כוחה של אימרה טובה

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה

זוכרים את הסיפור מלפני שבועיים, על היהודי המבוגר שהניח תפילין אחרי 60 שנה?

אז הנה ההמשך לסיפור.

הוא כותב לי הודעה השבוע "איפה אפשר לקנות תפילין"..

בפגישה הקודמת אמרתי לו "אתה יהודי יקר מאוד. חשוב שיהיה לך תפילין".

ועכשיו הוא קונה תפילין ורוצה להניח אותם יום יום..

*

לפני כחמש עשרה שנים, בזמן לימודי ב-770,

ביתו של הרבי מלך המשיח בניו יורק,

ערכנו סעודות שבת לישראלים בשכונת פלטבוש,

אצל הרב רועי שמש, שמקיים פעילות חב"דית במעגל השנה.

ערב אחד, תוך כדי שאני יושב עם חברותא ולומד ב-770,

מתיישבים לידינו שני צעירים, אחד מהם עם זקן ארוך.

הוא שואל אותי "מה שלומך" ואני מנסה להיזכר מי זה…

"אתה כנראה לא זוכר, אבל לפני שנתיים באחת מסעודות השבת,

שהשתתפת בהם, אמרת לי "יהודי צריך ללכת עם זקן".

אז הנה אני והזקן שלי".

כיום הבחור, ר' כפיר ראני , הוא שליח בעצמו

בשכונת קאנארסי שבניו יורק ועוסק בקירוב יהודים והכנת העולם לגאולה!

*

פרשת השבוע 'אמור' מתחילה בפסוק

""וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו".

רש"י מבאר את הכפילות "אמור" "ואמרת",

שמכך לומדים "להזהיר גדולים על הקטנים".

הכהנים הגדולים מצויים להזהיר גם את הצעירים, הקטנים,

שלא ייטמאו למת ויישמרו מאיסורי הכהונה.

תורת החסידות מבארת את הפסוק, כדרכה, בצורה 'מוארת' יותר,

להזהיר' מלשון 'זוהר' ואור, והתפקיד שלנו להאיר את האחרים.

בשיחה אחרת מבאר הרבי מלך המשיח את שם הפרשה 'אמור',

שהמסר מכך הוא שעלינו 'לומר' דברים בצורה רכה.

זהו ההבדל בין 'דיבור' שהוא 'לשון קשה' ובין 'אמירה' שהיא 'לשון רכה'.

כשאנחנו מדברים עם יהודי אחר, עלינו 'להאיר' אותו.

לומר לו משפט מחזק, מאיר ותומך, שישפיע עליו לכל חייו!

*

"הרבי הרש"ב אמר: פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ו"מנקה" את הלב" (הרבי).

*

לקראת ל"ג בעומר, יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי,

והיום בו פסקו מלמות תלמידי רבי עקיבא –

שמתו על 'שלא נהגו כבוד זה בזה'

החובה עלינו להאיר את אלו שמסביבנו, לעודד ולתמוך

ולזכור תמיד שאפילו אימרה קטנה ומאירה, משפיעה לדורי דורות.