"הרגשתי שאני מצביע באו"ם של הרבי"

יוסי סולומון, מגזין בית משיח

האולם הענק המה מפה לפה. שלוחי המלך, "צבא הרמטכ"ל", ישבו שורות–שורות, ספוגים באווירה של קדושה ושליחות. אבל היה רגע אחד בערב ההצדעה העולמי, ה"באנקעט", שבו החשמל באוויר הפך למוחשי. אל הפודיום עלה חבר הכנסת אוהד טל. הוא לא עלה כפוליטיקאי שבא לקושש קולות, אלא כיהודי שבא לשאוב כוחות.

במהלך נאומו, ביקש ח"כ טל מהקהל להצביע. זו לא הייתה הצבעה רגילה. הוא ביקש לחקות את ה"הצבעה" ההיסטורית שיזם הרבי בשנת תשל"א, כנגד החלטות האו"ם. "מי כאן מסכים שארץ ישראל שייכת לעם ישראל?" שאל טל. כל הנוכחים הרימו את ידיהם בבת אחת. הדהוד הקריאה "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל!" הרעיד את אמות הסיפים.

רגעים לאחר מכן, כשהוא יורד מהבמה, אפוף עדיין באנרגיות האדירות של המעמד, התיישבנו לשיחה מעמיקה. טל, שבילה את השבת של כינוס השלוחים ב–770, נראה כמי שעבר טלטלה רוחנית חיובית. העיניים שלו בורקות. השילוב בין איש הציבור המודאג ממצב העם והארץ, לבין החסיד–לרגע שגילה את המעיין הנובע, יצר שיחה מרתקת על שלושת השלמויות, על פוליטיקה עולמית ועל הכוח של שליח בודד בקצה העולם.

"האו"ם המקביל" של הרבי

חבר הכנסת טל, כאיש ציבור שמורגל באירועים גדולים – מה בכל זאת הפתיע אותך באווירה המיוחדת של הבאנקעט? נדמה היה שעל הבמה דיברת מדם ליבך.

"תראה", פותח טל, וקולו עדיין נרגש, "הדבר שפגשתי במהלך כינוס השלוחים הוא חסר תקדים. אני רגיל לכנסים, לנאומים, לפרלמנטים. אבל כאן? הן מבחינת העוצמות והן מבחינת הדבקות של השלוחים, זו חוויה מדבקת שנותנת כוחות להמשך השליחות הציבורית. ישנם דברים רבים ייחודיים בחב"ד, אבל העוצמה שחוויתי כאן בכינוס השלוחים, זה דבר שאקח איתי לכל חיי".

על הבמה עשית מעשה לא שגרתי. ערכת הצבעה.

"נכון. הרגשתי שזו חובה. הזכרתי לשלוחים שבשנת תשל"א, בשמחת תורה, הרבי ייסד את מה שהוא כינה 'האומות המאוחדות המקביל' – ה'או"ם של השלוחים'. זה היה משקל נגד להחלטות אנטי–ישראליות באו"ם האמיתי בעקבות מלחמת ששת הימים. הרבי ידע אז, מה שרבים מבינים רק היום: למילים ולמעשים שלנו כאן למטה, להצהרה הברורה שלנו שאנחנו לא זרים בארצנו – יש השפעה עצומה בשמיים.

כשביקשתי מהקהל להרים יד, וראיתי את הים הזה של הידיים המונפות שמכריזות 'ארץ ישראל שייכת לעם ישראל' – הרגשתי שאנחנו ממשיכים את אותו קו של הרבי. שאנחנו קובעים עובדה. ההחלטה הזו התקבלה פה אחד. זה לא היה גימיק, זו הייתה הכרזת מלחמה רוחנית על כל מי שמנסה לקעקע את זכותנו על הארץ".

מול חושך ה–Woke: האור של חב"ד

אחד הנושאים הבוערים שח"כ טל מעלה, הוא הניגוד החריף שחווה בביקורו בניו יורק. מצד אחד, עוצמת הקדושה של 770, ומצד שני – ההידרדרות המוסרית של העיר המארחת.

הזכרת בנאומך את ראש העיר הנבחר של ניו יורק, זוהרן ממדני. המילים שלך היו חריפות מאוד.

"אי אפשר לשתוק מול זה", פניו של טל רציניות. "תחשוב על זה רגע. העיר עם הכי הרבה יהודים בעולם בחרה בקומוניסט אנטישמי כראש העיר שלה. וממה שאני שומע, חלק ניכר מהקולות שלו הגיעו מיהודים. זה מזעזע. ממדני הוא מנהיג פרוגרסיבי ופופוליסטי שמזהה את עצמו עם כוחות רשע כמו חמאס ואל–קאעידה.

האידיאולוגיה שלו היא אידיאולוגיה של פירוק. פירוק הזהות, פירוק המסורת, פירוק המוסר, התא המשפחתי והלאום. זו הסיבה שהוא פרו–פלסטיני, וזו הסיבה שהוא מייחל 'לשחרר את פלסטין' מהיהודים".

וכיצד חב"ד נכנסת למשוואה הזו?

"חב"ד היא האנטי–תזה המוחלטת! ממדני והפרוגרסיביים רוצים לפרק; השלוחים רוצים לחבר ולבנות. הם בוחרים בטוב על פני הרע, בבהירות מוסרית על פני בלבול פוסט–מודרני. השלוחים עובדים 24/7 כדי להצית את הנשמה היהודית, לחבר יהודים לשורשים. הם התשובה לשנאה של ממדני, לבלבול, ולמען האמת – לטיפשות שלו. כל מי שפגש את השלוחים ואת תורת הרבי, פגש את החוכמה המדהימה ואת האמת הנצחית. זה המאבק האמיתי היום בעולם: בין תרבות הפירוק לבין תרבות הנצח של תורת ישראל".

שבת ב–770: "המנוע שמבעיר את הנשמות"

לפני שנצלול לעומק הסוגיות הפוליטיות–ביטחוניות, אני מבקש להחזיר את ח"כ טל לחוויה הרוחנית האישית שלו. הוא הגיע לכינוס ביום חמישי, אבל השבת ב–770 הייתה נקודת המפנה.

איך חווית את הימים והאירועים שסבבו את הבאנקעט? מה קורה לחבר כנסת ישראלי בתוך 770?

"תשמע, הגעתי לכינוס השלוחים ביום חמישי, נפגשתי עם מספר קבוצות של שלוחים. אבל בשבת… בשבת זכיתי להיות ב–770 ולהתפלל בבית מדרשו של הרבי. אתה עומד שם, ורואה אלפי שלוחים מכל רחבי העולם עומדים צפופים ומתפללים בדבקות ובעוצמה אדירה שבלתי ניתן לתאר אותה כלל. תפילת השבת, כשאתה רואה את כל החסידים נדחפים קדימה ואחורה כמו גלי הים, וכולם שמחים בהתלהבות ובאהבת ישראל גדולה כל כך – זה מחזה שאין לו אח ורע".

זה נשמע שזה נגע בך בנקודה פנימית.

"פעמים רבות לפני שבאתי הנה חשבתי לעצמי: איזה מנוע צריך כדי לייצר כזו מערכת של שליחות? מה גורם לאנשים צעירים לעזוב הכל וללכת לקצה העולם? לאחר השבת שחוויתי כאן, אני מבין מה זה המנוע הזה. זה מנוע שמבעיר פנימית את השלוחים וגורם להם לצאת לשליחות במסירות נפש גדולה – למרות הסכנות הדיפלומטיות, למרות הקושי בכשרות ובחינוך. הבנתי שרק מכוחו של הרבי אפשר לייצר כזו מסירות נפש אדירה על כל יהודי.

ההתוועדות בשבת, לאחר תפילת שחרית, הייתה השיא. השירה, העוצמה, האמונה. אני הייתי ב–770 בעבר, אבל אף פעם לא בכינוס השלוחים העולמי. אני אומר לך באחריות: מי שלא חווה את זה, אי אפשר להסביר לו את זה במילים. אני ממליץ לכל אחד שרוצה להתמלא כוחות, לבוא ולהיות חלק מהאירוע הזה".

התקלה באוסלו והשליח שהציל את השבת

בנאומו הזכיר טל כי פגש את השלוחים במקומות רבים בעולם – מדובאי ועד מלבורן. אבל סיפור אחד, אישי וקטן, ממחיש אצלו יותר מכל את מהות השליחות החב"דית.

האם יצא לך להיעזר בשליח באופן אישי במצבי דחק?

"בהחלט", הוא מחייך, ונזכר בחוויה קרירה שהפכה לחמה במיוחד. "במסגרת תפקידי כחבר כנסת אני מסתובב רבות בעולם. לפני כמה חודשים הייתי באוסלו שבנורבגיה. האירוע הדיפלומטי הסתיים בשישי בצהריים, ומפאת קוצר הזמן לא יכלתי לחזור ארצה לפני שבת. מצאתי את עצמי במדינה זרה, חושש וחושב 'מה אעשה בשבת?', במיוחד שלא ידעתי למי לפנות.

הצלחתי ליצור קשר עם שליח הרבי במקום, הרב שאול וילהלם. התגובה שלו הייתה מיידית: 'אין בעיה, תבוא אלי לשבת'. בסופו של דבר – עם כל החשש שהיה לי להיות תקוע לבד – הייתה זו אחת השבתות המיוחדות שהיו לי בחיי. האירוח היה נעים בצורה בלתי רגילה, אבל מה שהדהים אותי היה לראות את האורחים. יהודים מכל הגוונים, אנשים שחיצונית לא היית מאמין שיש להם קשר למסורת. ופתאום, סעודת שבת מרוממת, שירים ודברי תורה שנמשכו עד השעות המאוחרות של הלילה. שם הבנתי את הסוד: אהבה ללא תנאים".

מה לדעתך מייחד את השליחות הזו לעומת ארגונים יהודיים אחרים?

"שני דברים: מסירות נפש, ואהבה ללא תנאים. שליח של הרבי מקבל כל יהודי בלי שיפוט ובלי תנאי סף. בתקופה שבה עם ישראל מפולג ומותש, דווקא החיבוק החם הזה יוצר אחדות עמוקה ולא שטחית. 'כמים הפנים לפנים, כך לב האדם לאדם' – זה מדבק. שמענו בכינוס את הסוקר שלמה פילבר מדבר על הסקר שלו – מיליוני יהודים מזדהים עם המסרים של חב"ד. הקסם הזה קורה בזכות הרוח של הרבי שמפעמת בכל שליח".

שלמות הארץ: "לא תרגיל פוליטי"

החלק הדרמטי ביותר בנאומו של טל בבאנקעט, וכעת גם בראיון, עוסק במאבק על שלמות הארץ. כיו"ר סיעת הציונות הדתית, טל רואה קשר ישיר בין האזהרות של הרבי לבין המציאות הביטחונית העגומה בשטח.

במעמד הבאנקעט דיברת בחריפות על המאבק למען שלושת השלמויות. הזכרת את הממשל האמריקאי ואת הלחצים הבינלאומיים.

"תראה", הוא מרצין, "אם יש משהו שלמדנו בטבח שמחת תורה הוא שכל פיסה מארץ ישראל שאנחנו חלילה נותנים לערבים, מביאה רק רצח ושפיכות דמים. זה הוכח מעבר לכל ספק. זה כבר לא עניין של 'אמונה' בלבד, זו עובדה מדממת. ולכן, עם ישראל צריך להמשיך ולחזק את הריבונות שלו בכל חלקי ארצנו – יהודה, שומרון, עזה וירושלים.

לפני מספר ימים הובלתי סיור בגוש עציון. ראיתי במו עיניי איך הערבים, במימון הרשות הפלסטינית והאיחוד האירופאי, בונים באופן לא חוקי ומשתלטים על חלקים נרחבים ממולדתנו. זה מסוכן אסטרטגית, צבאית, וכפי שהרבי אומר – גם רוחנית. אנחנו נלחמים בזה באמצעות 'סור מרע' – אכיפה, ובאמצעות 'עשה טוב' – בנייה ופיתוח".

בוודאי שמעת את ההצהרות האחרונות באו"ם ובארה"ב לגבי 'מדינה פלסטינית' כחלק מהסכמי נורמליזציה.

"שמעתי, ובנאום שלי שלחתי מסר ברור – גם לחברינו בבית הלבן, ואפילו לסגן הנשיא הנבחר ג'יי די ואנס, שאמר פעם שריבונות היא 'תרגיל פוליטי'. אמרתי להם משם, מהבמה של השלוחים: ריבונות היא לא תרגיל פוליטי טיפשי. ריבונות היא הדרך היחידה לקדם שלום אמיתי ויציבות.

אנחנו לעולם לא נאפשר הקמת מדינה פלסטינית בארץ ישראל. ביטחון עם ישראל חשוב יותר מכל אדם פרטי, גם אם הוא נשיא ארה"ב. ההתיישבות תתרחש איתו או בלעדיו. הוא יכול לבחור להיות בעד, לעמוד מהצד או חלילה נגד, אבל עם ישראל צריך לעשות את הדבר הנכון לביטחונו".

אתגר הזהות וזעקת הרבי

כשליח ציבור, כיצד אתה משתדל ליישם את דברי הרבי בנושאים הבוערים הללו, כמו חוק מיהו יהודי ומסירת שטחים?

"הרבי הוא איש חזון עצום", אומר טל בהערצה גלויה. "הוא ידע לזהות את האתגרים עשרות שנים לפני כולם. האתגר המרכזי בדור שלנו הוא אתגר הזהות. בדור השפע, הכל לכאורה מובן מאליו, וקל ללכת לאיבוד.

בדיוק כמו אברהם אבינו בפרשת השבוע שקראנו בכינוס, שקנה את מערת המכפלה ועשה 'קניין' – חיבור עמוק לקרקע, כך אנחנו צריכים לחבר את העם. הרבי הזהיר שאם לא נגדיר 'מיהו יהודי' כהלכה, ואם לא נשמור על הארץ, נאבד את הזהות. אני משתדל בכל פעולה שלי בכנסת לפעול מתוך המחויבות הזו: חיזוק הזהות היהודית וחיזוק הריבונות. המלחמה האחרונה הוכיחה עד כמה הצימאון לזהות הוא עמוק. חיילים מחפשים ציציות ו'פאצ' משיח' והנחת תפילין. חטופים כמו קית' סגל, שלא ידעו כמעט דבר על יהדותם, עמדו מול מחבלים וסירבו להישבע לקוראן. זה הכוח היהודי שהרבי דיבר עליו".

"לסיום אומר: השלוחים מקבלים מכוחו של הרבי, וכשהם יודעים שהרבי עומד לצידם ומוליך אותם, שום דבר לא יכול לעצור אותם. 'שלימות הארץ' זה לא רק רעיון, זה חזון ומציאות שתתממש. לכולנו יש תפקיד בזה. אני יוצא מהכינוס הזה בתחושה שאנחנו מתקרבים יותר ויותר לגאולה שלימה, ובעזרת השם, עם העוצמה של השלוחים והאמת של התורה, ננצח את כל החושך ונביא את משיח צדקנו בקרוב ממש".