-
בי"ד כסלו תשל"ט מלאו חמישים שנה, יובל, לחתונתם של כ"ק אדמו"ר שליט"א ולרבנית שתליט"א. לכבוד המאורע, נשי חב"ד בארץ ישראל, החליטו שצריך לכתוב ספר תורה לכבוד ולזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית שתליט"א. בפועל, עניין זה נדחה כמה פעמים, עד שהגיע התאריך י' שבט תש"מ, במלאת שלשים שנות נשיאות של כ"ק אדמו"ר שליט"א • טור מרתק לרגל יום הבהיר י"ד כסלו • לקריאה
חבר המערכת|י״ד בכסלו ה׳תשפ״דבי"ד כסלו תשל"ט מלאו חמישים שנה, יובל, לחתונתם של כ"ק אדמו"ר שליט"א ולרבנית שתליט"א.
לכבוד המאורע, נשי חב"ד בארץ ישראל, החליטו שצריך לכתוב ספר תורה לכבוד ולזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית שתליט"א. בפועל, עניין זה נדחה כמה פעמים, עד שהגיע התאריך י' שבט תש"מ, במלאת שלשים שנות נשיאות של כ"ק אדמו"ר שליט"א.
בי' שבט שנה שעברה [תש"מ] היו אצל אד"ש גם הרב שמואל שי' הלפרין וזוגתו, שניהם היו פעילים מאוד בענין כתיבת ספר התורה.
כשנכנסו ליחידות, נתן אדמו"ר שליט"א השתתפותו והשתתפות הרבנית שתליט"א בשביל ספר התורה. הרבי אמר להם שספר התורה יהיה מוכן עד י"ט כסלו.
הם כנראה חשבו כי עוד יוכלו לשלוח את הס"ת לניו יורק, וכ"ק אד"ש ישתתף בעצמו בהכנסתה, אבל טעו. הרבנים מורי הוראה אמרו להם מיד בהתחלה כי יחשבו מה שהם עושים, כי אסור להוציא ס"ת שנכתב בארץ ישראל לחו"ל, אבל הם התעקשו…
בערך בחודש אלול נודע, שכ"ק אד"ש שלח הודעה, שיכינו את סיום ספר התורה להכניסו בחג הגאולה י"ט כסלו בכפר חב"ד.
כעת החלו לחשוב לאיזה בית כנסת בכפר חב"ד יכניסו את הס"ת, שהרי ישנם שלושה בתי כנסת בכפר חב"ד. חשבו שאולי יעשו כמו שנהגו בס"ת ששלח אדמו"ר הריי"צ לכפר חב"ד – ספר התורה הזה נמצא בכל אחד מבתי הכנסת במשך שנה ואז עובר לבית כנסת אחר (דרך אגב, הס"ת הזה נמצא השנה [תשמ"א] בבית הכנסת 'בית מנחם'). חשבו כי גם בס"ת הזה יעשו סבב.
כשכתבו את ההצעה הזאת לאד"ש, ענה: "אין מנהגינו לטלטל ספר תורה מבית כנסת לבית כנסת".
לאחר כל ההכנות, ספר התורה כבר היה מוכן.
כן הורה אד"ש לעשות 'יד' בשביל הס"ת.
אלפי מזמינים
בערך שבוע לפני י"ט כסלו, החל ר' זושא שי' ריבקין [גבאי בית הכנסת 'בית מנחם'] לעשות 'טומעל' כדי שיזמינו את כ"ק אד"ש להכנסת ספר תורה. הוא חילק ניירות ואלפים חתמו על הבקשה. אלו שלא הספיקו לחתום בזמן, שלחו חתימתם באופן חדש שנקרא פקס. הם נסעו לתל אביב למשרד הדואר, ושלחו משם למשרד במנהטן.
בתחילת השבוע של י"ט כסלו, התחלתי לשמוע שמועות שר' זושא שי' ריבקין מתכונן לנסוע לנ.י. כדי להזמין אישית את אד"ש. לא ידעתי אם להאמין או לא, הרי הוא מסוגל, וכבר עשה כן פעם אחת כשהזמין את אד"ש לחנוכת הבית של 'בית מנחם'.
ביום שני, ט"ז כסלו, שמעתי שהוא באמת נסע ב–6:00 בבוקר לנ.י. כשהכרטיס חזור שלו זה ליום המחרת, יום שלישי בשעה 6:00 אחר צהריים. הוא הביא איתו אלפי חתימות של חסידים ואוהדי חב"ד המזמינות את הרבי והרבנית להשתתף בהכנסת ספר תורה שנכתב לזכותם בארץ הקודש.
הוא הודיע לאד"ש שהוא רוצה לנסוע לנ.י., אד"ש ענה לו, "כוונתם רצויה, והתורה חסה על ממונם של ישראל". אמנם, התשובה הגיעה לארץ ישראל מאוחר מידי, רק אחרי שהוא כבר היה על מי האוקינוס.
כשהגיע לנ.י. ושמע על התשובה, זה הדאיג אותו, ולכן הכניס פתק לאד"ש כי הוא חושב שביאתו היא נגד רצון אד"ש. כעבור זמן קיבל תשובה שעודדה אותו הרבה:
נת' ות"ח ודבר בעתו
בחדש כסלו חדש הגאולה
ובימים שבין יו"ד – וי"ט בו
אזכיר על הציון
אחרי מעריב הודיעו לו שאד"ש רוצה לדבר אתו ב'גן עדן התחתון'. תוכן הדיבורים הוקלט וישנו גם בכתב (ראה מסגרת). בתוך הדברים אמר לו אד"ש שיתוועד (כלומר, שאד"ש יתוועד) מחר בשעה 2:00–2:30.
המונים הגיעו לשידור
כאן בכפר חב"ד האולם בו הושמע השידור היה כל כך מלא. מעולם לא ראיתי שידור שהגיעו אליו כל כך הרבה אנשים.
תוכן השיחה הראשונה היה על סדר הכנסת ספר תורה. אחרי זה אמר מאמר כעין שיחה 'פדה בשלום'. לאחר מכן אמר אד"ש שיעשה את ר' זושא שליח לקחת חזרה כתר עבור ספר התורה, ונתן לו 'לחיים' ואיחל לו הצלחה רבה.
ר' זושא איחל לאד"ש שיבוא לבד לשים הכתר על הספר תורה, ואד"ש ענה 'אמן', ואמר לו כמה דברים. אחרי זה קרא הרבי לזה שהכין הכתר ואמר לו להגיד 'לחיים'. שאל אותו אם הוא לוי, וברך אותו: "זאלסט מאכן א סאך כתרים אויף א סאך ס"ת און לערנען און מקיים זיין וואס שטייט אין ס"ת" [=שתעשה הרבה כתרים על הרבה ספרי–תורה, ותלמד ותקיים את מה שכתוב בספר התורה]. השיחה שלישית היתה בנוגע ל'מבצעים'.
אחר כך ציווה לנגן 'הכנה' וניגון 'ארבע בבות' (בבא רביעית פ"א) 'ניע זשוריצי', והתחיל בעצמו לשיר 'ווי וואנט משיח נאו' ו'ניעט ניעט'. אמר שיתפללו מנחה ויגידו הוי' הוא האלקים
(ע"כ ממה שכתבתי אז בתשמ"א בכפ"ח).
הרבי כובד ב'אתה הראית'
סדר הכנסת ספר תורה התקיים בי"ט כסלו עצמו. בכל הכפר היתה התרגשות גדולה. כולם התכוננו להשתתף בסיום, ובעיקר בהכנסת הס"ת. השתתפתי בתהלוכה שעברה דרך רוב הרחובות הראשיים של הכפר. היה מרהיב לראות איך כולם לבושים בגדי שבת, והילדים צעדו עם לפידים, וכולם שרים לכבוד התורה. כולם ממש הרגישו שקורה עכשיו משהו היסטורי.
היה אמור להיות שידור גם מתהלוכה, אבל הענינים הטכניים לא עבדו כמו שצריך.
אך בעת ההקפות שהתקיימו ב'בית מנחם', כן פעל השידור, ושמעו זאת בחדר שני למעלה ב–770.
בעת שהתהלוכה הגיעה ל'בית מנחם', הוציאו את כל ספרי התורה שבבית הכנסת לקראתה ורקדו בפנים. אחר כך התחילו באמירת 'אתה הראית' כשהרב אשכנזי ניהל את האירוע. ריגש אותי מאוד לראות את הרב אשכנזי איך פניו קרנו מאושר.
אחד הרגעים המרגשים היה, כאשר הרב אשכנזי כיבד את כ"ק אדמו"ר שליט"א עם הפסוק 'אתה הראת', וביקש מכל הקהל לאמרו ביחד. השאגה של כל הקהל כאשר אמרו את הפסוק בנוסח הידוע של כ"ק אד"ש, ממש הרקיע שחקים. כמו כן כיבדו רבנים ושלוחים בהקפות, וערכו שמונה הקפות כפי מכתבו הידוע של אדמו"ר הריי"ץ נ"ע.
באמצע ההקפות פנה אלי בפתאומיות ר' שמואל שי' גרייזמן, ובקול שאינו משתמע לתרי אפי, ציווה עלי במפגיע להשיג לו קסטה בשביל הקלטה. שמתי לב שחיברו לו קו טלפון, מסתמא לשדר את האירוע לירושלים ול–770. מזמן לזמן דיבר בה, מסתמא עם ר' לייזר שי' ליכטשטיין, האחראי על השידורים בירושלים.
אחרי שר' שמואל גרייזמן הפעיל את ההקלטה, שאלתי אותו מה קרה. הוא סיפר לי שכעת הודיעו לו, שכשהגיע כ"ק אד"ש מביתו כרגיל בבוקר, אמר המזכיר שסידרו שידור מהכנסת ספר תורה, ואם כ"ק אד"ש רוצה, יוכל לשמוע. כ"ק אד"ש ענה שעכשיו הוא עסוק ולא יוכל לשמוע שידור חי, אבל היה מעוניין לשמוע הקלטה. לכן ביקש ממני ר' שמואל גרייזמן להביא קסטה להקליט.
[לבסוף, לא ידענו איך להעביר את ההקלטה, והקסטה נשארה אצלי. למחרת התלוננו שרשות השידור היו צריכים את ההקלטה בשביל לשדר ברדיו, ושחיפשו אותי…].
בסיום ההקפות, ביקש הרב אשכנזי מכל הקהל לנגן ביחד את ניגון הד' בבות של כ"ק אדמו"ר הזקן, והקהל התרגש מהאירוע החריג הזה.
אחרי ההקפות המשיכו להתוועד. השנה, לראשונה, התוועדות 'הרשמית' והרגילה של י"ט כסלו הוחלפה בחגיגת סיום ס"ת במקום ההתוועדות הגדולה כבכל שנה. ר' זושא ריבקין הסתובב עם הבקבוק 'משקה' שכ"ק אד"ש נתן לו לחלק בהתוועדות, ונתן לכל אחד לומר 'לחיים' על 'משקה' של הרבי. הוא גם הראה לי את חבילת שטרות הכסף הישראלי שאד"ש נתן לו.
כתר בהזמנה אישית של המלך
יום או יומיים אחרי י"ט כסלו, ביקרתי את ר' זושא בביתו, והוא סיפר לי כמה דברים מביקור הבזק שלו ב–770.
ר' זושא סיפר לי, כי כל ההתוועדות המיוחדת של י"ז כסלו הוגה ע"י כ"ק אד"ש, כולל גם המאמר. הקטע איך שאד"ש נותן לו 'לחיים', את בקבוק ה'משקה', ונותן לחיים לאומן שעשה את הכתר באה"ק וכו', כל הקטע הזה הגיה כ"ק אד"ש שלש פעמים! …
[ולהעיר שזה המאמר האחרון שאד"ש הגיה למשך תקופה ארוכה. המאמר הבא שהרבי הגיה היה רק בשנת תשמ"ו! (ד"ה ואברהם זקן מש"פ חיי שרה תשמ"ו)]
כן סיפר שאמרו לו שיכנס לאד"ש אחר מנחה, אבל מישהו אחר היה שם. הוא חיכה כמה שיכל, אבל היה כבר צריך לנסוע לשדה תעופה.
בשעת ההקפות ראיתי את הכתר לבוש על אחד מהספרי תורה. ה"יד" שהכינו באה"ק, היה אצל אד"ש כל הלילה, ואד"ש החזירו לו בשעת ההתוועדות, ביחד עם הכתר וה'משקה' וכסף לצדקה וכו'.
בלילה שר' זושא הגיע, הוא דיבר עם כ"ק אד"ש בגן עדן התחתון והקליטו את זה בסודיות. וביקשתי מר' זושא העתק ההקלטה, והקלדתי את זה – העתק מזה מצו"ב [ראה תרגום במסגרת].
באותו לילה ביקש אד"ש שיביאו לו דוגמאות של כתרים כדי שיוכל לבחור איזה הוא רוצה, ואמר: "מסתמא אצל האחים קליין מבארא פארק יש כתרים".
האחים קליין סיפרו לי שנים לאחר מכן, כי אד"ש רצה את התחתית של כתר אחד, והחלק העליון של כתר אחר. הם אמרו למזכיר שיצטרכו לשלם על שני הכתרים. האחים קליין עבדו כל הלילה כדי לחתוך ולהלחים מחדש את שני החלקים.
מתוך שבועון 'בית משיח'.