הרב מנחם ישראלי
"אומרים עלי שאני משוגע ("קְרֵייזִי") על משיח – והם צודקים" כך התבטא פעם הרבי על עצמו.
ואם הרבי "משוגע" על משיח, אנו בעקבותיו, ובמיוחד לפי מאמר הגמרא "דיו לעבד להיות כרבו".
החסיד בעצם מהותו הוא חתיכת רבי, סלילי ה-D.N.A של חסיד עשויים חריצים חריצים של רבי משיח וגאולה. כך למדנו מפי גדולי המשפיעים "עומק חסיד – רבי".
קוֹרְיוֹז (מלשון קְרֵייזִי) משעשע שמעתי פעם מהרה"ח יצחק שיחי' אקסלרוד:
דרכו של הקנייטש (כובע קנייטש) החבד"י להיות מוטה כלפי מטה, אות וסמל הוא לענוה.
והנה, באחת השבתות, באמצע שירת "לכה דודי" ב-770, הרבי מלך המשיח שליט״א מנצח על על השירה תוך כדי עידודים נמרצים, ידו הקדושה של הרבי עולה שוב ושוב בתנועה סיבובית מלמטה למעלה כהרגלו, והנה לפתע פגעה ידו הקדושה בקנייטש – והסיטה אותו כלפי מעלה.
לא עברו שניות בודדות וכבר כל באי 770 הסיטו את הקנייטש כלפי מעלה.
למה? מה קרה? הבחורים "התמימים" היקרים שביקרים הבחינו בקנייטש של הרבי עולה כלפי מעלה, וקיימו מאמר חז"ל "והלכת בדרכיו".
אי. טען הטוען הריאלי והשכלי: הקנייטש החבד"י צריך להיות מכוון כלפי מטה, ובפרט שמסמל על ענינים נעלים (ענוה וכו'). ואך "מבלי משים" הוסט כלפי מעלה . . זהו רק ענין של זמן עד שהרבי יבחין ויכוון את הקנייטש שוב כלפי – מקומו הטבעי – מטה.
זהו. שלא.
"התמימים" דבוקים ברבי, ונמשכים אחריו בדביקות עצומה ונפלאה, וכמאמר "ולדבקה בו" – "הדבק בתלמידי חכמים".
ואצל "התמימים" מונח שאצל הרבי אין "בלי משים", ואצל הרבי הכל מכוון. ואם אצל הרבי כך, הרי שאנו על אחת כמה וכמה, בבחינת "דיו לעבד להיות כרבו".
זהו אכן 'קוֹרְיוֹז' שכולו 'קְרִיזַה', שרק בא לבטא את הלך הרוח החסידית של חסיד ההולך בעקבות רבו.
ואם בעניני זוטות כך, בענין הכי פנימי ועצמי הנוגע ב"יחידה של נפש" על אחת כמה וכמה.
הרבי מעיד על עצמו "קְרֵייזִי אַבַּאוֹט משיח", ואנו נשאר נורמלים? עם הקנייטש למטה?
הנה, שוב מתקרבים אנו ליום הנשגב ג' בתמוז, והנה שוב 'האגודה למען הגאולה' עושה "כינוס שכולו אמונה וגאולה" באמפי של בת-ים.
ושוב מציקים לך המודעות: בוא. הבא את ילדיך.
ואתה תוהה נבוך. כבר הייתי לפני שנתיים. מה עכשיו? עוד הפעם? למה? מה זה יתן?
זהו. שכן.
הרבי להוט אחרי "משיח", ובפרט בשנת "הקהל".
ואתה ואנחנו בעקבותיו.