באתי לשנות אנשים אחרים, אבל אני הוא זה שהשתנה

לתועלת הקוראים ולכבוד חג גאולת כ”ק אדמו”ר הריי”צ, אנו מתכבדים לפרסם קטעים נבחרים מתוך הספר "קפה שובר חומות – הצצה אותנטית אל החיים מאחורי הסורגים", מאת הרב פישל ג'ייקובס (הוצאת גפן):

ב־16 ביוני, קראה לי קצינת כוח האדם למשרדה. ״בדקנו שוב את ימי החופשה הבלתי מנוצלים שלך. נשארו עשרים ושניים לשנה זו. אתה חייב לנצל אותם לפני השחרור שלך.״

״כלומר?״ ״היום הוא היום האחרון שלך,״ היא אמרה. היום הוא היום האחרון שלי. ״תהנה,״ היא אמרה.

עכשיו צהרים. יש לי רק עוד חמש שעות.

חזרתי לסיים את השבוע, כפי שעשיתי פעמים רבות בעבר. ביקרתי באגפים. חילקתי מצרכים מהמטבח לאסירים באגפים שונים עבור בישולי השבת שלהם. התנהגתי כרגיל.

היה חם ולח, הזעתי. עד השעה ארבע סיימתי לעשות מה שבדרך כלל הייתי עושה. איך אני אמור להרגיש? לא הייתי בטוח. שעה אחת נותרה. עברתי פעם אחרונה באגף 2, מקום בו השקעתי זמן ומאמצים רבים.

עמדתי לבד בבית הכנסת של האגף, מביט החוצה, אל הבלגן וההמולה של חיי הכלא.

נזכרתי באסיר ששמע על אסון שהתרחש בביתו, ובכה חזק כל כך על כתפיי עד שהחולצה שלי נטפה דמעות. הייתי צריך לחכות עד שגופו יפסיק לרעוד בכדי להתחיל לתקשר איתו. אנשים שחלקו איתי את הפחדים העמוקים ביותר שלהם: ״אשתי רוצה להתגרש.״ את רגשי האושר הכי נעלים שלהם: ״בתי סיימה כיתה ג‘…״

נזכרתי בבחור חברותי שעבד עם קצין המשק, שהתקרב לסוף מאסרו בן החמש שנים. הוא שתה יותר מדי בחוץ, וכתוצאה מכך נקלע ונגרר לקטטות אלימות רבות. ״אני חוזר לפתוח מחדש את מסעדת הדגים שלי, בטבריה. יש בזה הרבה כסף,״ הוא אמר. ״ו…״ אמרתי, נוגע בנקודה עליה דיברנו אינספור פעמים בעבר. ״ואתנזר מאלכוהול,״ הוא צחק.

נזכרתי בבחור שמח ורזה שחיבבתי במיוחד. לימדתי אותו תרגילי קראטה לפני חמש עשרה שנה, כשהוא היה בן אחת עשרה, והתגורר בבית יתומים מקומי. ״לימדת אותי שיש לי פוטנציאל, שאני צריך לעשות משהו עם עצמי.״ הוא זכר.

אני שכחתי. ״אני מקווה שאעשה זאת… יום אחד. אף אחד לא אמר לי דבר כזה אף פעם.״ אף אחד לא אמר לי דבר כזה אף פעם.

הבזיק בי פלשבק משיחה עם אסיר, שהתרחשה לפני שבועיים. מוטי, באמצע שנות החמישים לחייו, בעל מבנה גוף מוצק, היה חולה סוכרת, סבל מבעיות ברגלו והלך בעזרת מקל. הוא תמיד דיבר ישר ולעניין. ״אני יודע שאתה מאמין שהתפקיד שלך הוא לעודד אנשים", הוא אמר. ‘זה נכון', חשבתי. ‘אם כי זה לא הולך כל כך בקלות, כמו שאתה עשוי לחשוב.‘ ״כשאתה נכנס לאגף, האסירים באמת מתעודדים. האם אתה יודע מה המשמעות לאסיר, כשמישהו מחייך, שומע, מעודד אותם…?״

כשמישהו מחייך, שומע, מעודד.

היה עוד בחור, אהרון. אשתו, הרוסה מהמאסר, שנגרם בעקבות אישום שקשור לחברת ראיית החשבון שלו, צלצלה אליי בקביעות למשרד. ״אנחנו קצת נבוכים. אני רוצה לעבור דירה, אבל אני מפחדת. אף פעם לא מכרתי דירה. אני אחכה לבעלי שישתחרר״ (נותרו לו עוד ארבע שנים לרצות). ״תודה שאתה לומד איתו. אין לך מושג מה זה עושה לו,״ היא ייבבה. הקו התנתק שוב.

אין לך מושג…

עמדתי והבטתי על האגף, אחד מני רבים בהם עבדתי במשך כל כך הרבה שנים. הרבה פרצופים השתנו, רבים חזרו. הסיפורים היו תמיד אותם הסיפורים. אם מלנכוליות משמעותה לבקר בבית ילדותך, איזה שם יש לעזיבת מקום כזה?

אתה לא יוצר רגעים כאלו, הם פשוט קורים לך. אני מאמין ששישים הדקות האלה היוו את השעה הכי עוצמתית בחיי. שעה זו האירה והעלתה בתוכי תובנה שאף פעם לא הייתה לי.

זה משהו שהרבי מלובביץ‘ אמר לגבי העתיד, תקופה שרבים מצפים לה. קראו לתקופה זו בכל שם שתרצו: מילניום חדש, גאולה, תקופה חדשה. משהו שהוא אמר, שאף פעם לא תפסתי.

הרבי מאמין שהעולם כפי שאנחנו מכירים אותו צועד לעבר עידן חדש. העתיד הזה מתואר כעידן שבו יש שגשוג אישי וקולקטיבי, מלא ברצון טוב. המושג הזה משותף לכל האמונות המערביות, למרות שלמען האמת הוא מבוסס רק באמונה שלנו. המושג הפחות ידוע הוא ״השכר״ (לא השכר הכספי), שמשחק תפקיד חשוב בתמונה הכוללת הזו. כל מעשה טוב, כל אדם שאי פעם עזרת לו, נמצא שם. שום דבר לא נשכח.

״כשהזמן הזה יגיע,״ מלמד אותנו הרבי, ״כולנו נסתכל לאחור ונאמר: ״הלוואי שהייתי עושה יותר טוב כשיכולתי….״

‘אני לא אומר שלום,‘ חשבתי. ‘לא לאסירים ולא לאנשי הצוות האחרים.‘ יהיה יותר מדי מה לומר. יותר מדי מה לא לומר.

הם ישמעו: ג‘ייקובס עזב. אני אעזוב את הכול כפי שהוא. דמעות זלגו במורד לחיי. באתי לכאן כדי לשנות את האנשים האלה. לקחת את האנשים שפגעו באחרים, שמעשיהם הראו שהם מאמינים כי עמיתיהם פחות חשובים מהם, ולהראות להם שחיבה וחמלה טובים יותר.

באתי ללמד אותם להפסיק, לעצור. להקשיב לקול של ילד, לתת עצה טובה, לעזור לחברים. בסופו של דבר, כשהכול נגמר והכול נעשה, כל מה שאנחנו לוקחים אתנו הוא הטוב שעשינו במהלך חיינו בעולם הנפלא הזה שזומן לנו על ידי בורא עולם.

באתי לשנות אנשים אחרים.

אבל אני הוא זה שהשתנה.

לקניית הספר און-ליין