינות ובדרא דעקבתא דמשיחא, ובארץ הקודש אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה, ובמקום כזה אשר הלעומת–זה יש לו בעונותינו הרבים תוקף מיוחד עד שנודע גם בחוץ–לארץ בשם העיר האדומה".

חיפה, שבמשך השנים זכתה שהתגוררו בה חסידי חב"ד נודעים לתהילה, חלקם שימשו בה פאר כרבני קהילה, הלוא הם הרב מנחם–מענדל קופרשטוך ממקורבי כ"ק אדמו"ר הריי"צ שאף היה עֵד בכתובת הרבי – שימש כרב בעיר, ולאחר מכן החסיד הגאון הרב גרשון חן, והגאון הרב יחיאל מיכל דוברוסקין ועוד.

על פעילות ה'הפצה' בעיר ניצח המשפיע הרב ראובן דונין, שבכוחו ובסגנונו המיוחד הצליח להתמודד עם האתגרים והקשיים. כמה מעניין לראות כיצד הרבי לא הסכים לוותר לו על מקום העבודה במחצבה שבטבורה של חיפה – משום שדווקא כך יוכל להשפיע גם על תושבי העיר האדומה. הטרקטוריסט העבדקן שהראה דוגמה מוחשית לתושבי העיר.

• • •

מסתבר שבחיפה נשארו עוד כמה ענינים לברר לקראת קבלת פני משיח, אחד מהם הוא נושא מוסדות החינוך.

קהילת חב"ד בעיר קיימת כבר כמעט מאה שנה (!) ובכל זאת, בכל השנים הללו לא נפתח בעיר אף לא בית ספר חב"די אחד, בעוד שבכל הארץ הייתה התפתחות חינוכית מרשימה. גם בתי הספר החב"דיים שהוקמו לפני עשרות שנים על ידי אנ"ש בקריות – בניצוחם של הרב לייבל שילדקרויט, הרב משה אוירכמן ויבחל"ח – הרב בועז קלי ע"ה – נבנו ב'קריות' בסמוך לחיפה, בעוד שבחיפה עצמה שררה התנגדות עזה מצד ראשי העיר לפתיחת מוסדות חינוך חב"ד.

אז מה עושים?

באותו מכתב שהזכרנו מקודם, התווה הרבי את הדרך הנכונה "ומובן ורואים גם במוחש אשר הנהגת נחשון היא לא רק הוראה לשביעי של פסח ולקריעת ים סוף כפשוטו, אלא לכל התחלה דענין אלוקי במקום חדש".

הגענו לשליחות בחיפה לפני למעלה מעשור, והחלטנו לעשות מעשה ולפתוח בית ספר עבור תושבים שאינם שומרי מצוות שרוצים לתת חינוך דתי לילדיהם. וכך, לפני ארבע שנים נפתח בית הספר "שלהבות חב"ד" במרכז הכרמל.

פתיחת בית הספר לוותה באתגרים ובניסים גדולים וגלויים, חלקם כבר סופרו בעבר. פתיחת בית הספר נעשתה בזמן הסמוך לבחירות בעיר, מתוך הנחה שהעירייה לא תפעל נגד בית הספר בתקופה זו. מסתבר כי בישיבת מועצת העיר, דפק ראש העיר דאז על השולחן בזעם: "איך חב"ד הצליחו לפתוח בית ספר במרכז הכרמל?!"

לא רק בית הספר בסכנה, גם גני הילדים

לצד ביסוס בית הספר "שלהבות חב"ד", דאגנו לפיתוח והרחבת גני חב"ד בעיר, כולל גם פתיחת גן חדש, לילדי העיר שהוריהם ביקשו להעניק להם חינוך יהודי שורשי כבר בגיל צעיר.

אולם החלטת העירייה לעשות הכל כדי להפריע לקיומו של בית הספר, הגיעה גם לפתחם של גני הילדים. בתואנות שונות ומשונות ניסו בעירייה לסגור את שני גני חב"ד בחיפה – האחד משמש את הקהילה החב"דית בשכונת 'הדר', והאחר בשכונת קריית שפרינצק.

בטענות של "חוסר בילדים" ובדרישות נוספות לשימוש במבנים, ניסו גורמים שונים להשתלט על המבנים, אולם בניסי ניסים, מלווים בברכתו של הרבי מה"מ, לא רק שלא הצליחו לפגוע בגנים, אלא "מעז יצא מתוק" והגנים נמצאים היום בתפוסה מלאה!

"בכוח התורה אני פוסק, שמי שמפריע לכם – יפוטר"

אז איך ממשיכים כאשר כל גופי העירייה עומדים על רגליהם כדי למנוע את המשך קיומו של בית הספר החב"די "שלהבות חב"ד"?

בסיועו של אחד מחברי מועצת העיר, הגישה הנהלת בית הספר ביחד עם הנהלת 'רשת אהלי יוסף יצחק', בניהולו של הרב אלי קריצ'בסקי, להגיש בקשה לקבלת סמל מוסד לבית הספר, למרות איומי העירייה.

אך הסתבר שיש כאלו שעשו הכל כדי להפריע לילדים לקבל את המגיע להם ולקבל חינוך יהודי.

לפני כשנה וחודשיים יצא לבית הספר "צו סגירה" ממשרד החינוך, כאשר בפרטי הסיבה הופיעה בין היתר הטענה כי "המבנה לא אושר לשימוש כבית ספר". מדובר במבנה גדל ורחב הנמצא בטבורה של חיפה, לידו עוברים מאות ואלפי תושבים ותיירים מידי יום, מה שכנראה הפריע מאוד ל'אדומים' שעוד נותרו בעיר.

מלווים בברכות הרבי, החלטנו להגיש תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משרד החינוך. היתה זו החלטה נועזת, ורבים מהחברים ניסו להניא אותנו מכך.

"אין לך סיכוי נגדם" "אתה תשלם מליוני שקלים ובסוף תפסיד" ועוד תחזיות שחורות. אולם הם שכחו כי מדובר בשנת "פלאות אראנו", ובהחלטה אמיצה החליט השופט שלא לסגור את בית הספר.

"מדובר בשנה בה הילדים נעדרו רבות בגלל סגרי הקורונה ויש לאפשר להם שגרת לימוד רגילה" נקבע בפסק הדין.

"באשר לשנה הבאה, יגיש בית הספר בקשה חוזרת לקבלת רישיון" השאיר השופט פתח לצד הנגדי.

•

נו, היה ברור שעיריית חיפה תעוט על הפתח שניתן לה כמוצאי שלל רב, והיא תמנע את הרשיון להמשך קיום בית הספר לשנת תשפ"ב.

כשאכן חרב האיום הונפה מעל בית הספר, התכנסה הנהלת המוסד ביחד עם כמה מרבני חב"ד לפגישה חשובה ומכרעת בעתידו של בית ספר שלהבות חב"ד חיפה.

המצב הגיע לידי כך, שגם הנהלת המוסד לא ראתה עוד אפשרות ריאלית להמשיך את הלימודים בשנת הלימודים תשפ"ב, שכן העירייה הפעילה לחצים כבדים על ההורים ואיימה עליהם בתביעה פלילית.

ההורים, רובם ככולם אינם שומרי תורה–ומצוות שלא חונכו על 'חינוך יהודי מתוך מסירות נפש', נחרדו. חלקם אף עזבו לצערנו את המוסד, כך שהמצב היה נראה בלתי הפיך.

באותה ישיבה קם אחד מרבני חב"ד ופסק בנחרצות: "בכוח התורה אני פוסק, שמי שמפריע לכם – יפוטר ממשרתו". ההכרעה בסיום אותה ישיבה היתה חד–משמעית: ממשיכים במסירות נפש.

זה היה נראה כמו חלום, אך למחרת אותו היום נערכה ישיבת מועצה בעיר, בה התקיימה הפיכה של ממש. אחת מהחלטות המועצה הייתה לפטר את העומדת בראש אגף החינוך בחיפה, זו שלחמה נגד בית הספר! זה היה ברור. הרבי משנה את כללי המשחק כדי שבית הספר החב"די ימשיך למרות הכל!

בלי הגיון כלל, החליטה מפקחת משרד החינוך לחזור מהודעתה

שנת הלימודים בבית הספר נפתחה גם השנה, תשפ"ב.

שוב הגשתי בקשה למשרד החינוך לקבלת רשיון לבית הספר, למרות שהובהר לי ברורות ש"אין לך סיכוי". ערכתי שיחות ארוכות הלוך–ושוב עם המפקחים והאחראים, מנהלי הבטיחות ואנשים נוספים, אך דבר לא התקדם.

"דבר אחד אני מבקש" אמרתי באחת השיחות למפקח החינוכי. "חכה עוד קצת עם ההחלטה השלילית". המפקח הסכים, ובית הספר המשיך להתפתח!…

באותם ימים נסעתי לרבי וביקשתי את ברכתו הקדושה להצלחת בית הספר נגד כל הסיכויים. במכתב אותו פתחתי ב'אגרות קודש', היה מכתב בו כותב הרבי למנהלת מוסד חינוכי, כי בתור מנהלת האחריות עליה ואין לה אפשרות לסגת מן המערכה…

התשובה עבורי היתה ברורה, למרות שעניין סגירת בית הספר באופן סופי, הייתה עניין של ימים. בפועל – עד לרגע זה לא התקבלה החלטה שלילית מטעם משרד החינוך על סגירת בית הספר. זהו מצב שאין לו תקדים בו בית הספר נשאר על המאזנים ללא החלטה עד לסוף שנת הלימודים!

•

מצד שני, לחצו הלוחצים והצליחו להביא אותי ל"ישיבת נזיפה". בפגישה השתתפו מנכ"ל ה'רשת' הרב קריצ'בסקי, מנכ"ל מוסדות חב"ד בחיפה והקריות הרב שילדקרויט, מפקחי משרד החינוך ונציגי העירייה.

במשך שעתיים שפכו נציגי משרד החינוך והעירייה את חמתם על בית הספר, על ההתנהלות 'הפושעת' לדבריהם, והודיעו חד–משמעית, כי לא יתנו לבית הספר להמשיך. הם דרשו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי בית הספר יפונה במיידית! אך הרב קריצ'בסקי ביקש מהמפקחת מספר ימים כדי להתייעץ איך להעביר את הילדים לבית ספר דתי אחר בחיפה מבלי לפגוע בילדים.

למרבה הפלא, ובלי הגיון כלל, החליטה מפקחת משרד החינוך לחזור בה מהודעתה, והודיעה לרב קריצ'בסקי כי אינה מסכימה שהילדים יעברו ביחד לבית ספר אחר.

"זה יפגע במרקם הקיים של בית הספר הדתי", טענה – ולא ידעה שהדברים נזרקו בה בנבואה, ובית הספר ימשיך לתפקד!

חבר מועצת העיר מנסה לקבוע עובדות בשטח

באותם ימים כתבה אחת המורות לרבי מה"מ על המצב הקשה. בין היתר טענה, כי במקום אחר ייתכן שהיא תקבל משכורת גבוהה יותר, ואף תחושה טובה יותר של יציבות במשרתה. משום כך ביקשה ברכה לעבור ללמד במוסד חינוכי אחר.

שום דבר לא הכין אותה למכתב שפתחה באגרות קודש (חלק יב' עמוד שסג) "כבר כתבתי לכמה מאנ"ש ובטח גם הוא ראה על כל פנים אחד ממכתבי הנ"ל שכבר באה האמת שאין להעלים האמת, וכל אלו שזכו לקחת חלק במוסדות או בפעולות כ"ק מו"ח אדמו"ר, לא צריכים לשקר בעצמם, כי אחת משני אלה, או שמכירים גם הם שזהו טובה בעדם, או שבאם אין רוצים להודות בזה ואוחזים בדעה שהם עושים טובה לכ"ק מו"ח אדמו"ר ועל ידו לכל נשיאינו ה' ועל ידם לקוב"ה ופמליא דילי', הרי גם הטפת מוסר לא תועיל… ולכן עליו ועל כל אחד ואחד לנסות להסביר לעצמם את האמת פעם ושתים ואיזה פעמים ויה"ר שיבחרו בחלק היפה".

יותר מזה היא לא הייתה צריכה…

•

עונת הרישום השנתי הגיעה, וביחד עם שאר השלוחים בעיר, הצלחנו למלא את הרישום לגני הילדים עד אפס מקום!

עובדה זו העלתה את חמתו של אחד מחברי סיעות המועצה בעירייה, שניסה לעקוף את המצב ולקבוע עובדות בשטח כדי להפריע לאחד הגנים להמשיך בשנה הבאה- תשפ"ג.

אלא שתושייתה של הגננת שראתה פועלים בסביבה, הביאה אותי להתלונן על "פלישה לגן של אנשים לא מוכרים ולא רצויים". כבר למחרת נעצרו העבודות וחבר המועצה ננזף קשות!

השכם בבוקר קיבלתי טלפון מפתיע

ומה אומרת על כך ראשת העיר של חיפה? זו שבידיה סמכויות נרחבות?

ובכן, לאורך כל התקופה ניסיתי להגיע אל ראשת–העיר ולנסות לדבר על ליבה, אולם נראה כי ההחלטה התקבלה, וראשת העיר מיאנה אפילו להיפגש.

שוב כתבתי לרבי ופירטתי את המצב הקיים, תוך כדי שאני מתחנן לרבי לעשות הכל כדי להציל את חינוכם של הילדים במוסד. היה ברור לי שאם הם לא ילמדו בשלהבות חב"ד – הם ילמדו חלילה בבית ספר חילוני.

המענה של הרבי באגרות–קודש היה "ובוודאי למותר לעוררו על הענין הידוע שלכל אחד ישנה מצוה שצריך להיות זהיר טפי, והיא השער לעליית התפילות ובקשות שלו וגם כן השער להמשכת הברכה בהנחוץ לו ולבני ביתו, ובנדון דידיה הוא ענין עבודת הקודש בישיבה מיסודה של כ"ק מו"ח אדמו"ר… וככל שיוסיף בזה יתוסף בכל הנ"ל לו ולבני ביתו בגשמיות וברוחניות".

לאחר מספר ימים שוב כתבתי לרבי, הפעם על המצב הכלכלי של המוסדות, מצב שהיה לא פשוט כלל. התשובה שהתקבלה הייתה באגרות–קודש חלק י"ב עמוד רכד "במענה על מכתבו במה שכתב אודות המצב הכספי החמור של הישיבה… לא באתי בזה אלא להביע תמיהתי שנופל ברוחו כל כך מהמצב, ובטוח אני אשר נשיאנו הק' משפיע הצלחה מרובה…"

בין כך ובין כך, חרב סגירת בית הספר עדיין הייתה מונפת. הדאגה לא פשוטה כלל ועיקר.

שבועות ספורים חלפו, ובשעת בוקר מוקדמת של אחד מימי החורף האחרונים, קיבלתי טלפון ממנהלת באגף החינוך: "הרב גינזבורג, בוקר טוב. אני לא יודעת למה אני מתקשרת אליך, אבל תדע לך שעכשיו יש לך הזדמנות. אני חושבת שמבחינה מקצועית הגיע הזמן שלחב"ד יהיה בית ספר בעיר. תעבירו את בית הספר מקום, ואני אדאג לאישורו של בית הספר. רק תנסה לפגוש את ראשת העיר כדי שלא תתנגד", סיימה את דבריה וניתקה את השיחה.

זה היה נראה כל כך הזוי. מדוע השתנתה פתאום המדיניות? ולמה בכלל היא התקשרה בשעה בוקר מוקדמת, בטרם נפתחו משרדי העירייה?

שמיימי לחלוטין.

באותם ימים נפגשתי עם מספר ידידים חב"דיים שקיבלו על עצמם להמשיך ולעזור בגשמיות להחזקת בית הספר. בין הדברים ביקשתי מהם להשתתף בפגישה העתידית עם ראשת העיר חיפה.

היינו כחולמים, אבל בימים שלאחר מכן אישרה ראשת העיר את הפגישה, שהתקיימה בסוף חודש אדר האחרון. עצם הסכמתה לפגישה, הייתה הסרת מחסום משמעותי.

מספר ימים לפני הפגישה התברר כי בנין ששימש כמוסד חינוכי בשכונה אחרת בכרמל התפנה מיושביו, והוחלט לנסות להגיש בקשה לקבל את הבניין לקראת שנת הלימודים תשפ"ג, כפי המלצתה של המנהלת מאגף החינוך.

"זה חסר סיכוי" אמרו ידידים מבינים, "מאוחר מידי כדי להתחיל את האישורים", אבל ברכותיו של הרבי מה"מ למוסד משנים את כל דרכי הטבע.

זה כבר לא היה סתם 'פלא', אלא 'פלאות בכל'. ראשת העיר החליטה בפגישה לאשר את בית הספר במבנה החדש!!!

ממש חג ויום טוב!!

תוך שלשה ימים הוגשו הבקשות עם כלל האישורים למשרד החינוך, דקות לפני שמערכת ההגשות לשנה הבאה ננעלה…

בהחלטה של רגע נכנסתי לדיון שכבר החל בבית המשפט

ולמרות הכל – עובדי העירייה ניסו לעשות הכל כדי להפריע להורים. עובדי העירייה זיהו כי המקום הנוח ביותר לפגוע בו, הם הורי הילדים, שחשו מאוימים, בניגוד לעסקני חב"ד שפעלו במסירות רבה. מה בסך הכול רוצים ההורים? שהילדים יגיעו למוסד תקני, רשמי ומוכר, ויקבלו שם חינוך ראוי. אבל ברגע שנערמו בעיות – הם לא ערוכים לזה.

מיד לאחר חג הפסח האחרון הגישה העירייה כתבי אישום (!!) נגד מספר הורים בבית הספר בטענה כי הם מפירים את חוק "חינוך חובה". מכיוון שלבית הספר אין, לכאורה, רשיון, הרי שילדיהם לא לומדים בשום בית ספר…

כתב ההזמנה לבית המשפט היה נראה כאילו חזרנו עשרות שנים לאחור אל ימי החושך ברוסיה הסובייטית… ממש כמו פעם.

עורך הדין של בית חב"ד ניסה לדחות את הדיון באמתלות שונות בתקווה שבינתיים הרשיונות יסודרו, אך העירייה קבעה שוב דיון שבועיים לאחר מכן.

בוקר יום המשפט.

ההורים מודיעים לנו כי הם אינם מוכנים להגיע למשפט. "לא עשינו שום דבר לא חוקי, ואם בית הספר שלכם אכן אינו חוקי, ניאלץ להוציא את הילדים", אמרו למנהלת.

התייעצתי עם עורכת דין מפורסמת שהציעה לי לא להגיע למשפט. "לא אתה נאשם, אלא ההורים. אם כן, אין לך מה להגיע, אתה לא עורך דין וגם אינך יכול לייצג אותם. ובכלל – אם ההורים לא יגיעו, אתם בטוח תפסידו".

כבר לא נשאר זמן אפילו לכתוב לרבי. בהחלטה של רגע נסעתי לבית המשפט ועליתי אל חדר הדיונים לדיון שכבר החל!

השומר בכניסה להיכל בית המשפט הכיר אותי כשליח של הרבי בעיר, ולא חשב לרגע מה הוא עושה. הוא פתח בפניי את הכניסה לדיון."מי אתה?" שאלה אותי השופטת שאינה מבנות עמנו, ואני השבתי כי אני מבקש את רשות הדיון לשלש דקות. קיבלתי.

סיפרתי לה על בית הספר שקיים מזה מספר שנים, על החינוך הטוב שמחבר דתיים ושאינם שומרי מצוות, ולפיכך ביקשתי ממנה לא להסכים לבקשת העירייה, ולבטל את ההחלטה שכן בתוך זמן קצר אנו צפויים לקבל אישור למוסד החינוכי.

"אני דוחה את הדיון בחצי שנה" פסקה השופטת, ורגע לאחר מכן הוסיפה: "לצערי אני עוזבת את המשרה, אז נדחה את הדיון גם אז בעוד כמה חודשים". הפסק הזה הרגיע את ההורים ולהבהיר להם שאין חשש לשלוח את הילדים בכל בוקר לבית הספר.

•

עד מהרה נפוצה השמועה בין ההורים, כי האישורים מגיעים ומדובר על זמן קצר עד שבית הספר יאושר.

ממש בימים האחרונים קיבלתי אישור על סבסוד נוסף מקרן חינוך עבור תלמידים נוספים. אם לא די בכך, הרי שהורים נוספים פונים להנהלת בית הספר ומבקשים להצטרף למוסד החינוכי האיכותי, שנותן לילדים חינוך איכותי יחד עם גישת הרבי מתוך אהבת ישראל.

בימים אלה מבקשים עשרות הורים להירשם ולהצטרף לכיתות הקיימות בבית הספר שלהבות חב"ד.

לאחר דיון נוסף, נפלה ההחלטה הגורלית: יוצאים שוב לימי שותפות כדי לאפשר לחסידים רבים ככל האפשר לקחת חלק במוסדות הניסיים האלו, המלווים בברכות אין–סופיות ו"פלאי פלאות", ולזכות להבטחתו של הרבי "שכל אלו המסייעים בחינוך הכשר נותן להם השם יתברך מדה כנגד מדה שיהיה להם נחת אמיתי, נחת יהודי מהילדים שלהם, ובוודאי כך יהיה".

כנסו כעת לדף הקמפיין, או התקשרו (24 שעות) 053-550-9770,

ותזכו לברכות מופלאות מהרבי מה"מ וגם למתנות ייחודיות ללא הגרלה!