גמלים ממדבר יהודה • נקודה למחשבה

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה

ערב ל"ג בעומר, דמדומי חמה.

אני מקבל טלפון מחברת מועצה ואחר כך עוד אחד מארגון זכויות בעלי החיים, בטרוניא ושאלות על התהלוכה שאמורה להתקיים למחרת בשכונת ורדיה בחיפה, על ידי השלוחים הרב אורי וחני למברג.

האטרקציה שפורסמה 'גמלים ממדבר יהודה', הציעה למשתתפי התהלוכה להנות מרכיבה על גמלים.

"זה צער בעלי חיים" "יש לכם את כל האישורים"?

והבנתי שצריך לחשוב אחרת.

שאלתי אותם "מה יקרה אם נבטל את האירוע?"

ואז הם אמרו "אנחנו כמובן נפרסם את זה לציבור, שהצלחנו לבטל את צער בעלי החיים".

בשיתוף פעולה מדהים של השלוחים, האטרקציה שונתה לנסיעה בלימוזינה, ומכאן הדרך היתה קצרה לפרסומים בתקשורת המקומית כי "הגמלים לא יבואו, הלימוזינה תבוא".

התוצאה?

הכפלה של מספר הילדים בתהלוכה, ששמעו על התהלוכה רק בגלל הפרסום השלילי בכלי התקשורת…

*

בפרשת השבוע "בהר בחוקותי", מבטיחה התורה שכר גשמי לאלו שישמרו את המצות "ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה" ועוד.

אחר כך נקרא גם 49 תוכחות וקללות במקרה ש"לא תשמעו לי", ומי שקורא את זה פשוט נדהם. הזהו אבא שבשמים?

בתורת החסידות,

ובפרט בתורתו של אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד

הדברים נראים אחרת. ובלשונו הקדוש:

"אף שלפי הנראה דברי התוכחות האלו הם קללות – אבל לפי האמת, אינם – רק ברכות".

כדוגמא, לוקח הרבי את הקללה "ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד, ואכלתם ולא תשבעו"

ומפרש שהכוונה על עבודת השם,

והברכה היא שלעולם לא נשבע ב"אכילה" של דברי התורה שנקראים 'לחם',

ותמיד, כמו בתנור, יהיה לנו אש ורצון להתקרב להשם.

*

בספר ה'תניא' מוסבר כמה פעמים, כיצד צריך להסתכל במקרה שיש יסורים וקשיים.

בפרק כ"ו מבואר שיש לראות את הייסורים, שהם אורות גבוהים מאוד,

ורק לנו הם נראים כייסורים.

אך אם נשכיל – נוכל לקבל את הדרגות הגבוהות הללו.

*

שיטתו של הרבי מלך המשיח, היא ברמה נוספת וגבוהה יותר – אם אפשר לומר:

לא רק שהקושי הוא לטובה, ובפנימיותו הוא טוב, אלא תפקידנו לראות איך אפשר לראות בו ועל ידו טוב גבוה יותר.

כל אתגר שניצב לפתחנו, לא נועד חלילה להכשיל או להפיל, אלא להרים ולנשא אותנו למקום גבוה יותר.

וזו המשימה שלנו, לשים את המשקפיים הנכונות, לראות שכל קללה היא ברכה, כל אתגר הוא הזדמנות ויש לנו את הכוחות להצליח ובגדול!

*

אתמול בערב נסעתי לשיעור והתוועדות באשקלון.

ישבתי עם תושבי הדרום, מבוגרים ונערים עד הקטנות של הלילה.

הבאתי להם כיבוד מיוחד, קצת לפנק את אלו שמתמודדים…

לשמחתי, רק פעם אחת נאלצנו לצעוד לממ"ד, ובשאר הזמן ישבנו, שרנו ולמדנו. היה מיוחד!

כשהציעו לי להגיע, בתחילה חששתי,

ואז הבנתי שזה בכלל לא קושי אלא אתגר.

התרגשתי לראות שהאתגרים שהם עוברים, רק מחשלים אותם ונותנים להם כוח,

ולקחתי מהם את המסר הזה – להשתדל וגם להצליח, לראות בכל דבר את הטוב שבתוכו,

ובמילים אחרות, כפי שהרבי רוצה שנראה לא את ה"גולה" אלא את ה"אלף" – אלופו של עולם (הקב"ה) שנכנס ונמצא בכל דבר,

עד שלא רואים "גולה" אלא – גאולה.