הקול שקובע: מה דעת הרבי על אלו שמעדיפים לא להצביע?

באדיבות מגזין 'בית משיח'

האם חובה להצביע בבחירות? ואולי כדאי להשאר בבית?

במשך כל השנים הביע הרבי מלך המשיח את דעתו הברורה והעקבית בדבר חובת ההשתתפות בבחירות. כך כותב הרבי באחת מאגרותיו ('אגרות קודש' כרך יא עמודים קסז–ח):

אנו אין לנו אלא דברי נשיאינו, היינו כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר גם עתה עומד במרום ומשמש וגם כאן, ולהבחירות לכנסת הראשונה ציווה והשתדל שישתתפו בהם, שמזה מובן שלא רק שמותר הדבר אלא שמחוייבים בזה.

דברים אלה מופנים לאנ"ש, וכך צריכים לנהוג גם כל שאר האזרחים המחזיקים ברשותם תעודות זהות, המשלמים מיסים ואגרות המים וכו' (שם) וכן המשתמשים בבולי הדואר (שם עמ' רנג).

הרבי ציין עד כמה חשובה הצבעתו של כל אחד ואחת (שם):

וכבר ידוע פסק תורתינו הקדושה, לעולם יראה עצמו שקול וכו' וכל העולם שקול, ובעניין הבחירות, הרי לפעמים על–ידי קולות בוחרים מתי–מספר יכולה להשפיע במשך הזמן שלא תתקבל איזה גזירה או גם לבטל מהגזירות הקיימות כבר, ומי הוא זה בימינו אלה היכול לומר אני את נפשי הצלתי.

הרבי מוסיף (שם עמוד קסח) וקובע, כי האחריות הרובצת על כתפיו של איש שהוא בעל השפעה ("וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים") גדולה במיוחד, ובמקרים של חקיקת חוקים בלתי רצויים "הרי תקלת הרבים, חס ושלום, תלויה גם בו".

הרבי מה"מ מסיים בהבהרה כי הערבות ההדדית שנתחדשה במתן–תורה איננה מותירה מקום כלל להנהגה מסוג של "אני את נפשי הצלתי".

חובת ההשתתפות בבחירות, שהרבי ביססה על הוראת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, מופיעה לראשונה באגרות–קודש אדמו"ר מוהריי"צ (כרך יו"ד עמוד לב) בקשר עם הבחירות שהתקיימו בחורף תש"ט:

במענה על כתבו מי"ז לחודש מרחשוון, ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ–ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה.

ובהמשך איגרתו הק' של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

ועם מי להשתתף — צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר .. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה.

ומסיים בעיקר:

והשם יתברך ירום קרן אחינו בני–ישראל ד' עליהם יחיו בארץ הקודש ת"ו ובכל מדינות הגולה ונזכה לביאת הגואל צדק משיח צדקנו אשר יקבצנו מכל ארצות פזורנו לארץ הקודש ת"ו.

כידוע, בשנים הראשונות להקמת המדינה התנהל ביהדות החרדית ויכוח סוער בדבר ההשתתפות בבחירות. במכתביו, שבחלקם נכתבו בלשון פולמוסית, כמתווכחת עם הטוענים אחרת, מסביר הרבי שדווקא אי ההשתתפות בבחירות גורמת — בסגנון השוללים — לחילול שם שמים (שם עמוד שנז):

מוסיפים עוד כמה נציגים (דעפוטאטען) מה'כופרים', והם מכריזים על זה בחוץ לארץ וגם בארץ הקודש ת"ו שזהו ראיה מוכחת על רוב דיעות באה"ק ת"ו ואין לך חילול השם גדול מזה. ואם [=כדברי ה'קנאים' בטענתם כנגד ההשתתפות בבחירות] זהו מג' עבירות הנ"ל — הרי אין תירוץ שיוכלו לקחת [='מסים'] בעל–כרחם.

הרבי מסכם, שזו קנאות שלא במקומה:

במה שנוגע לעשיריות אלפים או גם מאות אלפי של בני–ישראל שיוכלו לקיים בנקל יותר מצוות אלקינו בחיי יום יומים — הרי דווקא בזה משתמשים בקנאות שאינה במקומה כלל.

את התנגדותו הנחרצת להימנעות בבחירות חותם הרבי בהבהרת שתי נקודות נוספות (שם ובעמוד שנח): א. הסבורים שאי השתתפותם בבחירות תהווה "מחאה מבחוץ" — הרי "אינו מובן כלל מהו הסתירה שבין שני הדברים, כיוון שיש למחות מבחוץ ויש למחות בפנים". ב. היפרדות והיתנתקות מסוגים מסויימים של יהודים — מופרכת מעיקרה על–פי המבואר בתורה בכלל ובפנימיותה, במיוחד במצוות אהבת–ישראל.

"מיעוט קול אחד… מגביר רשימות המנגדים"

מעשה שאירע בפלוני (כפי הנראה אישיות תורנית ידועה) שנמנע מלהשתתף בבחירות ולאחר מעשה פנה אל הרבי וביקש מחילה. הרבי השיב לו (שם עמ' שפה) כך:

במה שכותב שאני אמחול על מה שלא השתתף בבחירות. הנה פשיטא שאין זה עניין פרטי שלי על–אחת–כמה–וכמה קפידא שלי, אלא כמו שכתבתי וגם פרסמתי דעתי ברבים שברור הדבר שכל מי שיש לו הרשות להשתתף בבחירות (היינו שלקח תעודת זהות ומשלם מסים בהמדינה, ועוזר בשאר העניינים שלה, כי ירא הוא שמא יאסרו אותו או שלא תהיה [=לו] הנוחיות שלא הורגל וכמו שירות המים ולא ממימי הבאר וכיוצא בזה), הרי מחוייב הוא על–אחת–כמה–וכמה להשתתף בבחירות שאין בזה כל סיוע לאיזה משרד שהוא ומיעוט קול אחד ברשימה היותר חרדית, מגביר החשיבות הערכית של רשימות המנגדים על ה' ותורתו.

גם כשהבהיר למישהו שחובה להשתתף בבחירות הדגיש (אגרות–קודש כרך יא עמודים רנג–רנד): "ובכל אופן יסיח דעתו מעניינים של פוליטיקה".