אפקט הריח – צלצול של טלפון בחצות הלילה

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה

ליל פורים.

ברוך השם כבר 'יצאתי ידי חובה' בקריאת מגילה בכמה וכמה מקומות, אמירת 'לחיים' ואחרי יום עמוס, כך שבשעה 12 בלילה,

כשהגעתי – ביחד עם השליח הרב אברהם תירוש ועוד כמה בחורים – לבית של אחת המשפחות כאן בשכונה,  פשוט נרדמתי על הספה.

אחרי כמה דקות התעוררתי – הטלפון צלצל.

הם עדיין יושבים ב'לחיים' שאחרי קריאת המגילה, ועל הקו יהודי שרוצה לשמוע את המגילה.

בשני האחרון התקיים משחק כדורגל גדול בחיפה, ועד חצות הלילה הוא לא הצליח 'להחלץ' מהשכונה ולשמוע את המגילה.

אבל לוותר? לא בא בחשבון.

וכך, קרוב לאחת בלילה, הוא התיישב בבית הכנסת אצלנו לשמוע מגילה.

*

בפרשת השבוע 'כי תשא' מספרת התורה על מצוות הקטורת.

אחד-עשר סממנים שמהם הקטירו את הקטורת בבית המקדש.

קרבן מלשון קירוב, קטורת מלשון קשר, כך שהקטורת גבוהה הרבה יותר.

ומה יש בה? סממנים וריחות טובים.

*

בשיר-השירים נאמר 'אני ישנה וליבי ער',

ובמדרש ובחסידות הוסבר שבזמן הגלות עם ישראל (והקדוש ברוך הוא) כביכול במצב של שינה. כלפי חוץ הישן נראה כאילו אינו בחיים.

אבל הלב – הלב ער.

וכשרוצים להעיר מהשינה ומהעילפון, משתמשים בריח.

בחגי ישראל, ובמיוחד בחג הפורים, מתגלה שכל יהודי מחובר בקשר אמיתי וחזק מאוד עם היהדות שלו,

ולא יוותר עליה לעולם. הוא גם יתקשר באמצע הלילה, אבל את המגילה הוא רוצה לשמוע.

*

אירועי הפורים היו מוצלחים מאוד,

השתתפו בהם אלפי ילדים ומבוגרים, שמעו את המגילה גם כמה אלפים, המשתה היה עוצמתי ביותר עם החלטות טובות, ומי שלא היה פשוט הפסיד, אבל יותר מכל לקחתי (ותקחו גם אתם), את ההבנה שהכל זה רק תחפושת.

ימנים, שמאלנים, מרכז, וכל השאר זה התחפושת שלפעמים מטעה, וכמו אדם ישן שלא ניכר שהוא חי.

אבל עם קצת ריח, מגלים שכולם ערים.

הסתובבתי עם הילדים שלי בבוקר החג באחד מהמקומות המסווגים בחיפה, ביחד עם רמקול שהשמיע משירי החג,

וגיליתי כמה שכולם רק חיכו לזה. הם יצאו ופשוט התחילו גם לרקוד ולשמוח.

*

יהודי עבר ליד הרבי מלך המשיח, וסיפר על קרובי המשפחה שלו ש'אין להם כמעט קשר ליהדות'.

הרבי העיר לו 'לא רק שיש להם קשר, אלא הם בעצמם יהודים!'.

פשוט להשתמש באפקט הריח,

ולגלות את ה'קטורת', את הקשר שכל יהודי קשור בקשר נצחי ועצמי

ליהדות ולאמת שבתוכו.

לגלות בכל אחד את האל"ף – אלופו של עולם,

וזה מה שהופך את ה'גולה' ל'גאולה', גאולה פרטית וגאולה כללית,

תיכף ומיד ממש, ממש.